ניצן יוצר
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-02-13 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
 | |
| לידה | 18 בפברואר 1949 (גיל: 74) |
|---|---|
| פעילות בולטת | יזמות ציבורית בתחום התחבורה |
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת הרווארד, המכללה לביטחון לאומי. |
ניצן יוצר (נולד ב-18 בפברואר 1949) הוא יזם ציבורי, מתכנן ומנהל פרויקטים בתחום התחבורה בישראל. יוצר יזם וניהל את כל מיזמי אגרות הגודש שבוצעו עד כה בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוצר התגייס לחיל השריון בשנת 1967 ושירת כסמ"פ בדרגת סגן. במהלך מלחמת יום הכיפורים, פיקד על הכוח הראשון של חטיבת השריון 679 שעלה לרמת הגולן. הכוח עלה ממחנה יפתח "על זחלים". משימתו הייתה לבלום את הכוח הסורי שהתקדם מערבה על ציר יהודיה לכיוון "גשר אריק". החטיבה, בפיקודו של אורי אור, הייתה אמורה לעלות בעקבותיו אך משימתה שונתה, היא הופנתה אל הציר העולה לרמת הגולן דרך גשר בנות יעקב. "כוח ניצן" נשאר לבד. תוך כדי תנועתו מזרחה, בקרבת "צומת המפלים", נתקל הכוח בשריון סורי. בין מקום ההתקלות לבין גשר אריק שעל הירדן הפרידו כ-18 ק"מ של כביש סלול. לא היו כוחות ישראלים נוספים בקטע זה. "כוח ניצן", שמנה 3 טנקים, ניהל חילופי אש עם טנקי האויב עד לבלימת הכוח הסורי. "כוח ניצן" יצא ללא תאום כוונות וללא אמצעי ראיית לילה ההכרחיים לשם פגיעה בטנקי האויב. הסורים, שהיו מצוידים באמצעי ראיית לילה, פגעו בשני טנקים אך הטנקים לא נחדרו ואנשי הצוות לא נפגעו. חילופי האש נמשכו עד שעות הבוקר עת שהגיעה לאזור חטיבה 179.[1][2][3] יוצר השתחרר משירות המילואים, בדרגת סגן אלוף כמג"ד טנקים.
לאחר השחרור משרות חובה החל לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1974–1975 שירת בדרגת מפקח ביחידה לחקירת הונאות של משטרת ישראל. בשנים 1976–1988 שירת במנהל למחקר ופיתוח של משרד הביטחון. במהלכן עסק, בין השאר, בחקר שדה הקרב העתידי[4][5] ובניתוח מערכות במנהלת חומה שעסקה בפתוח מערכת החץ. במקביל, למד יוצר במכללה לביטחון לאומי בין השנים 1985–1986 והשלים לימודי תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ב-1987.
בין השנים 1988–1991 כיהן כראש אגף כלכלה וכסמנכ"ל אמרכלות ותכנון רב-שנתי במשרד התקשורת. לאחר סיום התפקיד, החל לימודי תואר שני במנהל ציבורי בהרווארד שהשלים בשנת 1992.
פועלו בתחום התחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1993, עם שובו לישראל, מונה ניצן יוצר לתפקיד הכלכלן הראשי ומנהל הכספים של "כביש חוצה ישראל" וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2005. במהלך תפקיד זה, בנה יוצר את מודל השותפות הראשון של המדינה עם זכיין פרטי (BOT).[6]
לקראת שלביו המתקדמים של המכרז על הזיכיון בכביש חוצה ישראל התברר שמבנה ה-BOT איננו מאפשר למצות את יתרונות המכרז למדינה ובידי המתמודדים נשאר רווח עודף. כדי לענות על אתגר זה, שילב יוצר במכרז מנגנון שלפיו תינתן למדינה חינם אופציה שהמחזיק בה יקבל 49% מחברת הזיכיון. המדינה מכרה אופציה זאת ארבע עשרה שנים לאחר תום המכרז וקיבלה עבורה 1.4 מיליארד ש"ח.[7]
בין השנים 1998-2011, יזם וניהל יוצר עבור המדינה את אפיון ותכנון פרויקט "הנתיב המהיר על כביש 1"[8]. הפרויקט שילב ניהול תנועה בנתיב ייעודי באמצעות אגרה דינאמית, לצד שירות תחבורה ציבורית חינמי ואיכותי. לפרויקט זה לא היה בשעתו אח ורע בעולם ולכן היה כרוך באי וודאות גדולה. לפיכך, הוא היה שנוי במחלוקת וגרר ביקורות ציבורית ומקצועית חריפה. חרף התנגדות רוב אנשי המקצוע במערך התחבורה, הוביל יוצר את הפרויקט בתמיכתו של משרד האוצר. בסופו של דבר, הוכתר הפרויקט כהצלחה. בעקבות הצלחה זו, הוביל יוצר את תכנון והקמת מערכת הנתיבים המהירים בגוש דן, אשר היקפה ומורכבותה הינם חסרי תקדים בעולם. הקמת המערכת צפויה להסתיים בשנת 2026[9].
בין השנים 1998–2011, יזם וניהל יוצר עבור המדינה את פרויקט הנתיב המהיר בכביש 1.[10][11]
בין השנים 2011–2017 יזם וניהל יוצר את פרויקט "נעים לירוק". במסגרת הניסוי, תוגמלו המשתתפים כספית אם שינו את הרגלי הנסיעה שלהם באופן שהפחית את שימושם ברכב הפרטי בתנאי גודש. שינוי הרגלי הנסיעה יכול היה להתבצע באחת הדרכים הבאות: שינוי זמני הנסיעות, נסיעה בתחבורה ציבורית, נסיעה משותפת עם אחרים, או עבודה מהבית. בניסוי, הנרחב מסוגו בעולם, השתתפו 1,200 כלי רכב. לאחר השלב הראשון במיזם החליט שר התחבורה ישראל כץ שלא להמשיך בקידום המיזם. יוצר קידם מאבק ציבורי לחידוש הפרויקט, שהביא לחדושו תחת שם חדש - "דרך ערך".[12]
בין השנים 2019-2022, כיהן ניצן יוצר כיו"ר הוועד המנהל של האגודה הישראלית למחקר תחבורה (איל"ת). במהלך כהונתו קידם דיון ציבורי ומקצועי סביב מגוון סוגיות בתחום התחבורה וביניהן:
- כדאיות פרויקט המטרו[13]
- סבסוד תחבורה ציבורית[14]
- מיצוי הקיבולת בנתיבים בין עירוניים רבי תפוסה
- אגרות גודש[15]
- תחרות פתוחה ותמיכה שוויונית בתחבורה ציבורית.[16]
- התנהלות מרחוק כתחליף לנסיעות[17]
- החדרת מנגנוני שוק לניהול התנועה[18]
כמו כן, ניהל יוצר בתקופה זו פעילות ציבורית שמטרתה לשנות את מתכונת תוכנית אגרות הגודש כפי שפורטה בנוסח הצעת חוק "אגרות הגודש", בטענה כי מתכונת התוכנית איננה יעילה ולא נבדקה כראוי על ידי אנשי מקצוע ובכלים מקצועיים[19]. חרף מאבק זה, עבר החוק במתכונתו המקורית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זיו חני, גלבר יואב ., בני קשת, עמ' 297
- ^ אור אורי, אלה האחים שלי, עמ' 73-74
- ^ ניצן יוצר סא"ל בדימוס, מ"פ טנקים בחטיבה 679 בגדוד של חיים דנון מלחמת יום הכיפורים 1973, נבדק ב-2024-02-05
- ^ יוצר ניצן, ."פרות קדושות" במבחן שדה הקרב העתידי, מערכות, 1980
- ^ יוצר ניצן, שדה הקרב העתידי - קונספציה אחרת, מערכות, 1981
- ^ מירב ארלוזורוב, "כביש חוצה ישראל יחסוך למשק 24 מיליארד דולר ב-30 שנה", באתר גלובס, 18 בפברואר 1998
- ^ מדינת ישראל מכרה את זכויותיה בחברת "דרך ארץ" לקרן נוי תמורת 1.4 מיליארד ש"ח, באתר משרד האוצר, 08.11.2011
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.makorrishon.co.il - ^ נתיבים מהירים, באתר www.ayalonhw.co.il
- ^ ?, באתר nrg
- ^ נתיבים מהירים, באתר www.ayalonhw.co.il
- ^ נתי יפת, מומחים לכחלון וכ"ץ: אמצו את "נעים לירוק" לטיפול בפקקים, באתר גלובס, 11 ביולי 2017
- ^ 4. נר"ת בכביש 6?! - מר ניצן יוצר, נבדק ב-2024-02-11
- ^ נעים לירוק - מניסוי למדיניות, נבדק ב-2024-02-11
- ^ שולחן עגול - פתיחת שרותי ההסעה לתחרות באמצעות סבסוד שיוויוני.docx, באתר Google Docs
- ^ "אם נעבוד יום אחד בשבוע מהבית - זו תהיה החמצה ענקית". TheMarker. נבדק ב-2024-02-11.
- ^ יוצר, ניצן (2019-11-21). "תנו למחירים לנהל את התחבורה בישראל | דעה, ניצן יוצר". Globes. נבדק ב-2024-02-11.
- ^ תוכנית אגרות הגודש של הממשלה (1) (4) (1) (1).docx, באתר Google Docs
- ^ ""מודל נחות": מומחי תחבורה נגד שיטת התמחור של אגרת הגודש". TheMarker. נבדק ב-2024-02-11.