עדי פינקלשטיין
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-09-03 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| לידה |
18 במאי 1967 (גיל: 58) ישראל |
|---|---|
| מקום מגורים | ירושלים |
| פעילות בולטת | אנתרופולוגיה רפואית |
| ידוע בשל | מחקרים בתחומי הבריאות והרפואה |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| עיסוק | מחקר |
| מעסיק | אקדמיה, מוסדות להשכלה גבוהה |
| תארים | דוקטור |
| פרסים והוקרה | Magna cum laude |
עדי פינקלשטיין (נולדה 18 במאי 1967) היא בעלת תואר דוקטור, אנתרופולוגית ישראלית ומרצה בכירה המתמחה בתחום האנתרופולוגיה הרפואית, לימודי מוגבלות ומחקר איכותני. פינקלשטיין פעילה במוסדות אקדמיים שונים בישראל ומכהנת כחוקרת בתחומי הבריאות והרפואה.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינקלשטיין נולדה בירושלים ואת לימודיה האקדמיים התחילה במחלקה לביולוגיה באוניברסיטה העברית. במקביל להשכלה, התמחתה במכון וינגייט כמאמנת שחייה, שופטת ומצילה, והתפרנסה מכך בתקופת לימודיה באוניברסיטה. היא שינתה את המסלול האקדמי שלה והמשיכה את לימודיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, שם סיימה תואר ראשון (1993) בהצטיינות ותואר שני (1998) במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.[1]
מעבר לאנתרופולוגיה רפואית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעבר של פינקלשטיין לתחום האנתרופולוגיה הרפואית נבע מהתנסות אישית עם מחלה כרונית. במהלך החמרה משמעותית במצבה הבריאותי, לאחר כשלון טיפולים רפואיים קונבנציונליים ועקב ניתוח שהשיב לה זמנית את השליטה בגופה, חוותה פינקלשטיין תחושת ניכור מעולם הבריאים. קריאת ספרו של הפסיכיאטר והאנתרופולוג הרפואי ארתור קליינמן "The Illness Narrative" (1988) היוותה נקודת מפנה בהתפתחותה המקצועית. המשפט של קליינמן כי "יש דרכים נורמליות להיות חולה" הוביל אותה לראות בהתנסותה האישית עם המחלה הכרונית מקור לגיטימי למחקר אקדמי בתחום האנתרופולוגיה הרפואית, תוך התמקדות בשאלות של נראות, לגיטימציה וסבל גופני במסגרת תרבותית.[2]
השכלה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינקלשטיין השלימה את מסלולה האקדמי באוניברסיטה העברית בירושלים:
- תואר ראשון (1993-1989): בית הספר לחינוך, סיימה במצוינות "Magna cum laude"
- תואר שני ( 1998-1993): תחת הנחייתה של פרופ' תמר אלאור, בנושא ההדרכה שמקבלות בנות חרדיות לבגרות מינית
- דוקטורט (2008-1991): הושלם במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה תחת הנחייתה של פרופ' תמר רפופורט, בנושא חוויותיהן של נשים החולות בתשישות כרונית ופיברומיאלגיה. העבודה זוכת בציון "Summa cum laude"
מחקר פוסט-דוקטורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינקלשטיין ביצעה מחקרי פוסט-דוקטורט במוסדות מובילים:
- 2013-2012: חוקרת אורחת בתוכנית לימודי המוגבלות באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, תחת הנחיית פרופ' Sue Schweik
- 2015-2013: חוקרת אורחת במחלקה לסוציולוגיה של הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, תחת הנחיית פרופ' יעקב בכנר
תפקידים אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינקלשטיין מכהנת במגוון תפקידים אקדמיים במוסדות שונים:
- מאז 2011: מרצה בכירה בחוג לסיעוד, המכללה הטכנולוגית ירושלים
- מאז 2011: מרצה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית-הדסה, ירושלים
- מאז 2019: מרצה בפקולטה לרפואת שיניים האוניברסיטה העברית-הדסה, מכללת דוד ילין ומכון טל
בנוסף, היא פעילה כחוקרת במכללת שלוה[2]
תחומי מחקר עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריה של פינקלשטיין מתרכזים בתחומים הבאים:[3]
- אנתרופולוגיה רפואית ולימודי מוגבלות: פינקלשטיין מתמחה באנתרופולוגיה של הבריאות והרפואה, בהתמקדות בחוויותיהם של אנשים עם מחלות כרוניות ומוגבלויות. מחקריה חוקרים את הקשר בין חברה, תרבות ורפואה, תוך דגש על הבנת הסבל הגופני והחברתי של חולים.
- מחלות כרוניות נסתרות: התמחותה המרכזית היא בחקר מחלות כרוניות "בלתי נראות" כמו תשישות כרונית ופיברומיאלגיה, תוך בחינת האתגרים שעימם מתמודדים החולים במערכת הרפואית ובחברה.
- מחקר איכותני: פינקלשטיין מתמחה בשיטות מחקר איכותניות וזוכה להכרה בתחום זה.
- פעילות מחקרית ופרסומים - הספר "לכסות בשקוף": על סבל גופני, עמימות רפואית והכחשה חברתית" (2013), המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה. הספר זוכה להכרה ונחשב לתרומה משמעותית לתחום האנתרופולוגיה הרפואית בישראל.[4]
- מחקר על תזונה מותאמת אישית בכתב העת Nutrients (2025)
- מחקרים על חשיפה לעישון סביבתי בקרב נשים פלסטיניות-ערביות בישראל
- מחקרים על חינוך סיעוד ומשפחות סטודנטיות
- מחקרים על טקסי מוות ברפואה פנימית
כנסים והרצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כנס האגודה הסוציולוגית הישראלית
- כנס בריאות נפשית של נשים בבאר שבע
- כנס מדיניות הבריאות בישראל
- כנסים בינלאומיים בוונקובר, קנדה
תרומה לתחום
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיה של פינקלשטיין תורמות להבנה של מצבים גופניים מורכבים ולאתגרים שעימם מתמודדות נשים במערכת הבריאות.[5] מחקריה נוגעים לסוגיות חשובות של הכרה רפואית, לגיטימציה חברתית ומאבקן של חולים על זכותם לקבל טיפול הולם.[6]
פעילות נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינקלשטיין פעילה גם בתחומים נוספים, כולל עבודה עם קהילות מיוחדות כמו החברה החרדית[7] ומחקרי אתנוגרפיה רפואית. היא משתתפת בוועדות מקצועיות ומכהנת כמומחית בתחומי המחקר שלה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפיסת הההזדקנות והמוות בעיני בוגרים עם תסמונת דאון והוריהם, סרטון בערוץ "CDEL", באתר יוטיוב, 30 באוקטובר 2022- "אני אף פעם לא אהיה זקן" – מעגל החיים בעיניהם של אנשים עם תסמונת דאון והוריהם, הרצאתה של ד"ר עדי פינקלשטיין, 24 במרץ 2014
- נדיר: שני סטודנטים מאותו מוסד זכו בפרס מהמל"ג
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 פקפוק-עיתון הסטודנטים והסטודנטיות, באתר pickpook.huji.ac.il
- ^ מכללת שלוה – שלוה, באתר www.shalva.org
- ^ Adi Finkelstein | מוסד אקדמי המרכז האקדמי לב | אינדקס המחקר במכללות בישראל, באתר המחקר במכללות
- ^ עדי פינקלשטיין, לכסות בשקוף, ישראל: רסלינג, 2013
- ^ עדי פינקלשטיין, "אנחנו חיים בעולם האין", סוציולוגיה ישראלית טו 2, 2014, עמ' 415-394
- ^ Rani Polak, David Pober, Adi Finkelstein, Maggi A. Budd, Margaret Moore, Julie K. Silver, Edward M. Phillips, Innovation in medical education: a culinary coaching tele-nutrition training program, Medical Education Online 23, 2022-08-24, עמ' 1510704 doi: 10.1080/10872981.2018.1510704
- ^ חרדות לבריאותן - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "עדי פינקלשטיין".