ישיבת תפארת ישראל (יד בנימין)

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-04-28 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 28.04.2024).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 28.04.2024).
הרב משה אמסלם (משמאל) יחד עם הרב ציון לוז (באמצע) והרב קלמן בר (מימין) בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב.

ישיבת תפארת ישראל (יד בנימין) היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב ציון לוז, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, ואב"ד בבית הדין הרבני בבאר שבע לשעבר, והרב משה אמסלם, אב בית דין בבית הדין הרבני באשדוד.

הישיבה הוקמה על ידי הרב לוז והרב אמסלם בשנת ה'תשפ"ג' (2023) ביישוב יד בנימין.[1][2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשפ"ב' (2022) פנה הרב ציון לוז יחד עם הרב משה אמסלם, להקים ישיבה גבוהה ציונית דתית שתשפיע על עולם המשפט והדיינות, בעידוד הרב יעקב שפירא ראש ישיבת 'מרכז הרב', והרב זלמן מלמד, ראש ישיבת 'בית אל'[2]. תכנון ראשוני להקים את הישיבה לא צלח.

ישיבת תפארת ישראל בתחילת 'זמן אלול' (ה'תשפ"ג')

שנה לאחר מכן, בשנת ה'תשפ"ג' (2023), עלה בידם להקים את הישיבה בעזרת מספר אנשים מהיישוב יד בנימין שתמכו בישיבה.

הישיבה הוקמה על ידי קבוצה של שישה בחורים מישיבת 'דרך חיים' השוכנת בשעלבים ושישה בחורים מישיבות נוספות.

הישיבה שוכנת ב'אחוזת יונתן', שכונה דתית לבני הגיל השלישי. מבנה הישיבה והפנימיות ניתנו לישיבה על ידי קבלן ויוזם האחוזה, דוד תורג'מן[4].

בתחילת זמן חורף של שנת ה'תשפ"ד' (2024) נחנך בית המדרש החדש של הישיבה.

בשנת ה'תשפ"ד' (2024), י"ט בכסלו, נערך בישיבה סיום סדר נשים במעמד הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב דוד לאו, וראש ישיבת 'מרכז הרב', הרב יעקב שפירא[4].

דרך הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מחנכת את תלמידיה לאור תורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו, הרב צבי יהודה קוק, ראשי ישיבת 'מרכז הרב', ולאור תורתו של הרב חיים יעקב גולדוויכט, ראש ישיבת 'כרם ביבנה'.

בישיבה קיים דגש על לימוד גמרא בעיון ברמה גבוהה וכן על שיעורי אמונה סדירים מפי מגוון רבנים[5].

החזון של הישיבה חותר לממש הלכה למעשה את צביונה של המדינה היהודית ולחבר בין העיון הלמדני לעולם ההלכה, מתוך מגמה של השפעה תורנית חדורה בתודעת שליחות בכל תחומי החיים, גם מחוץ לבית המדרש[5].

בכל שבוע בימי שלישי, מגיע ר"מ או דיין אחר להעביר את השיעור הכללי, על פי רוב בהקשרים לעולם הדיינות ופסיקת ההלכה[5].

בין הרבנים המגיעים לישיבה להעביר שיעור כללי באופן קבוע:

רבנים נוספים שהגיעו להעביר שיעורים בישיבה, הינם הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן לשעבר ואב בית הדין בעיר לדיני ממונות[6], הרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הגדול, הרב עידו שחר והרב מאיר ברקוביץ', ראש כולל "יד ברודמן" רחובות.

לעיתים ראשי הישיבה בעצמם, הרב לוז והרב אמסלם, מעבירים את השיעורים.

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר"מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דניאל סגרון – ר"מ שיעור א'[1][2].
  • הרב חננאל מגנהיים – ר"מ סדר צהרים.
  • הרב מאיר אורליאן – ר"מ סדר ערב בימי רביעי.

רבנים המעבירים שיעורים אמונה בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 גיא עזרא, אלה ראשי הישיבה והר"מים של הישיבה הגבוהה החדשה, באתר סרוגים, ‏24.08.23 (בעברית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 דביר עמר, ישיבה חדשה ביד בנימין: תפארת ישראל, באתר ערוץ 7, ‏23.08.23
  3. ^ דביר עמר, ישיבות חדשות בציבור הדתי לאומי, באתר ערוץ 7, ‏06.10.23
  4. ^ 1 2 דביר עמר, סיום סדר נשים בישיבה הגבוהה תפארת ישראל, באתר www.inn.co.il, ‏03.11.23
  5. ^ 1 2 3 דביר עמר, פרסום שבת היכרות בישיבה, ‏08.02.24
  6. ^ דביר עמר, הרב יעקב אריאל הגיע למעמד תפילה בישיבה הגבוהה "תפארת ישראל" ביד בנימין, באתר ערוץ 7, ‏15.12.23