לדלג לתוכן

נמות ולא נתגייס (ספר)

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-02-25 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 26.02.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 26.02.2025).
נמות ולא נתגייס
מידע כללי
מאת יוסי לוי (מנכ"ל עמותת נצח יהודה)
איורים צבי קרן
שפת המקור עברית
סוגה מדעי החברה ומדעי המדינה
נושא סוגיית גיוס חרדים לצה"ל
הוצאה
הוצאה סלע מאיר
הוצאה בשפת המקור 2025
מקום הוצאה ישראל, ירושלים
מספר עמודים 248
עורך ד"ר אדם צחי
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 997013220567705171

נמות ולא נתגייס?! הוא ספר עיון בסוגיית גיוס חרדים לצה"ל. הספר נכתב לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל שעוררה מחדש את הנושא, ויצא לאור בתחילת שנת 2025 על רקע המשבר הפוליטי שחולל הנושא והניסיונות השונים להסדרתו.

הספר נכתב בידי יוסי לוי, חרדי בוגר שירות במסלול נצח יהודה ובמועד כתיבת הספר מנכ"ל "עמותת נצח יהודה". לספר נכתבה הקדמה בידי שר הפנים משה ארבל, ו'אחרית דבר' בידי הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט.

המחבר מסביר את הבחירה בשם הספר: “הסיסמה ‘נמות ולא נתגייס’ רצה בעולם החרדי מימים ימימה, ואני מודה שהייתה לי דילמה אם לקרוא לספר בשם הזה. אבל בסוף הלכתי על זה כי זה נוגע בדיוק בסוגיה של גיוס חרדים"[1].

הפרק הראשון פורש את מסלול חייו של המחבר, תחת הכותרת: "סיפורו של חייל חרדי".

הפרק השני סוקר את ההליכים החברתיים שגרמו לאי-גיוס הציבור החרדי.

הפרק השלישי בוחן את ההיבטים התאולוגיים של שירות צבאי ופטור משירות צבאי ביחס ללומדי התורה.

הפרק הרביעי בוחן את המאבקים הפוליטיים והמשפטיים בניסיון לגייס את החרדים, ומציע הסבר מדוע במבחן התוצאה הם נכשלו.

הפרק החמישי סוקר את שילוב החרדים בצבא, החל מימי המחתרות ודרך הקמת צה"ל.

הפרק השישי ממשיך את הפרק הקודם, ומתמקד בגדוד נצח יהודה.

הפרק השביעי מתייחס להשפעות מלחמת חרבות ברזל על סוגיית גיוס חרדים, הן מצד החברה החרדית עצמה והן מצד יתר החברה הישראלית.

הפרק השמיני מציג מודל לגיוס חלקי של חרדים לצה"ל, אשר להערכת הכותב צפוי להוביל בהצלחה לגיוס כ-22,000 חרדים לתפקידי ביטחון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]