מר מונק ושלוש עוגות הפאי
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-05-31 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
"מר מונק ושלוש עוגות הפאי" הוא הפרק האחד-עשר של העונה השנייה בסדרת הטלוויזיה הבלשית הקומית-דרמטית האמריקאית מונק, והפרק ה-24 של הסדרה בסך הכל. הסדרה עוקבת אחר אדריאן מונק (טוני שלהוב), בלש פרטי עם הפרעה טורדנית כפייתית ופוביות מרובות, והעוזרת שלו שרונה פלמינג (ביטי שרם). בפרק זה, אחיו של מונק, אמברוז, מופיע לראשונה בסדרה ומבקש ממונק לחקור את שכנו, בו הוא חושד ברצח.
הפרק נכתב על ידי טום שארפלינג ודניאל דראטץ', וביים אותו רנדל זיסק. ג'ון טורטורו גילם בו בתפקיד אורח את אמברוז, לאחר שהוזמן ע"י שלהוב. כשהפרק שודר לראשונה בארצות הברית ברשת USA ב-23 בינואר 2004, צפו בו 5.9 מיליון צופים. "מר מונק ושלוש עוגות הפאי" התקבל היטב על ידי המבקרים, כאשר מירב השבחים הופנו להופעתו של טורטורו. הופעה זו זיכתה את טורטורו בפרס האמי לשחקן אורח מצטיין בסדרה קומית.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביריד בטוקסברי, אישה זוכה בפאי דובדבנים, ופאט ואן ראנקן (הולט מק'קאלאני) הורג אותה וגונב את מכוניתה. בעוד שקפטן סטוטלמאייר (טד לוין) לא חושב שמדובר ברצח בכוונה תחילה, אלא בחטיפת רכב שהשתבשה, אדריאן מונק (טוני שלהוב) לא משוכנע שזה כל הסיפור. מאוחר יותר, מקבלת שרונה פלמינג (ביטי שרם) שיחת טלפון מאחיו של מונק, אמברוז (ג'ון טורטורו), הלוקה באגורפוביה ולא יצא מביתו כבר 32 שנים. האחים לא דיברו במשך שבע שנים – אדריאן כועס על אמברוז כי הוא לא התקשר או כתב לאחר שאשתו של אדריאן טרודי מתה. אמברוז מתקשר לאדריאן, כיוון שהוא חושד בשכנו, ואן ראנקן, ברצח אשתו, ריטה (קריסטל סאנטוס). אמברוז שמע מספר יריות והבחין כי ואן ראנקן נעדר במשך הלילה כולו. כשנשאל, אמר ואן ראנקן שריטה טסה לארגנטינה ושהטנדר שלו מקולקל. עם זאת, אדריאן שם לב שהטנדר הוזז לאחרונה.
אדריאן ושרונה מבקרים את ואן ראנקן, באמתלה של החזרת חבילת קמח שריטה שאלה מאמברוז, ואן ראנקן משקר לגבי מקום הימצאה של אשתו. למחרת, ואן ראנקן מסיים בכוונה במקום השני באירוע כדי לזכות בעוד פאי דובדבנים, ואדריאן ושרונה רואים אותו נובר בה. אמברוז זוכר שריטה אפתה שלוש עוגות פאי דובדבנים עבור פרסים ליריד, והסיק שבטח יש משהו באחת מהן ששווה להרוג בשבילו. למרות אמונתו באשמתו של ואן ראנקן, סטוטלמאייר מודה שלא הייתה עוגת פאי במכונית, כשהמשטרה הגיעה לזירת הפשע. בנוסף לכך, רישומי חברת התעופה מאשרים שריטה עלתה על טיסה לארגנטינה בליל הרצח. למחרת, עוקבים אדריאן ושרונה שוב אחרי ואן ראנקן בחזרה ליריד, והוא זוכה בפאי הדובדבנים השלישי.
אדריאן מסביר שבזמן שואן ראנקן היה עסוק בהסתרת גופתה של אשתו, הגיעה אישה לאסוף את עוגות הפאי. ואן ראנקן הבין שאחד מהתרמילים של הכדורים שירה מאקדחו נעלם, והוא האמין שהוא נחת באחת מעוגות פאי הדובדבנים. ההסבר משכנע את סטוטלמאייר לחפש את עוגת הפאי השלישית, אבל שום דבר לא נמצא בתוכה. מאוחר יותר, בארוחת ערב עם אמברוז, נוזף בו אדריאן על שלא התקשר אחרי שטרודי מתה, ואמברוז, ההמום, אומר שהסיבה שהוא לא התקשר הייתה שהוא הרגיש אשם: טרודי הייתה בדרכה לקנות תרופה נגד שיעול עבורו כשהיא נהרגה, והוא מאשים את עצמו. הוא מתמוטט בבכי, ואדריאן, המום, אומר לו שזו לא אשמתו ומחבק אותו.
מאוחר יותר, משחזרים ואן ראנקן ואדריאן כל אחד בנפרד את הרצח, תוך שהם מבינים כי התרמיל החסר של כדור האקדח נמצא בחבילת הקמח בביתו של אמברוז. אדריאן ושרונה ממהרים לטוקסברי, בהבינם שאמברוז נמצא בסכנה. ואן ראנקן מנסה להחזיר את החבילה, אבל אמברוז מבין את כוונתו הפלילית. לאחר שהוא נועל את הדלת, ואן ראנקן מצית את הבית. בעוד ששרונה מתקשרת למכבי האש, ממהר אדריאן פנימה ומושך את אמברוז החוצה למקום מבטחים. בינתיים, סטוטלמאייר וסגן דישר (ג'ייסון גריי-סטנפורד) עוצרים את ואן ראנקן; הם בדיוק מצאו את גופתה של ריטה, וה"ריטה ואן ראנקן" שטסה לארגנטינה היא בעצם המאהבת שלו. אמברוז נותן לסטוטלמאייר את תרמיל האקדח החסר, לאחר שמצא אותו בקמח, והאחים שהתפייסו ביניהם, עולים לקברה של טרודי.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מר מונק ושלוש עוגות הפאי" נכתב בשיתוף על ידי טום שארפלינג ודניאל דראטץ', ובוים על ידי רנדל זיסק. בפרק כיכב בתפקיד אורח ג'ון טורטורו בתור אמברוז מונק. שלהוב וטורטורו "חברים ותיקים", ולפי עיתון USA Today, סיימו את לימודיהם בבית הספר לדרמה של ייל. [1] הם עבדו בעבר על הסרט "בארטון פינק" משנת 1991 ובהפקת אוף-ברודווי של המחזה "מחכים לגודו" ב-1998. [2] שלהוב גם גר עם משפחתו של טורטורו בזמן שעבד על פרויקט בחוף המזרחי. [1] בנוסף, טורטורו קיבל רוח גבית מצד משפחתו לקחת את התפקיד; הוא הכריז, "כל המשפחה שלי אוהבת את הסדרה. הבן שלי אוהב את הסדרה". [1]
בעוד ששלהוב ציין "מונק מציג יותר רגשות מהבדרך כלל בגלל הקשר המשפחתי", הוא גם ציין שהעובדה שהוא כועס על אחיו היא דרך טובה להראות "חלק אחר לגמרי [של אדריאן]. הוא יותר אימפולסיבי ופחות סימפטי. זה דבר בריא לראות שהוא לא קדוש גמור". טורטורו, בתורו, אמר "הנימה [של הפרק] נוגעת ללב באופן מוזר. קשה למצוא את הנימה הנכונה. טוני עושה את זה מצוין, מערבב קומדיה ודרמה". [1] שלהוב "ממש שמח" על הופעתו של טורטורו, [2] בעוד טורטורו כינה את הפרק "תענוג" לעשות. [1] בתגובה לשאלה על החזרתו האפשרית של אמברוז, אמר שלהוב שטורטורו יסכים לכך, "במיוחד אם זה לא יהיה כרוך בכך שאצטרך לעבור התמוטטות רגשית מוחלטת". [1] הוא הפך לדמות מזדמנת בהופעתו בפרקים "מר מונק חוזר הביתה" ו"המקרה ה-100 של מר מונק". [3] [4]
ביקורות
הפרק "מר מונק ושלוש עוגות הפאי" שודר לראשונה בארצות הברית ברשת USA בשעה 22:00 לפי שעון החוף המזרחי EST ב-23 בינואר 2004. [5] לפי נילסן מחקרי תקשורת (Nielsen Media Research), הפרק נצפה על ידי מספר מוערך של 5.9 מיליון צופים והיה לו רייטינג של 4.5 משקי בית. [6]
שלהוב בחר את הפרק כאחד האהובים עליו בשתי הזדמנויות שונות; הוא בחר בו יחד עם הפרקים "מר מונק לוקח את התרופות שלו" ו"מר מונק ושביתת הזבל" במהלך מרתון הפרקים האהובים של צוות השחקנים בסדרה, [7] והזכיר את ״מר מונק ושלוש עוגות הפאי״, ״מר מונק לוקח את התרופות שלו״ ו"מר מונק הוא מישהו אחר" בתור האהובים עליו עם סיומה של הסדרה. [8] גם שראם בחרה בו כפרק האהוב עליה, וייחסה את בחירתה לדינמיקה שבין שלהוב לטורטורו. [9]
ריץ׳ רוסל מבקר הדיג׳יטליאובססט (DigitallyObsessed), כינה אותו "אחד מהפרקים בעלי הכתיבה הטובה ביותר בסדרה", בהעירו "טורטורו ושלהוב נהדרים ביחד". [10] ג'פרי רובינסון מאתר 'די.וי.די טוק (DVD Talk) הכתיר אותו כ"פרק האהוב עליו (בסדרה כולה!)", ואמר שטורטורו ושלהוב זה לצד זה הוא שילוב "מדהים". רובינסון הוסיף כי אמברוז "גורם למונק להיראות כמו אדם נורמלי", ואמר על הסיפור: "זה כיף שטני לראות את שני האחים הנוירוטים האלה פותרים תעלומת רצח". [11]
נאמר כי "בקומדיה כאן יש יותר משמץ של פאתוס" במגזין People, כשהכותב הכריז "נדיר לראות אחים מתוארים בצורה כל כך משכנעת, במיוחד בסדרה בז'אנר הבידור הקל. אבל אל תפחדו: בפרק יש רגעים מצחיקים, חד וחלק". [5] בכותבו עבור הסטאר לדג'ר (The Star-Ledger), השווה אלן ספינוול את הרצח שסביבו נרקמת העלילה לעלילת הסרט "חלון אחורי" על אף שאמר כי "העלילה מעולם לא הייתה הצד החזק של הסדרה", הוא הכריז "בפרק הזה העלילה היא כיף בפני עצמו". עם זאת, הסיבה האמיתית לצפות בו, "היא לראות את שלהוב וטורטורו מטריפים אחד את השני, ולראות את מונק מבקר מחדש בבית ילדותו", לפי ספינוול. [12]
מייקל אידאטו מהסידני מורנינג הראלד כינה את טורטורו כ"תוספת נהדרת לדינמיקה" והביע את הערכתו לאפשרות שישוב להופעה נוספת בהמשך הסדרה. [13]
בטקס פרסי האמי ה-56 בפריים טיים, זכה טורטורו בפרס שחקן האורח המצטיין בסדרה קומית על משחקו כאמברוז בפרק. [2]
מראי מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Mr. Monk and the Three Pies" at IMDb
- ^ 1 2 3 4 5 6 Keveney, Bill (22 בינואר 2004). "Monk investigates the ties that bind". USA Today. Gannett Company. ארכיון מ-19 באפריל 2014. נבדק ב-18 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Genzliger, Neil (10 ביולי 2005). "On the Cover". The New York Times. ארכיון מ-1 בנובמבר 2014. נבדק ב-18 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Segrest, Jen (18 ביולי 2005). "Monk: Mr. Monk Goes Home Again". TV Squad. AOL. אורכב מ-המקור ב-1 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McDonough, Kevin (5 בספטמבר 2008). "'Monk' marks 100th with signature style". South Coast Today. Local Media Group. ארכיון מ-1 בנובמבר 2014. נבדק ב-18 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Picks and Pans Review: Monk". People. Time Inc. 26 בינואר 2004. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Romano, Allison (26 בינואר 2004). "Monk Continues to Sizzle". Broadcasting & Cable. NewBay Media. ארכיון מ-22 בפברואר 2015. נבדק ב-21 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Monk Cast Favorites Marathon". USA Network. אורכב מ-המקור ב-6 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Murray, Teresa (6 באוגוסט 2009). "Primetime Pulse Exclusive Interview: Tony Shalhoub Talks About Monk's Final Season". Inside Pulse. ארכיון מ-1 בנובמבר 2014. נבדק ב-18 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gallagher, Brian (22 באוקטובר 2009). "Tony Shalhoub and Bitty Schram Dish on 'Monk'". MovieWeb. Watchr Media. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-4 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rosell, Rich (22 באפריל 2005). "Monk: Season Two (2004)". DigitallyObsessed. ארכיון מ-8 בנובמבר 2014. נבדק ב-18 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Robinson, Jefrrey (14 בינואר 2005). "Monk: Season Two". DVD Talk. Internet Brands. ארכיון מ-29 בנובמבר 2014. נבדק ב-18 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sepinwall, Alan (2004). "John Turturro guest stars on "Monk" tonight". The Star-Ledger. Advance Publications. נבדק ב-18 באפריל 2014 – via Narkive Newsgroup Archive.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Idato, Michael (4 ביוני 2004). "Monk, Ten, 7.30pm Saturday". The Sydney Morning Herald. Fairfax Media. ארכיון מ-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-10 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה)