לדלג לתוכן

ישראלה (סטפני) לב

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-10-14 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 14.10.24).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 14.10.24).

ישראלה (סטפני) לב (נולדה ב-1962) היא פעילה למען זכויות להט"ב ומחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל. ידועה גם בשמות סטפני מאנס, תמר מאנס, תמר לוי ותמר שמחי.

קורות חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה בחולון, למשפחה בת שש נפשות. כבר בילדותה הבינה שרוצה להפוך לאישה, אך משפחתה לא קיבלה זאת והתעללה בה. יצאה מהארון בגיל אחת עשרה והחלה להכיר טרנסג'נדריות אחרות כגון גילה גולדשטיין. באותה תקופה החלה לעסוק בזנות. בגיל שלוש עשרה הועברה על ידי משפחתה לימין אורד, בתקווה שהשינוי יגרום לה להפסיק לרצות להפוך לאישה.[1]

לאחר שיצאה מהארון משפחתה ניתקה עימה קשר ובגיל שמונה עשרה נאלצה לעבור לאירופה. במהלך שהותה באירופה עברה ניתוח להתאמה מגדרית, כשמימון הטיפולים הרפואיים הגיע מעבודתה בזנות. לאחר מספר שנים חזרה לתל אביב. בארץ נרדפה על רקע היותה טרנסית, ואף ניצלה מניסיון רצח.[2] לאורך חייה נעצרה שלוש פעמים על היותה טרנסג'נדרית ובאחת הפעמים אף נכנסה למאסר.[3][4]

בשנות הארבעים לחייה התגוררה בארצות הברית במשך שלוש שנים ולאחר שובה לארץ חזרה בתשובה. בהמשך הכירה חוזר בתשובה שהתאלמן מאשתו, ועברה לגור איתו בקהילה חסידית בבני ברק בתור אשתו. לאחר תקופה נפרדו והיא יצאה בשאלה.[1]

ב-1995 פנתה לאגודה למען הלהט"ב, שעד אז פעלה רק למען לסביות, הומואים וביסקסואלים, ודרשה מהם לשלב את הקהילה הטרנסית בארגון. בהמשך הייתה לחברת הוועד הטרנסית הראשונה של האגודה. כחלק מפעילותה הקימה את קבוצת התמיכה הראשונה בישראל לטרנסג'נדרים. באותה התקופה הייתה בעלת טור בזמן הוורוד. בנוסף, פתחה את מיזם "שבת המלכה", ארוחות שישי קהילתיות לחברי קהילת הלהט"ב ללא עורף משפחתי. מיזם זה היה פעיל לאורך עשרות שנים ובמסגרת פעילותו לקחו חלק לאורך השנים אלפי אנשים. ב-1998 הייתה ממארגני אירועי ויגסטוק, שנודע כ"סטונוול הישראלי". כחלק מפעילותה הציבורית אף לקחה חלק בדיונים בוועדות הכנסת שעסקו בקהילה הלהט"בית.[3][5]

לאורך השנים ארגנה את הכנס הראשון בישראל שעסק בקהילה הטרנסית. בהמשך הפכה למרכזת תחום הטרנסיות במרכז הגאה. בשנת 2015 קיבלה אות הוקרה על פעילותה מעיריית תל אביב, המרכז הגאה והאגודה למען הלהט"ב. החל מ-2016 ארגנה את תחרות מיס טרנס ישראל, תחרות יופי לנשים טרנסג'נדריות.[3][6]

בין השנים 2007-2005 הייתה חברה כסולנית בלהקת האינדי-אוונגארד שוורצע קינדר (לצדם של אלעד זאב ונגה שלו), עמה הוציאה אלבום אחד בחברת פית/קית.

ב-2017 השתתפה בסדרה נעלמות, בבימוים של אילן פלד ויאיר קדר. כחלק מקידום הסדרה, לקחה חלק בהקרנות ציבוריות של הסדרה והרצתה במהלכן על ההיסטוריה של הקהילה הטרנסית בישראל.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]