מהפכת ההתיישבות
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-09-19 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
 |
||
| אנו דנים כעת בשאלה האם יש להעביר ערך זה לטיוטה. המטרה העיקרית במהלך שבוע הדיון היא שיפור הערך והבאתו למצב ראוי. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ניטרליים המאמצים נרטיב פוליטי, מחסור במידע שסותר את הנרטיב, ניפוח יתר של הטקסט ומחסור חמור במקורות איכותיים. | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ניטרליים המאמצים נרטיב פוליטי, מחסור במידע שסותר את הנרטיב, ניפוח יתר של הטקסט ומחסור חמור במקורות איכותיים. | |
"מהפכת ההתיישבות" היא כינוי שנתן בצלאל סמוטריץ' למדיניות ממשלת ישראל השלושים ושבע בשטחים הכוללת הקמת התנחלויות חדשות, הסדרה בחוק של מאחזים, הרחבת שטחי שיפוט, קידום בנייה ופיתוח תשתיות ביהודה ושומרון.[1][2] מדיניות זו הוגדרה על ידי מספר מדינות וארגוני זכויות אדם כמדיניות של טיהור אתני, והובילה לסנקציות כלכליות ואחרות מצד 12 מדינות ובהן בריטניה, צרפת, קנדה ופורטוגל.[3]
המונח אינו הגדרה משפטית או מנהלית, ולא קיימת בישראל תוכנית ממשלתית רשמית הנושאת את השם "מהפכת ההתיישבות". מדובר בכינוי בו השתמש סמוטריץ' כדי לתאר מגמה מדינית ומעשית הכוללת מספר מהלכים נפרדים שהתקבלו בהחלטות ממשלה, קבינט, המינהל האזרחי ורשויות התכנון.[4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב המנדט עודד התיישבות צפופה של יהודים בארץ ישראל המערבית. במלחמת העצמאות כבשה ירדן את יהודה ושומרון, שהחלטת החלוקה ייעדה למדינה ערבית, ואת מזרח ירושלים שנועדה להיות שטח בינלאומי.[5][6][7][8] במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את יהודה ושומרון מידי ירדן, אך לא סיפחה אותם אליה והשאירה אותם במעמד משפטי שונה. מאז נמצא האזור במשך עשרות שנים תחת ממשל צבאי, כאשר מאז 1981 היה המנהל האזרחי אחראי לרווחת האוכלוסייה ולניהול ענייניה האזרחיים.[9] בשנת 1993 נחתמו הסכמי אוסלו, ובעקבותיהם חולקו יהודה ושומרון לשלושה אזורים: שטחי A, שהועברו לשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית, שטחי B, בהם חולקה השליטה בין ישראל לבין הרשות, ושטחי C, בהם נותרו בידי ישראל הסמכויות האזרחיות והביטחוניות, כולל סמכויות התכנון והבנייה.[10][11]
כל אותה עת, הוקמו באזור התנחלויות רבות, למרות התנגדות בינלאומית רבה וטענות של מומחים משפטיים לפיהן הקמת היישובים מנוגדת לדין הבינלאומי. האזור הוגדר כשטח תחת תפיסה לוחמתית, הריבון בשטח היה אלוף פיקוד המרכז, והגוף שניהל את חיי התושבים - מיליוני פלסטינים ועשרות אלפי מתנחלים - היה המנהל האזרחי של צה"ל. לאחר הסכמי אוסלו עברו רבים מהיישובים הפלסטינים לניהול של הרשות הפלסטינית, והמנהל האזרחי המשיך לנהל את ענייני האוכלוסייה הפלסטינית בשטח C בלבד. במסגרת ההסכמים התחייבה ישראל לא להקים התנחלויות חדשות, וממשלות ישראל עמדו מאז באופן רשמי בהתחייבות זו, אך העלימו עין ואף שיתפו פעולה עם תופעה המכונה "מאחזים" - נקודות התיישבות ישראליות שהוקמו ללא החלטת ממשלה מפורשת, ובמקרים רבים ללא השלמת ההליכים הנדרשים להכרה סטטוטורית.[12][13]
הבחירות לכנסת העשרים וחמש שנערכו בנובמבר 2022 הובילו להקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו. ההסכמים הקואליציוניים על בסיסם נבנתה הממשלה כללו שורה של התחייבויות מפורשות להרחבת ההתנחלויות, להסדרת מאחזים ולשינוי מבנה הסמכויות האזרחיות ביהודה ושומרון.
שינוי מנהלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמת ממשלת ישראל ה-37 מונה בצלאל סמוטריץ', לצד תפקידו כשר האוצר, לתפקיד שר נוסף במשרד הביטחון. במהלך כהונתו הועברו הסמכויות האזרחיות שהיו בידי המנהל האזרחי אל דרגים מדיניים ואזרחיים הכפופים לו.[14][15][16][17]
סמוטריץ הקים את מנהלת ההתיישבות כגוף אזרחי הכפוף לשר במשרד הביטחון. תחומי האחריות שהועברו למסגרת האזרחית כללו בין היתר את קידום התכנון והבנייה בהתנחלויות, הסדרת מאחזים, טיפול בענייני מקרקעין ואדמות מדינה, פיתוח תשתיות אזרחיות, וכן נושאים הנוגעים לשמורות טבע, ארכאולוגיה וחקלאות. חלק מן הסמכויות נגעו גם לאוכלוסייה הפלסטינית, ובעיקר לתכנון ולאכיפת דיני התכנון והבנייה בשטחי C.[18][19] ביוני 2023 הועברו לסמוטריץ' סמכויות הנוגעות לקידום ואישור הליכי תכנון של בנייה בהתנחלויות, בעוד שהקמת יישובים חדשים ועניינים שהוגדרו כבעלי משמעות מדינית מיוחדת נותרו כפופים למנגנוני הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני. השינוי קיצר חלק מן ההליכים והגדיל את יכולתו של הדרג האזרחי לקדם בנייה בהתיישבות באופן שוטף.[20][21] הממשלה העבירה למנהלת ההתיישבות תחומים נוספים שקודם לכן היו קשורים למערך הצבאי וליועצים המשפטיים של המנהל האזרחי, כגון סקרי קרקע, רישום מקרקעין, הכרזה על אדמות מדינה, עסקאות במקרקעין וקידום הליכים הנוגעים לגבולות המוניציפליים של יישובים ישראליים.[22][23]
עקב התנגדות צה"ל למהלך, ועימותים בין סמוטריץ לשר הביטחון יואב גלנט, נחתם בפברואר 2023 מזכר הבנות בו הוגדר תפקיד חדש בתוך המנהל האזרחי: סגן לעניינים אזרחיים, הכפוף פיקודית לראש המנהל האזרחי אך מקצועית לראש מנהלת ההתיישבות. לתפקיד החדש הועברו סמכויות הנוגעות למקרקעין, תכנון ובנייה, רשויות מקומיות, איכות הסביבה, ארכאולוגיה ותחומים אזרחיים נוספים.[24][25][26] .[24][24][25]
תכנון ובנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת המהלך הוגבר השימוש במוסדות התכנון של המנהל האזרחי, ובראשם מועצת התכנון העליונה, ככלי מרכזי להרחבת היישובים הקיימים ולבנייה משמעותית בהם. מבחינה מנהלית, התכנון ביהודה ושומרון מתבצע במסגרת נפרדת ממערכת התכנון הישראלית שבתוך הקו הירוק. מועצת התכנון העליונה משמשת כערכאה התכנונית העליונה באזור, ולצדה פועלות ועדות משנה וכן ועדות תכנון מיוחדות של הרשויות המקומיות הישראליות. לשכת התכנון המרכזית של המנהל האזרחי אחראית על קביעת מדיניות התכנון באזור, קידום תוכניות בהליכי התכנון הסטטוטוריים וליווי מקצועי של מועצת התכנון העליונה וועדות המשנה שלה.[9][27][28][29]
כמות אישורי יחידות הדיור ביהודה ושומרון במהלך הואץ - במהלך שנת 2023 קידמה מועצת התכנון העליונה תוכניות ל-12,349 יחידות דיור בהתנחלויות ביהודה ושומרון. לפי נתוני שלום עכשיו, 9,805 מן היחידות קודמו לשלב ההפקדה ו-3,500 לשלב מתן תוקף, כאשר חלק מן התוכניות עברו יותר משלב אחד. המספר היה גבוה יותר מכל מספר שנתי קודם מאז שהארגון החל לעקוב באופן שיטתי אחר קידום תוכניות ההתנחלויות בשנת 2012. מועצת התכנון העליונה התכנסה באותה שנה שלוש פעמים לצורך קידום תוכניות בנייה, ובישיבות שנערכו בפברואר וביוני קודמו אלפי יחידות דיור.[30] בשנת 2024 נרשמה ירידה, אך היקף התכנון נותר גבוה ביחס לשנים שקדמו לכינון הממשלה ה-37. במהלך השנה קודמו במוסדות התכנון תוכניות ל-9,884 יחידות דיור בהתנחלויות ביהודה ושומרון, על פי דו"ח ההתנחלויות של האיחוד האירופי. לפי הדו"ח, היקף קידום התוכניות בשנה זו היה גבוה בכ-250% מן הרמה שנרשמה שבע שנים קודם לכן, בשנת 2018.[31]
בסוף שנת 2024 החלה מועצת התכנון העליונה, להתכנס בתדירות גבוהה יותר, ובדצמבר עברה בפועל למתכונת של דיונים שבועיים, מה שאיפשר לנהל את תהליך התכנון באופן שוטף יותר, במקום לרכז אלפי יחידות דיור במספר ישיבות בודדות.[28][32]
המעבר לדיונים שבועיים נמשך בשנת 2025.[33][21] ההיקף המצטבר של התכנון בשנת 2025 היה גבוה במידה ניכרת מהשיא שנרשם בשנת 2023. לפי נתוני שלום עכשיו, במהלך השנה קודמו במועצת התכנון העליונה 27,941 יחידות דיור בהתנחלויות ביהודה ושומרון, לאחר ניכוי תוכניות שקודמו הן לשלב ההפקדה והן לשלב מתן התוקף במהלך אותה שנה. מתוך המספר הכולל, 14,623 יחידות דיור קודמו לשלב ההפקדה ו-15,371 יחידות דיור קודמו לשלב מתן תוקף. לפי הארגון, מדובר ביותר מפי שניים מן השיא השנתי הקודם, שנקבע בשנת 2023. בין התוכניות הבולטות שקודמו בשנת 2025 נכללו אלפי יחידות דיור במעלה אדומים ובאזור E1, וכן תוכניות בהיקפים משמעותיים בקדומים, עלי, טלמון, כוכב יעקב ומעלה עמוס.[34][35]
במסגרת התכנון קידמה הממשלה ומועצת התכנון העליונה תוכניות באזור E1, שממזרח לירושלים ובסמוך למעלה אדומים.[36] התוכניות באזור כוללות אלפי יחידות דיור ושטחים נוספים, ואישורן במוסדות התכנון נחשב לחריג בשל מיקומן הגאוגרפי, לאחר שבמשך עשרות שנים לא קודמה בנייה ישראלית באזור.[37][38] התוכנית במקום, שזכה לשם "מבשרת אדומים", כוללת הקמת 3,401 יחידות דיור באזור המשתרע על כ־2,100 דונם.[39] באוגוסט 2025 הוענקה לתוכנית במקום על ידי מועצת התכנון העליונה אישור סופי, ובדצמבר 2025 פורסם מכרז לבניית יחידות הדיור שתוכננו במקום.[40] הדבר נחשב חריג שכן במשך עשרות שנים האיחוד האירופי וארגונים נוספים התנגדו לבנייה במקום במטרה לשמר אותו כמרחב ליצירת רצף טריטוריאלי פלסטיני בין שטחי הרשות הפלסטינית בשומרון לבין שטחיה ביהודה.[35]
חוות חקלאיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החוות החקלאיות ביהודה ושומרון
החוות החקלאיות התרכזו בתפיסת שטח נרחב, ובמיוחד פעילות מרעה של עדרי בקר וצאן.[41] לפי דיווחים שונים הרעייה נעשתה על מנת לדחוק פלסטינים מאדמותיהם ואכן בעקבות הפעילות בחוות עזבו עשרות קהילות רועים פלסטיניים את מקומות מושבם.
מודל החוות החלה כבר לאחר האינתיפאדה הראשונה, כאשר הוקמו חוות חקלאיות ראשונות ובהן הנקודה הכפרית וחוות סקאלי.[41] בשנות כהונת הממשלה ה-37 הורחב המודל בצורה משמעותית, הן במספר החוות והן בהיקף השטח שבו הן פועלות.[41] כך למשל, בשנים 2024 ו-2025 רוב המאחזים שהוקמו ביהודה ושומרון היו חוות חקלאיות.[42][43] נכון לשנת 2026, פעלו ביהודה ושומרון כ-130 חוות חקלאיות, אשר החזיקו ביותר ממיליון דונם של אדמות מדינה. לפי נתוני שלום עכשיו, באוגוסט של אותה שנה נמנו 227 חוות ביהודה ושומרון.[44] על פי נתונים משנת 2026, תפסו החוות החקלאיות באותה תקופה שטח של כ־786,000 דונם, שהם כ־14% משטח יהודה ושומרון כולה.[45] נתונים אחרים מייחסים לחוות פעילות נרחבת יותר באופן משמעותי, ביניהם מחקר של איגוד החוות על פיו החוות תפסו בספטמבר אותה שנה 1.1 מיליון דונם במרחב, שהם כחמישית מכלל שטח יהודה ושומרון. נוסף על תפיסת השטח, החוות שימשו גם ככלי ביצירת רצף טריטוריאלי בין גושי התיישבות. במסגרת זו, מוקמות מספר חוות במרחקים קצרים זו מזו, במטרה לקיים פעילות על כל השטח שביניהן.[41][45]
בזמן כהונת ממשלת נתניהו השישית, ממשלת ישראל ה-37, תמכה הממשלה בחוות החקלאיות. בשנת 2023 מימנה הממשלה 68 חוות חקלאיות ביהודה ושומרון בסכום כולל של כ־15 מיליון ש"ח, ובתקציב 2024 יועדו 39 מיליון ש"ח נוספים לחוות. התמיכות כללו, בין היתר, כלי רכב, רחפנים, מצלמות, גנרטורים, שערים חשמליים, עמודי תאורה, גדרות ומערכות סולאריות.[46] במקביל לתמיכות הישירות, החוות נהנו גם ממנגנונים של הקצאת קרקע, ובכללם הקצאות למרעה על ידי מוסדות המדינה הרשמיים. בין ההקצאות המשמעותיות באותה תקופה, פרסם המנהל האזרחי בפברואר 2025 הודעות על כוונה להקצות 16,121 דונם למרעה, לאחר שבג"ץ חייב את המדינה לפרסם מראש הקצאות כאלה לציבור.[47]
צפון השומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ישראל ה-37 הכריזה על את ביטול ההתנתקות בצפון השומרון, במטרה להשיב את המצב החוקי, היישובים והנוכחות הצבאית שקדמו להתנתקות. במסגרת התהליך בוטלו בשנת 2023 חלק מן ההגבלות שהוטלו על ישראלים בצפון השומרון במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, ובהמשך התקבלו החלטות ממשלה להסדרה ולהקמה מחדש של היישובים שפונו.[48][49] במאי 2025 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הקמתם מחדש של חומש ושא־נור לצד יישובים נוספים ביהודה ושומרון, ובדצמבר אותה שנה אושרה גם הקמתם מחדש של גנים וכדים. החל משנת 2026 התרחב המהלך מעבר לחזרה לארבעת היישובים שפונו, והפך לחלק ממדיניות רחבה יותר של הרחבת ההתיישבות בצפון השומרון. לאורך אותה שנה נכנסו משפחות להתגורר מחדש בכל ארבעת היישובים שפונו, ובמקביל קודמו תוכניות להקמת יישובים חדשים באזור במסגרת מה שכונה "תוכנית ההתחברות".[50][51][52]
תוכנית ההתחברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תוכנית ההתחברות
.jpg)
במאי 2026 התרחב חידוש ההתיישבות מעבר לשיקום ארבעת היישובים שפונו בהתנתקות. במסגרת תוכנית ההתחברות שאושרה באותו חודש הורה הקבינט המדיני-ביטחוני על הקמת של 15 יישובים חדשים בצפון השומרון, מעבר לארבעת היישובים שפונו בתוכנית ההתנתקות ונמצאו בהליכי הקמה מחדש. התוכנית קודמה על ידי מועצה אזורית שומרון, ארגון אמנה, מנהלת ההתיישבות והחטיבה להתיישבות כחלק תוכנית מיליון בשומרון,[52] במטרה רשמית ליצור רצף התיישבותי רחב בצפון השומרון ולחזק את האחיזה הישראלית במרחב.[52]
לדברי יוסי דגן, יו"ר מועצה אזורית שומרון, מעל אלף משפחות הביעו עניין במגורים ביישובים שצפויים לקום. היישובים הצפויים לקום כוללים יישובים דתיים, יישובים חילוניים ויישובים מעורבים. התוכנית נעשית בתמיכת שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ.[52]
ראשוני היישובים במסגרת התוכנית הוקמו בחודשי בחצייה הראשון של שנת 2026. ראשון יישובי התוכנית שהוקם היה היישוב רחבעם, שעלה לקרקע ב-11 בינואר 2026 כאשר עשר משפחות ראשונות החלו להתגורר בו,[53] וזאת עוד לפני אישור רוב יישובי תוכנית ההתחברות והפיכתה לתוכנית רשמית. אחריו הוקם עיבל ב-11 במרץ 2026 עם הקמתה של שלוחה מקומית של ישיבת אלון מורה.[54] כאשר משפחות גרעין ההתיישבות החלו להתגורר במקום ב-16 ביולי.[55] במקביל התפתח היישוב צאלון, שהיה קודם להסדרתו חווה חקלאית, וקלט אליו משפחות חדשות. ב-9 באוגוסט עלו לקרקע 22 משפחות ליישוב עמק דותן,[56] וב-31 הוקם גם היישוב נעה.[57]
ממשלת ישראל ה-37 קידמה פיתוח מואץ של המאחזים והקמה של מאחזים חדשים. לפי נתוני שלום עכשיו, שהובאו בדיווחים שונים, בשנת 2023 הוקמו עשרות מאחזים חדשים, ובשנת 2024 הוקמו 59 מאחזים חדשים, לעומת ממוצע היסטורי של כ־7 מאחזים חדשים בשנה עד לתקופה זו.[58] בסך הכל בכל התקופה, בין 2023 ל־2025 הוקמו על פי נתוני שלום עכשיו כ-185 מאחזים חדשים, כולל החוות החקלאיות החדשות.[59]
הקמת המאחזים כללה בעיקר הצבת מבנים יבילים, קרוואנים, אוהלים ומבנים נוספים, ואלו לעיתים הוקמו בסמוך להתנחלויות קיימות או על גבעות המצויות מחוץ לתחום הבנוי שלהן. אלו הוקמו בכל רחבי יהודה ושומרון, כולל בנימין, השומרון, הר חברון וגוש עציון, וצפון השומרון.
המאחזים הוקמו באופן תקדימי גם בתוך שטחי B, המוגדרים על פי הסכם אוסלו ב' כנתונים לאחריות אזרחים של הרשות הפלסטינית. לפי נתונים של שלום עכשיו, בסוף 2024 תועדו לפחות שבעה מאחזים חדשים בשטח B, חמישה מתוכם באזור "השמורה ההסכמית" (שבוטלה על ידי ממשלת ישראל ה-37) ובסביבת תקוע, אחד סמוך לעפרה ואחד בגוש שילה,[60] כאשר רק אחד מהם, גבעת אור נחמן, פונה באותה שנה על ידי המנהל האזרחי, ולאחר הפינוי הוקם מחדש.[60]
ב-2026 הוקמו שלושה מאחזים באזור צפון השומרון בשטח A.[61] אלו פונו על ידי מערכת הביטחון הישראלית באופן תדיר, וחלקם הועתקו בהסכמה איתה לשטח C.[62] בשטח B הוקמו לפחות 21 מאחזים עד יולי של אותה שנה, במהלך כשנתיים וחצי מאז תחילת כהונת הממשלה, כאשר חלק מהמאחזים שהוקמו בשנת 2024 נותרו במקומם והתרחבו, ובמקביל הוקמו מאחזים נוספים בכל המרחב. בחלק מן המאחזים נוספו מבנים ותושבים, ובאחרים הוקמו מבני ציבור, ובהם בתי כנסת.[63][64] נגד המאחזים האלו החלו להתבצע פינויים נרחבים, החרמת ציוד, ועיכוב אזרחים ששהו בהם,[65] אולם תושבי המאחזים היו חוזרים אליהם בתוך שעות מהפינוי.[66] עד סוף אוגוסט הגיע מספר המאחזים בשטחי B לפחות ל־26.[67] בתחילת ספטמבר הוערך במערכת הביטחון כי קיימים כ־15–20 מאחזים בלתי מורשים בשטחי A ו־B, כאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הורה לפנות אותם.[68]
צמצום הסכמי אוסלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך כהונת ממשלת ישראל ה-37 צומצמו חלק מההסדרים שנקבעו בהסכמי אוסלו, כולל ביטול של חלק מההסדרים המנהליים שנקבעו במסגרתם. שינויים אלה נעשו באמצעות החלטות ממשלת ישראל והקבינט המדיני-ביטחוני, צווים של אלוף פיקוד מרכז והעברת סמכויות ממוסדות הרשות הפלסטינית למוסדות מדינת ישראל. המהלכים שנכללו במסגרת זו הם שינוי בהסכם חברון ובפרט בסמכויות התכנון והבנייה באזורים מסוימים בחברון, ביטול השמורה ההסכמית עליה הוחלט בהסכם ואי, ונטילה של סמכויות אכיפה בתחומים מסוימים בשטחי A ו-B שהיו קודם לכן באחריות הרשות הפלסטינית.[69]
בפברואר 2026 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה המבטלת חלקים מהסכם חברון, שנחתם בשנת 1997 במסגרת הסכמי אוסלו. ההחלטה העבירה את סמכויות התכנון והבנייה הנוגעות ליישוב היהודי בחברון ולאתרים מרכזיים בעיר, ובהם מערת המכפלה, מן המסגרת העירונית של עיריית חברון הפלסטינית - אל מוסדות התכנון של המנהל האזרחי.[70] המהלך הגיע לידי יישום מעשי במהלך יוני 2026, כאשר מועצת התכנון העליונה קיבלה החלטות הנוגעות להעברת סמכויות התכנון והבנייה בעיר.[71][72] בחודשים שלאחר מכן, במסגרת הנהלים החדשים, ישראל החלה בקירוי החצר הפנימית במערת המכפלה. נגד יישום הפרויקט הוגש ערר לבג"ץ על ידי עיריית חברון הווקף וגורמים נוספים שטענו לסמכויות במקום, אך הוא נדחה במאי 2026 דחה בית המשפט העליון. העבודות הושלמו בספטמבר 2026, והקירוי נחנך ב־9 בספטמבר.[73][74]
ביטול השמורה ההסכמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמורה ההסכמית הייתה אזור במדבר יהודה שהועבר בשנת 1998 במסגרת הסכם ואי ממעמד של שטח C למעמד של שטח B. במסגרת ההסכם הוגדר חלק זה כ"שטח ירוק" או כשמורת טבע, והרשות הפלסטינית התחייבה לשמור על אופיו ולהימנע מבנייה חדשה בו, תוך אפשרות להמשך תחזוקת דרכים ומבנים קיימים.[75] בניגוד להסכם, נבנתה בשמורה בנייה פלסטינית בלתי חוקית רבה, אך המנהל האזרחי לא הפעיל באזור את מנגנוני התכנון והאכיפה הרגילים שלו בשטח, בהתאם לחלוקת הסמכויות שנוצרה במסגרת ההסכם.[76]
ב-27 ביוני 2024, כחלק משורת סנקציות של ישראל כנגד הרשות הפלסטינית, אושרה בקבינט החלטה למשוך מידי הרשות את סמכות האכיפה במקום ולפעול להריסת המבנים שבמקום.[77] ביולי של אותה שנה חתם מפקד פיקוד המרכז על תיקון למנשר בדבר יישום הסכם הביניים, שלפיו כלל הכוחות ותחומי האחריות, לרבות סמכויות חקיקה, שיפוט ומינהל הנוגעות לתכנון ולבנייה בשמורה ההסכמית, יהיו נתונים בידי מפקד כוחות צה"ל באזור ויופעלו על ידו או מטעמו, ובכך העביר את השמורה משטח B למעמד של שטח C.[78] האכיפה במקום החלה באופן מיידי, כאשר כבר ב-18 ביולי חתם בלוט על צווי אכיפה המאפשרים הריסה של מבנים שהוקמו, לטענת ישראל, באופן בלתי-חוקי בשמורה.[79] בדצמבר 2024 ביצעו המנהל האזרחי וכוחות הביטחון פעילות אכיפה נרחבת בשמורה, שכללה הריסת מבנים בלתי חוקיים.[76]
הרחבת הסמכויות הישראליות בשטחי A ו-B
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2026 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני סדרת צעדים שנועדה להרחיב את יכולתן של רשויות ישראליות לפעול בשטחי A ו-B, שבהם היו הסמכויות האזרחיות בידי רשות הפלסטינית למשך כ-30 שנים עד אז.[69] בין היתר, הוחלט לאפשר הפעלת סמכויות ישראליות בנושאי שמירת אתרים ארכאולוגיים ואתרי מורשת גם באזורים שבהם האחריות האזרחית הייתה נתונה עד אז לרשות הפלסטינית, והורחבה האפשרות לבצע פעולות אכיפה נגד בנייה פלסטינית מטעמים של שמירה על אתרי עתיקות, אתרי מורשת והגנת הסביבה.[69][80]
במקביל להעברת סמכויות אלו, הוחלט על שינויי מדיניות בתחום רישום המקרקעין ורכישת קרקעות ביהודה ושומרון, כולל בשטחים אלה.[69] לאחר ההחלטה החלה ישראל ליישם, ובפברואר 2026 אישרה הממשלה את חידושו של הליך הסדר מקרקעין ביהודה ושומרון, שבמסגרתו נדרש מי שטוען לבעלות על קרקע להציג מסמכים המוכיחים את זכויותיו. במסגרת ההחלטה הוקצה תקציב של 244.1 מיליון ש"ח להקמת מנגנון ישראלי להסדרת ורישום מקרקעין, והחל ממאי 2026 נפתחה מערכת מקוונת להגשת בקשות לרישום מקרקעין, תחילה בשטחי C. במקביל, הוסרו מגבלות שהגבילו את האפשרות של אזרחים ישראלים לרכוש מקרקעין ישירות ביהודה ושומרון בנוגע לכל השטח, כולל בשטחי A ו-B, והוחלט לפתוח לציבור את מרשם המקרקעין באזור.[81][82][83]
קרקעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכיב מרכזי במהפכת ההתיישבות הוא הרחבת השליטה הישראלית בקרקעות ביהודה ושומרון, הן באמצעות שינוי מעמדן של קרקעות והכרזתן כאדמות מדינה, הן באמצעות קידום הליכים להסדרת ורישום זכויות במקרקעין והן באמצעות הרחבת תחומי השיפוט של יישובים ישראליים. צעדים אלה אינם מהווים כשלעצמם בנייה או הקמת יישובים, אך הם יוצרים את התשתית הקרקעית והמינהלית המאפשרת את הרחבת ההתיישבות ואת קידום התכנון והבנייה בשטחים נרחבים יותר. חלק נרחב מהתהליך בוצע באמצעות הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במנהל האזרחי, המופקד בין היתר על ניהול אדמות המדינה, איתורן, הכרזה עליהן באמצעות הליכי סקר, הקצאתן לצורכי התיישבות וקידום הרשאות לתכנון של יחידות דיור, מסחר, תעשייה ותיירות.[84]
הכרזת אדמות מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד הכלים המרכזיים להרחבת עתודת הקרקע העומדת לרשות ההתיישבות הישראלית שבוצע באופן משמעותי במסגרת מהפכת ההתיישבות הוא הכרזת אדמות מדינה. במסגרת ההליך בוחן המנהל האזרחי את מעמדן המשפטי של קרקעות, ובמקרים שבהם נקבע כי הקרקע עומדת בתנאים שנקבעו בדין החל באזור היא עשויה להיות מוכרזת כרכוש ממשלתי. צוות בחינת מעמד המקרקעין במנהל האזרחי עורך, בין היתר, בדיקות של מעמד הקרקע במסגרת הליכי סקר, תוך שימוש במפות, תצלומי אוויר ומידע מן המרשם, וההכרזה עצמה נעשית בידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש.[85][86]
בשנת 2024 חלה עלייה חריגה בהיקף ההכרזות. לפי נתוני שלום עכשיו, במהלך השנה הוכרזו כ־24,258 דונם כ"אדמות מדינה", שטח שהארגון העריך בכמחצית מכלל הקרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה מאז הסכמי אוסלו ב-1993 ועד סוף 2024.[87] ההכרזות כללו, בין היתר, כ־8,160 דונם בבקעת הירדן במרץ 2024, כ־2,600 דונם באזור אבו דיס ואלעיזריה בפברואר, וכ־170 דונם בסביבת ההרודיון באפריל.[88][89] במקרים מסוימים נעשה שימוש בהכרזת אדמות מדינה כחלק מתהליך הסדרת מעמדם של מאחזים קיימים, הכנת הקרקע להקמת יישובים חדשים, או הרחבה של יישובים קיימים.[90][91]
הכרזות אלה נמשכו גם בשנת 2025. ביוני 2025 הוכרזו כ־750 דונם באזור מלאכי השלום כאדמות מדינה, ובספטמבר הוכרזו כ־456 דונם ממערב לשכם כאדמות מדינה, במסגרת מהלכים שנקשרו לקידום הסדרת המאחזים באזורים אלה.[92][93] לפי שלום עכשיו, מאז הקמת ממשלת ישראל ה־37 בדצמבר 2022 ועד ספטמבר 2025 הוכרזו כ־25,959 דונם כאדמות מדינה.[93]
הסדרת ורישום מקרקעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכיב משמעותי במדיניות הקרקעות הוא הסדרת מעמדן ורישומן של זכויות במקרקעין. במנהל האזרחי פועלת יחידת רישום מקרקעין האחראית על הסדרת ורישום הבעלות במקרקעין בשטחי C, על פיקוח על הליכי רישום, על הנפקת נסחי רישום ועל הפעלת ועדות לרישום ראשון של מקרקעין שטרם נרשמו בספרי המקרקעין.[94] במקביל קיימים הליכים ייעודיים לרישום ראשון של קרקע שלא נרשמה בעבר, הכוללים הגשת מסמכים, מפות ובחינת הזכויות בידי ועדת הרישום הראשון.[95]
במשך עשרות שנים היה רישום המקרקעין ביהודה ושומרון חלקי, ובשטחים נרחבים לא הושלם הליך רישום מלא. במסגרת השינוי במדיניות הקרקעות של ממשלת ישראל ה־37 הוחלט בשנת 2025 לקדם חידוש של הליכי רישום והסדרת מקרקעין בשטח C.[96][97] המהלך עבר משלב ההחלטה ליישום ב־25 במאי 2026, כאשר המנהל האזרחי ורשות רישום המקרקעין השיקו פלטפורמה מקוונת להגשת בקשות לרישום מקרקעין בשטחי C ביהודה ושומרון, שנועדה לאפשר לטוענים לבעלות בקרקע להגיש לרשויות מסמכים המוכיחים את זכויותיהם..[81]
הרחבת תחומי השיפוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד האמצעים להרחבת השליטה הקרקעית במסגרת מהפכת ההתיישבות נעשה באמצעות שינוי גבולות תחומי השיפוט של ההתנחלויות. תחום שיפוט הוא מרחב מוניציפלי המוקצה לרשות המקומית או לוועד היישובי, והרחבתו אינה זהה להרחבת השטח הבנוי של היישוב. עם זאת, שינוי תחום השיפוט משנה את המרחב שעליו מופעלות סמכויות הרשות המקומית ויכול להגדיל את עתודת הקרקע שעליה ניתן לקדם בעתיד תכנון ופיתוח בהתאם לדיני התכנון והבנייה החלים באזור.[9]
בשנת 2025 הורחבו או שונו תחומי השיפוט של 69 התנחלויות. לפי נתוני שלום עכשיו, בסך הכול נוספו לתחומי השיפוט של ההתנחלויות 8,472 דונם שלא היו קודם לכן חלק מתחום שיפוט של התנחלות.[34]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת מהפכת ההתיישבות הורחבה משמעותית הפעילות הישראלית בתחום הארכאולוגיה ביהודה ושומרון, הן באמצעות השקעה בפיתוח אתרי עתיקות ומורשת והן באמצעות צעדים לשינוי המסגרת המוסדית והמשפטית שבה מנוהלים האתרים. פעילות זו התקיימה לצד המערכת הקיימת של המנהל האזרחי, שבמסגרתה פועלת יחידת קמ"ט ארכאולוגיה האחראית לשימור, תחזוקה, פיתוח והנגשת אתרים, וכן לחפירות הצלה, סקרים וחפירות מחקריות במרחב.[98] במסמכי משרד המורשת לשנת 2026 מופיעים פרויקטים בתחום הארכאולוגיה ביהודה ושומרון, ובהם פיתוח אתרים ותשתיות לקליטת מבקרים, כחלק מתוכנית רחבה יותר לשימור ולהנגשת נכסי מורשת.
בפן החוקי, במסגרת המדיניות החדשה קודמו במקביל מהלכים להרחבת המעורבות הישירה של מוסדות המדינה הישראליים בתחום העתיקות והמורשת. בפברואר 2026 אישרה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק שביקשה להקים רשות המורשת ביהודה ושומרון, שתהיה כפופה למשרד המורשת ולא למנהל האזרחי או למנהלת ההתיישבות, ותטפל בעתיקות ובאתרי מורשת וארכאולוגיה באזור, לרבות שימור, שחזור, פיתוח, הנגשה והצלה של אתרים ואכיפת החקיקה בתחום.[99] למרות שההצעה אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה במאי 2026,[100] היא טרם חוקקה סופית.[101]
על הקרקע בוצעו שינויים באתרים ארכאולוגיים רבים, אחד האתרים המרכזיים שהועמדו במוקד הפעילות הוא שומרון העתיקה, שבו קודמו בשנים 2025–2026 צעדים משמעותיים לשימור, פיתוח והנגשת האתר.[102] בנוגע לאתר זה, פרסם המנהל האזרחי בנובמבר 2025 הודעה רשמית בדבר כוונה לבצע הפקעה בשטח של כ־1,800 לצורך האתר הארכאולוגי,[103] ובפברואר 2026 נחתם צו הפקעה שהרחיב את השטח המופקע ל־2,068 דונם.[104] ההפקעה השתלבה בתוכנית רחבה יותר לפיתוח האתר כאתר מורשת ותיירות. משרד המורשת קידם תוכנית בהיקף של כ־32 מיליון ש"ח לפיתוח המקום. במסגרת תוכניות הפיתוח נכללו עבודות לשימור האתר ולהכשרתו לקליטת מבקרים ותשתיות הנדרשות לכך.[105][102]
בנוגע לאתר ארכאולוגי נוסף, בריכת הורדוס שבבקעת הירדן, הודיעו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המורשת עמיחי אליהו ב-21 ביוני 2026 על תקצוב שיפוץ ושימור האתר בסכום של כ-3 מיליון שקלים.,[106][107] וזאת לאחר שתושבים מהאזור הטו את זרימת נחל פצאל לבריכה העתיקה[108] במטרה למשוך יהודים לטייל באזור.[109][110]
תשתיות ודרכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח תשתיות תחבורה, דרכי גישה ותשתיות פיזיות הוא מרכיב מרכזי במהפכת ההתיישבות, שכן הוא מאפשר לחבר יישובים קיימים וחדשים למערכת הכבישים האזורית, להבטיח נגישות לתחבורה ולשירותים ציבוריים ולהפוך נקודות התיישבות קטנות למקומות יישוב בעלי תשתית קבועה. במסגרת זו מקודמים הן שדרוג והרחבה של כבישים קיימים והן סלילת דרכי גישה חדשות ליישובים, לצד פיתוח מרכיבי ביטחון, תחבורה ציבורית ותשתיות נוספות. יחידת קמ"ט תחבורה במנהל האזרחי אחראית על קידום ופיתוח תשתיות התחבורה ביהודה ושומרון, על אישור תוכניות כבישים במסגרת ועדת המשנה לדרכים של מועצת התכנון העליונה ועל קידום פרויקטים בשיתוף משרדי הממשלה הישראליים.[111] פיתוח הכבישים נעשה הן באמצעות שדרוג צירי תנועה אזוריים קיימים והן באמצעות יצירת תוואים חדשים. בין הפרויקטים המשמעותיים המבוצעים בתקופה זו נמצאים אלו של נתיבי ישראל, הכוללים שדרוגים משמעותיים בכבישים 60, 55 ו־466, וכן פרויקטים נוספים שנועדו לשפר את הבטיחות ואת זרימת התנועה באזור.[112]
לצד שדרוג מערכת הכבישים הקיימת, התמקדה מדיניות הממשלה בשנים 2025–2026 ביצירת מערכת של דרכי גישה ליישובים חדשים. בהחלטת ממשלה 3559 מדצמבר 2025 הוקצה תקציב רב־שנתי לחיזוק ופיתוח יישובים ולפיתוח תשתיות ביהודה ושומרון, ובהמשך התקבלו החלטות ייעודיות לקידום סלילת דרכי גישה ליישובים חדשים.[113] בהחלטה נקבע כי התוכנית תכלול תכנון של דרכי גישה חדשות ושיפור דרכים קיימות, לרבות קטעים מחוץ ליישובים המחברים בין יישובים שונים, וביהודה ושומרון גם מרכיבי ביטחון הנוגעים לדרכי הגישה.[113]
במסגרת התוכנית הרב־שנתית הוקצו בשנים 2026–2029 למשרד התחבורה 1.001 מיליארד ש"ח לסלילת דרכי הגישה, מתוכם 56 מיליון ש"ח בשנת 2026, 299 מיליון ש"ח בשנת 2027, 331 מיליון ש"ח בשנת 2028 ו־315 מיליון ש"ח בשנת 2029. נוסף על כך הוקצו 64 מיליון ש"ח למשרד הביטחון לצורך מרכיבי הביטחון של הכבישים, כך שהיקף ההקצאה הישירה לתוכנית דרכי הגישה ולמרכיבי הביטחון הגיע ל־1.065 מיליארד ש"ח. ההחלטה קבעה גם הקמת צוות בין־משרדי בהשתתפות משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד הביטחון והמנהל האזרחי, שנועד לקדם את היבטי המקרקעין, התכנון, האישורים והתקצוב הנדרשים לביצוע התוכנית.[113]
במקביל להשקעה בתשתיות התחבורה התקבלה בשנת 2026 החלטה להקצות תקציבים ישירים להקמתם ולפיתוחם הראשוני של יישובים חדשים. ביולי 2026 הודיעה הממשלה על הקצאת 1.3 מיליארד ש"ח להקמת 34 יישובים חדשים שאושרו במהלך כהונת הממשלה, ובמקביל על הקצאה נוספת של 1.075 מיליארד ש"ח לסלילת דרכים שיובילו ליישובים אלה.[114][115]
הריסת בנייה פלסטינית בלתי חוקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח C הוא השטח שהושאר תחת שליטה ישראלית אזרחית וביטחונית לאחר הסכמי אוסלו, ובכלל זה בתחום התכנון והבנייה. המנהל האזרחי הוא הגוף המרכזי המופקד על מערכת התכנון והבנייה באזור, לרבות קידום תוכניות, מתן היתרי בנייה ואכיפת דיני התכנון והבנייה.[9] מאז ההסכמים נפוצה בשטח בנייה פלסטינית בלתי חוקית באופן משמעותי. במסגרת מהפכת ההתיישבות נרשם שינוי משמעותי בקצב אכיפת הבנייה הזו. לצד הריסות שבוצעו בפועל, מערכת האכיפה כוללת גם הוצאת צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, כאשר צווי ההריסה משמשים שלב מקדים לביצוע ההריסה או לפירוק המבנה על ידי בעליו.
על פי נתונים של OCHA, בשנת 2024 נהרסו ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים 1,065 מבנים בשל היעדר היתרי בנייה, על ידי מערכת הביטחון הישראלית או על ידי בעלי המבנים שנאלצו לעשות זאת.[87][116] בשנת 2025 החריף קצב ההריסות, כאשר בין 1 בינואר ל־12 במאי נהרסו 592 מבנים בלתי חוקיים בשטח בשל היעדר היתרי בנייה, על פי נתוני הארגון.[117] סך הכל עד סוף אותה שנה נהרסו 1,269 מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים, שהיוו עלייה של כ־21% לעומת היקף ההריסה בשנת 2024.[34] האכיפה אינה מתמקדת במבני מגורים בלבד, אלא כוללת גם מבנים בלתי חוקיים אחרים. למשל, על פי נתוני OCHA, במהלך המחצית הראשונה של 2025 רוב מוחלט של המבנים שנהרסו על ידי המנהל האזרחי היו מבנים חקלאיים ומבנים אחרים שאינם משמשים למגורים.[118]
ב-2026, במסגרת ההיערכות לחידוש ההתיישבות בגנים ובכדים בצפון השומרון, בוצע במרחב מספר גלי אכיפה ממוקד נגד בנייה בלתי חוקית במרחב זה, כאשר יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הרסה עשרות מבנים שנבנו ללא היתר לאורך צירי הגישה ובאזורים הסמוכים ליישובים, וכן בסביבת שא-נור.[119][120] המהלך השתלב במדיניות רחבה יותר של הגברת האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בצפון השומרון, לראשונה מאז תוכנית ההתנתקות ב-2005.[85]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Legal Consequences arising from the Policies and Practices of Israel in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem – Annexes to the written statement of Israel, International Court of Justice, 2023
- ↑ Israel's Smotrich declares 'revolution' in West Bank settlement expansion, July 6, 2026
- ↑ 12 מדינות הודיעו על איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות; שר החוץ הבריטי: טיהור אתני בגדה, באתר "זו הדרך", 9 בספטמבר 2026
- ↑ Government approves a record 34 new settlements, as it acts to deepen hold on West Bank, April 9, 2026
- ↑ יוג'ין קונטורוביץ', THE INTERNATIONAL LEGAL STATUS OF JUDEA AND SAMARIA/THE WEST BANK, Testimony before House Foreign Affairs Subcommittee on the Middle East and North Africa, 10.12.2025
- ↑ ג'רלד שטיינברג, Jerusalem: 1948, 1967, 2020, The times of Israel, 22.5.2020
- ↑ גיא בכור, בעקבות-הזמן-האבוד-כך-הפכה-מזרח-ירושלים ל-ערבית. האמת שאין להשכיח אותה, 4.3.2012
- ↑ "ד"ר איל זמיר וד"ר איל בנבנישתי, "אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים", הוצאת מכון ירושלים למחקרי ישראל, 1993
- 1 2 3 4 לשכת התכנון, באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים
- ↑ Palestinian Compliance with the Oslo Accords: A Legal Overview, Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs, 6 באוגוסט 2023
- ↑ Humanitarian Situation Update #289 – West Bank, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, 2025
- ↑ טליה ששון, חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים, באתר משרד ראש הממשלה, 9 במרץ 2005
- ↑ Legalization of 3 West Bank outposts among plans slated for approval next week, The Times of Israel, 23 June 2023
- ↑ ערעור הסטטוס-קוו ביהודה ושומרון: השלכות מהלכי הממשלה מנקודת המבט של פיקוד מרכז, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 11 ביוני 2023
- ↑ ההסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר – סיכויים וסכנות, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 16 במרץ 2023
- ↑ כתב מינוי והאצלת סמכויות לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים, באתר צה"ל, 29 במאי 2024
- ↑ Sovereignty in All but Name: Israel’s Quickening Annexation of the West Bank, International Crisis Group, 2025
- ↑ Israel Expands Settlements as Smotrich Increases His Authority, The Washington Institute for Near East Policy, 2023
- ↑ Smotrich handed sweeping powers over West Bank, control over settlement planning, The Times of Israel, 2023
- ↑ Israel’s ethnic cleansing of West Bank Palestinian communities, Amnesty International, 10 June 2026
- 1 2 Promotion of 682 Housing Units in the West Bank, Peace Now, 26 January 2025
- ↑ The Israeli Government's Annexation Agenda, Peace Now, June 2024
- ↑ Agreement Detailing Smotrich’s Authority in the Defense Ministry Grants Powers Intended to Annex West Bank, Adalah, 2024
- 1 2 3 כתב מינוי והאצלת סמכויות לסגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים, באתר צה"ל, 29 במאי 2024
- 1 2 Jeremy Sharon, Drawing annexation claims, IDF hands many West Bank powers to civilian ally of Smotrich, June 23, 2024
- ↑ עתירה לבג"ץ: לבטל העברת סמכויות לסגן ראש המינהל האזרחי, שמשמעותה סיפוח הגדה המערבית, באתר יש דין, 1 באוקטובר 2024
- ↑ דיני תכנון ובנייה – יהודה ושומרון, באתר ממשלת ישראל
- 1 2 Settlement Planning Monitor: Updated List of Approved Plans, Peace Now, 20 March 2025
- ↑ Advancement of 206 Housing Units in the West Bank, Peace Now, 12 April 2026
- ↑ A record number of housing units were promoted in the West Bank in only six months, Peace Now, 13 July 2023
- ↑ Report on Israeli settlements in the occupied West Bank, including East Jerusalem – Reporting period: January–December 2024, European External Action Service, 14 באוגוסט 2025
- ↑ Sixth Consecutive Week of Settlement Construction Planning Meetings, Peace Now, 6 January 2025
- ↑ Seventh Consecutive Week: Promotion of 372 Housing Units in the West Bank, Peace Now, 12 January 2025
- 1 2 3 Summary of a Year of Terror, Expulsion, and Annexation – 2025, Peace Now, 3 February 2026
- 1 2 האיחוד האירופי, "2025 Report on Israeli settlements in the occupied West Bank", 17 ביולי 2026
- ↑ Peace Now, "The Government Pushes Forward Plans in E1", 14 ביולי 2025
- ↑ Israel Advances E1 Construction Tender, Severely Undermining the Viability of a Political Solution, Peace Now, 5 בינואר 2026
- ↑ Humanitarian Situation Update #316 – West Bank, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, 2025
- ↑ OCHA, "Humanitarian Situation Update #305", 2025
- ↑ Peace Now, "Israel Advances E1 Construction Tender", 5 January 2026
- 1 2 3 4 איגוד החוות, אודות
- ↑ שלום עכשיו, "2024 בגדה המערבית – שנת הסיפוח והגירוש"
- ↑ שלום עכשיו, "סיכום שנת טרור גירוש וסיפוח – שנת 2025 בהתנחלויות", 2 בפברואר 2026
- ↑ שלום עכשיו, אוכלוסיה, נתונים מעודכנים לאוגוסט 2026
- 1 2 The Bad Samaritan: Land Grabbing by Settlers Through Grazing, Peace Now 6 April 2025
- ↑ Peace Now, The Israeli Government Financed 68 Illegal Farms with NIS 15 Million, 23 ביולי 2024
- ↑ Peace Now, The Civil Administration Announces Allocation of 16,121 dunams for Grazing, 11 בפברואר 2025
- ↑ אושר בקריאה שניה ושלישית: שמו של חוק יישום ההתנתקות ישונה, הסעיפים בחוק הנוגעים לאיסור שהייה בשטחים שפונו ולביטול זכויות המתיישבים – יבוטלו, באתר הכנסת, 21 במרץ 2023
- ↑ חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג-2023, באתר הכנסת
- ↑ איתמר אייכנר, הקבינט אישר בחשאי הקמת 22 יישובים ביו"ש: אלו שמותיהם, באתר ynet, 27 במאי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, הקבינט אישר בחשאי הקמת 22 יישובים ביהודה ושומרון, באתר ynet, 27 במאי 2025
- 1 2 3 4 יותם דשא, ממשיכים בהתיישבות: "קבורתה הסופית של תוכנית ההתנתקות", באתר ישראל היום, 29 במאי 2026
- ↑ ישוב חדש בשומרון - "רחבעם" עלה לקרקע, באתר ערוץ 7, 11 בינואר 2026
אלישע בן קימון, משפחות עלו ליישוב "רחבעם" שהקמתו אושרה בקבינט: "המטרה - מיליון בשומרון", באתר ynet, 11 בינואר 2026 - ↑ יישוב חדש בשומרון, באתר ערוץ 7, כ"ב באדר תשפ"ו
- ↑ שמחה רז, היסטוריה: המשפחות הראשונות עולות להתיישב ביישוב החדש בשומרון, באתר עולם קטן, 16 ביולי 2026
- ↑ יישוב חדש בצפון השומרון: בטקס חגיגי קם הישוב עמק דותן, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2026
- ↑ 8 ישובים חדשים בצפון השומרון תוך פחות משנה - הישוב "נעה" עלה לקרקע, באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2026
- ↑ סיכום 2024: תנופת המאחזים וההתנחלויות, באתר שלום עכשיו, 2025
- ↑ ש"י רוזן, מיליון דונם בשליטת החוות: נתוני פריחת ההתיישבות נחשפים, בעיתון מקור ראשון, 7 ביולי 2026
- 1 2 לפחות 7 מאחזים הוקמו בשטחי B שבשליטה פלסטינית, שלום עכשיו, 22 בדצמבר 2024.
- ↑
מתן גולן, ג'קי חורי, רואן סלימאן, מתנחלים הקימו שלושה מאחזים בשטח A, שאסור לכניסת ישראלים, באתר הארץ, 26 במרץ 2026 - ↑ אורן זיו, המאחז בשטח A פונה, אבל ההתעמרות בתושבי המקום נמשכת, באתר "שיחה מקומית", 9 באפריל 2026
- ↑ ממשלת ישראל מאפשרת התרחבות והתבססות מאחזים בשטח B, שלום עכשיו, 20 ביולי 2026.
- ↑ Israel Allows the Expansion and Entrenchment of Settlement Outposts in Area B, שלום עכשיו, 20 ביולי 2026.
- ↑ אבי אשכנזי, אחרי האירועים החריגים: כוחות הביטחון הרסו שני מאחזים בלתי חוקיים בשומרון, באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2026
- ↑ יותם דשא, שעות לאחר הפינוי: תושבי המאחז בקוסרה שבו לשטח, באתר ישראל היום, 13 באוגוסט 2026
- ↑ משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, "דוח מצב הומניטרי", 28 באוגוסט 2026
- ↑ אלישע בן קימון, בלחץ ארה"ב, נתניהו הורה לפנות מאחזים בשטח B: "זה הכי מלחיץ אותו", באתר ynet, 5 בספטמבר 2026
- 1 2 3 4 Israel's security cabinet approves measures to strengthen control over the West Bank, Associated Press, 8 בפברואר 2026.
- ↑ Pesach Benson/Tps, Security Cabinet approves measures expanding Israeli control in West Bank, The Jerusalem Post, February 8, 2026
- ↑ עמית סגל, השר סמוטריץ' הכריז: אחרי כמעט 30 שנה - מבטל את הסכמי חברון, באתר מאקו, 16 ביוני 2026
- ↑ Israel seizes powers over flashpoint West Bank shrine from Palestinian Authority, Reuters, 16 ביוני 2026.
- ↑ בג"ץ 64959-12-25, עיריית חברון נ' מדינת ישראל, 19 במאי 2026.
- ↑ יותם דשא, "עם ישראל זכה": המהפך שהושלם במערת המכפלה - והתוכניות לעתיד, באתר ישראל היום, 9 בספטמבר 2026
- ↑ פרוטוקול ועדת החוץ והביטחון, "הבנייה הפלסטינית בשמורה ההסכמית, סמוך לגוש עציון", 19 במרץ 2024.
- 1 2 אלישע בן קימון, לראשונה: אכיפת הסכמי אוסלו בשטחים הירוקים בגוש עציון, באתר ynet, 12 בדצמבר 2024
- ↑ סולימאן מסוודה מיכאל שמש גילי כהן, הקבינט אישר: סנקציות על הרשות הפלסטינית והסדרה של חמישה מאחזים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 ביוני 2024
- ↑ מנשר בדבר יישום הסכם הביניים יהודה ושומרון מס' 7 (תיקון), התשפ"ד–2024, 18 ביולי 2024.
- ↑ חזקי ברוך, פרסום ראשון: אלוף פיקוד מרכז חתם על צווי אכיפה לשמורה ההסכמית, באתר ערוץ 7, 18 ביולי 2024
- ↑ Urgent Alert: Israeli Cabinet Decisions, עמק שווה, 9 בפברואר 2026.
- 1 2 Israeli settlements in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and the occupied Syrian Golan, דו"ח מזכ"ל האו"ם, 24 ביוני 2026.
- ↑ First Registration of Land in Judea and Samaria, אתר ממשלת ישראל.
- ↑ Israel to expand its control in West Bank, make settlers' land seizures easier, Reuters, 8 בפברואר 2026.
- ↑ הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, תיאום פעולות הממשלה בשטחים
- 1 2 לשכת הפיקוח, תיאום פעולות הממשלה בשטחים
- ↑ המינהל האזרחי, דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון, פרק 4.3 – מעמד המקרקעין
- 1 2 Peace Now, "The Year of Annexation and Expulsion: Summary of Settlement Activity in 2024", 6 בפברואר 2025
- ↑ Peace Now, "170 Dunams Declared as State Land Around the Herodium Archaeological Site", 2 באפריל 2024
- ↑ Reuters, "Israel approves new parcel of West Bank land for settlement", 22 במרץ 2024
- ↑ Peace Now, "The Israeli Government Declared 66 Dunams as State Land to Legalize the Evyatar Outpost", 11 ביולי 2024
- ↑ Peace Now, "The government declared 116 dunams as State Land through a Blue Line delineation", 8 באוגוסט 2024
- ↑ Peace Now, "Declaration of 750 dunams as State Land in the outpost of Malachei HaShalom", 13 ביוני 2025
- 1 2 Peace Now, "The Civil Administration Declared 456 dunams West of Nablus as State Lands", 3 בספטמבר 2025
- ↑ תיאום פעולות הממשלה בשטחים, משפטים ורישום מקרקעין
- ↑ תיאום פעולות הממשלה בשטחים, בקשה לרישום ראשון במקרקעין ביהודה ושומרון
- ↑ Peace Now, "The Cabinet Approves a Series of Decisions to Take Control of Land and Strip Powers from the Palestinian Authority", 15 בפברואר 2026
- ↑ Peace Now, "The Cabinet Decides to Initiate Land Registration Process that would Dispossess Palestinians from their Lands the West Bank", 12 במאי 2025
- ↑ ארכאולוגיה, תיאום פעולות הממשלה בשטחים, משרד הביטחון.
- ↑ בכפוף לרביזיה: ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת רשות מורשת לטיפול בענייני עתיקות ומורשת ביהודה ושומרון, הכנסת, 3 בפברואר 2026.
- ↑ אושר בקריאה ראשונה: תוקם רשות מורשת לטיפול בענייני עתיקות ואתרי מורשת ביהודה והשומרון, הכנסת, 12 במאי 2026.
- ↑ הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026, מאגר החקיקה הלאומי, 6 בספטמבר 2026.
- 1 2 פרויקטים מרכזיים באגף ארכאולוגיה ביהודה ושומרון, משרד המורשת, 2026.
- ↑ הודעה בדבר כוונה לביצוע הפקעה לאתר ארכיאולוגי סבסטיה, המינהל האזרחי, 12 בנובמבר 2025.
- ↑ המנהל האזרחי הודיע על כוונה להפקיע כ-1800 דונם באתר הארכיאולוגי סבסטיה, שלום עכשיו, 18 בנובמבר 2025, עדכון 11 בפברואר 2026.
- ↑ יותם דשא, מהלך לשימור: הפקעה ופיתוח סביב אחד מאתרי העתיקות המרכזיים בשומרון, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2025
- ↑ אליה אביב, הממשלה תשקיע מיליונים בפיתוח בריכת הורדוס בת ה-2,000 שנה, באתר עכשיו 14, 21 ביוני 2026
- ↑ השר עמיחי אליהו הכריז בפצאל: "3 מיליון שקלים יוקצו לשיקום בריכות הורדוס", באתר ערוץ 7, 22 ביוני 2026
- ↑ מתן גולן, ניר חסון, המדינה תשקיע מיליונים בפיתוח בריכה עתיקה בשטח פלסטיני פרטי, שמתנחלים השתלטו עליה, באתר הארץ, 22 ביוני 2026
- ↑ סהר אברהמי, בשורה למטיילים: לאחר כ-20 שנות יובש - הבריכה הענקית מלאה שוב במים, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2026
- ↑ ניר חסון, מתן גולן, מתנחלים השתלטו על בריכה עתיקה בשטח פלסטיני בבקעה והפכו אותה לאתר תיירות, באתר הארץ, 15 ביוני 2026
- ↑ תיאום פעולות הממשלה בשטחים, תחבורה – יהודה ושומרון
- ↑ נתיבי ישראל, דוח כספי לרבעון הראשון של 2025
- 1 2 3 החלטת ממשלה 4390, 15 ביולי 2026
- ↑ Reuters, Israel allocates $434 million for 34 new West Bank settlements, 14 ביולי 2026
- ↑ The Times of Israel, Government says $431 million allocated last month for 34 new West Bank settlements, 14 ביולי 2026
- ↑ OCHA, Humanitarian Situation Update #252, 2024
- ↑ OCHA, Humanitarian Situation Update #289, 2025
- ↑ Humanitarian Situation Update #301, OCHA, 3 ביולי 2025
- ↑ אביגיל זית, לקראת העלייה לגנים ולכדים: עשרות מבנים בלתי חוקיים נהרסו בצפון השומרון, בעיתון מקור ראשון, 12 באוגוסט 2026
- ↑ מבצע אכיפה בצפון השומרון | עשרות מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים נהרסו, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2026
