ישיבת תומכי תמימים תורת מנחם - נתניהכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-08-08 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

ישיבת תומכי תמימים תורת מנחם – נתניה היא ישיבה קטנה (גילאי 14–16) חב"דית המונה כ-106 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא. הישיבה נחשבת בעולם החבד"י כישיבה עילית שמיועדת לבחורים חריפים במיוחד ומפורסמת כאחת מהישיבות החב"דיות היחידות שמצהירות על אי לימודי ליב"ה. נכללת כחלק מישיבות הזרם המשיחיסטי בחב"ד.

הקמת הישיבה

הישיבה נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד (1994).

לאחר השיחה של הרבי מלובביץ' בהושענא רבה בשנת תשנ"ב (1992), בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.

מבנה הישיבה

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושנייה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת תשע"ז נאלצה הישיבה לעבור משם – עקב העברת בעלות של הבניין – ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.

המבנה החדש

בשנת תשע"ב לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים בעירייה החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך לתלמוד תורה. לקראת שנת הלימודים תשע"ג הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת תשע"ה החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה הודות לתרומתו של ר' בטיטו, בשנת תשע"ז התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש.

בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש. לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה, בהשתדלות מיוחדת של איש החסד ר' שלום קריאף מידידי הישיבה. לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו כן הורחב שטח החדר אוכל.

בשנת תשפ"ב נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים.

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בשנת תש"פ נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים בי"ט באדר. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי ישיבת תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים.

בשנת תשפ"ג נחנך מקווה מהודר שנבנה במתחם הישיבה.

נכון לשנת תשפ"ד מונה הישיבה כמאה וששה בחורים.

התוועדויות וחגים חסידיים מיוחדים

הישיבה ידועה כבעלת עניין מיוחד במספר 'יומא דפגרא' (חגים חסידיים) בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך ה' טבת וי"ט טבת. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.

בי"ג אייר מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לקברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (אח האדמו"ר מלובביץ') ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין.

מבצע תורה

בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של הרבי וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התמימים המצטיינים במבצע – המהווים חלק מתלמידי הישיבה – משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים.

ספרי הערות ופלפולים

בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה קבצים וספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:

• קובץ הערות ופלפולים – חמישים לחמישים (נכתב בי' שבט תשס"א ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות הרבי)
• קובץ הערות התמימים ואנ"ש – עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בענייני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות (נכתב לכבוד יום הבהיר כ"ח סיון ה'תש"ס)
• ספר הערות ופלפולים – מנחת התמימים.
• ספר הערות ופלפולים – אב מלך במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי, בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
• ספר הערות ופלפולים – הגדת מלך: המבצע תורה שהחל בראשית קיץ תשע"ה, כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ההגדה של הרבי לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך".
• ספר הערות ופלפולים – תפארת מלך.
• ספר הערות ופלפולים – נישואי מלך: (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה־90 לנישואי הרבי והרבנית)
• ספר הערות ופלפולים – גביע המלך.(נכתב על ידי ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי).
• ספר הערות ופלפולים – ליקוטי מלך (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק בלקוטי שיחות לרגל 60 שנה להדפסת הליקוטי שיחות).

צוות הישיבה

• הרב משה אורנשטיין – ראש הישיבה.
• הרב יצחק נתן ישראל גנדל – משגיח כללי.
• הרב מענדל אורנשטיין – מנהל לימודים ומשגיח בשבתות.

משפיעים

• הרב שלמה אברמסון – משפיע לתלמידי שיעור א'.
• הרב לוי סגל – משפיע לתלמידי שיעור ב'.
• הרב ששון אביב גבאי – משפיע לתלמידי שיעור ג' ומשיב בגרסה לשיעור ב' וג'.
• הרב משה סעדיה ליבעראוו.
• הרב משה טרעגער.
• הרה"ת לוי העכט משפיע לתלמידי שיעור ב'.

רמי"ם

• הרה"ת לוי אורנשטיין – ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
• הרב נפתלי צבי מינצברג – ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
• הרב אריה לייב כהן (נתניה) – ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
• הרב מנחם מענדל אורנשטיין – ר"מ לתלמידי שיעור א'.
• הרב דניאל קהלני – ר"מ בגרסה והלכה לתלמידי שיעור א'.
• הרה"ת לוי העכט ר"מ בהלכה לשיעור ב' וג'.
• מנהל גשמי – ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
• מזכיר – ר' לוי יצחק אוריאן.

צוות הישיבה לשעבר

• הרב משה שילת – משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת תשס"ג).
• הרב בנימין זאב גנדל – משפיע (עד שנת תשע"ג).
• הרב שמעיה הכט – משפיע ואחר כך ר"מ (עד שנת תשע"ח).
• הרב נחום נפתלי בורביץ – משפיע (עד שנת תשע"ט).
• הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר – ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
• הרב שלמה רוזנבלט – משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
• הרב הוד מנחם אהרון – משגיח ומנהל ש"א (עד שנת תשפ"ד).
• הרב מנחם מענדל פלדמן – משפיע לתלמידי שיעור ב' ומשיב בהלכה לתלמידי שיעור ב' וג' (עד שנת תשפ"ד).
• הרב ישראל יהודה אלפנביין – שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'.