מארק לביא
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-12-04 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
1955 (בן 70 בערך) טלין, אסטוניה (אז הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית, ברית המועצות) |
|---|---|
| מדינה |
 |
| ידוע בשל | מייסד מרחב המדיה שינקין 40 |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים (כלכלה וחשבונאות) |
| עיסוק | יזם מדיה, מפיק, איש עסקים |
מארק לביא (ברוסית: Марк Лави) הוא יזם ואיש עסקים ישראלי, מפיק ומנהל מדיה. מייסד ובעלים של מרחב המדיה והאולפן „שינקין 40” בתל אביב-יפו, וכן של ערוץ יוטיוב באותו שם ושל מספר פורמטים טלוויזיוניים ודיגיטליים הקשורים אליו.[1][2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לביא נולד בטלין, בירת אסטוניה, במשפחה יהודית. מצד אמו הוא משתייך לקהילה הוותיקה של יהודי אסטוניה; לפי עדויות בעיתונות, חלק מקרובי משפחתו היו בעלי עסקים, וסביו וסבתותיו עבדו כרופאים בתחומי הרנטגן ורפואת שיניים.[1]
ילדותו עברה בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג), בדירת שותפים ברחוב מקלין. לאחר סיום בית הספר למד בפקולטה למתמטיקה ומכניקה של אוניברסיטת לנינגרד, אך לימודיו נקטעו בעקבות החלטתו לעלות לישראל.[1]
בשנת 1974 עלה לישראל והשתקע בירושלים. תחילה למד בהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר הסמסטר הראשון גויס לצה"ל. הוא שירת בחיל התותחנים, ובמהלך שירותו הוצב ברמת הגולן, ברצועת עזה ובסיני.[1] לאחר השחרור חזר ללימודים, סיים את לימודיו בפקולטה לכלכלה וחשבונאות וקיבל תואר בכלכלה וחשבונאות באוניברסיטה העברית.[1]
בתחילת שנות ה־1980 השתתף לביא בהקמת סטארט־אפ ישראלי שעסק במכירת מחשבי Apple ובפיתוח תוכנה. המיזם היה קצר ימים, ובאמצע העשור עבר לארצות הברית. שם עבד תחילה כמוכר בחנות מחשבים בניו יורק, ובהמשך הקים יחד עם שותף חברה בינלאומית להפצה של ציוד היקפי ותוכנה למחשבים. לפי פרסומים עסקיים, החברה פעלה עד תחילת שנות ה־2000.[1]
בשנת 2020 החליט לשוב ולהתבסס בישראל, עבר לתל אביב-יפו ורכש בית ברחוב שינקין, מספר 40. לביא איחד את דירת המגורים עם החלל המסחרי בקומת הקרקע ותכנן להקים במקום משרד ואולפן וידאו קטן, שהפך לימים לפרויקט „שינקין 40”.[1]
„שינקין-40”
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודות השיפוץ בבניין חפפו לפרוץ מגפת COVID-19. בתקופת הסגרים החל לביא, יחד עם חברים ואורחים, להקליט שיחות על פוליטיקה, כלכלה והחיים הציבוריים בישראל. השיחות צולמו בווידאו והועלו לרשת, ולאורך הזמן התגבשה סביבן תפיסה של אולפן ביתי שהלך והפך למרחב מדיה מקצועי עם במה, אולפן מצולם ותשתית לשידורים חיים.[1]
בשנת 2021 נרשמה חברת „שינקין 40 סטודיוס בע"מ” (Shenkin 40 Studios Ltd), שבכתובותיה הרשמיות מופיע רחוב שינקין 40 בתל אביב-יפו. לפי מאגרי מידע עסקיים, מארק לביא משמש כמנהל החברה ובעל מניות בה.[3][4]
מרחב המדיה „שינקין 40” מתואר בכתבות כחלל רב־תכליתי, המשמש לקונצרטים, ערבי מוזיקה, אירועים קולינריים, הרצאות, דיונים ציבוריים וצילומי תוכניות מקור. במקום נערכים מופעים חיים, תוכניות אוכל, סדרות ראיונות ופורמטים נוספים בהשתתפות אומנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים ואורחים מחו״ל.[1][2]
על בסיס פעילות האולפן הוקם ערוץ היוטיוב „שינקין 40”, שבו מתפרסמות תוכניות כגון „Есть будем?” (תוכנית אוכל), „Неформальный разговор со звёздами” (שיחות לא־פורמליות עם אמנים ואנשי ציבור), „Не ссы!” ופרויקטים נוספים. לביא משמש בחלק מן התוכניות כמנחה, כשותף להנחיה או כמפיק בפועל.[2][5]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לביא נשוי ואב לבן ולבת, שנולדו בניו יורק בתקופת שהותו בארצות הברית. במשפחה נשמרת השפה הרוסית, וילדיו דוברים רוסית לצד אנגלית ועברית.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 «Шенкин, 40» – место, где интересно, NEWSru.co.il, 28 בדצמבר 2023 (ברוסית)
- ^ 1 2 3 «Шенкин 40»: открываем новый сезон, обещаем много нового, IsraeliCulture.info, 24 באוקטובר 2025 (ברוסית)
- ^ שינקין 40 סטודיוס בע"מ, באתר webinfo.co.il
- ^ שינקין 40 סטודיוס בע"מ / SHENKIN 40 STUDIOS LTD, באתר Checkid
- ^ Все видео, sheinkin40.com (ברוסית)