ינון סרטל
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-06-10 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| ידוע בשל | ייצוגים בתיקי צווארון לבן ובהליכים ציבוריים בבג"ץ |
| עיסוק | עורך דין: משפט פלילי, עבירות צווארון לבן, ליטיגציה אזרחית ומנהלית |
  | |
ינון סרטל הוא עורך דין ישראלי העוסק במשפט פלילי, עבירות צווארון לבן, ליטיגציה אזרחית ומנהלית. סרטל הוא יוצא פרקליטות המדינה, ובעברו פעל במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. לאחר מעברו לשוק הפרטי היה שותף במשרדי עורכי דין בתחום הצווארון הלבן, ובהמשך שותף במשרד סרטל, לזר.[1][2]
קריירה משפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטל החל את דרכו בשירות הציבורי בפרקליטות המדינה. לפי פרופיל משרדו ב-Dun's 100, הוא ייצג את המדינה בהליכים פליליים בעבירות כלכליות במסגרת המחלקה הפלילית והכלכלית בפרקליטות המדינה.[2] בכתבת כלכליסט משנת 2010, שעסקה בפירוק משרד רזניק-חן ושות', צוין כי סרטל פרש מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והצטרף כשותף למשרד שהתמחה בליטיגציה פלילית ובצווארון לבן.[1]
בשנת 2010, לאחר פירוק משרד רזניק-חן ושות', דווח כי בצד אחד של הפיצול הוקם משרדו של יהושע רזניק עם עו"ד ינון סרטל, ואילו בצד האחר הוקמה פירמה של ז'ק חן ויצחק יערי.[1] כתבת המשך בכלכליסט תיארה את הפיצול כחלק משינוי דורי בשוק משרדי הצווארון הלבן, והתייחסה לחלוקת הכוחות בין המשרד שיקים רזניק עם סרטל לבין המשרד שיקים חן עם יערי.[3]
בהמשך פעל סרטל במסגרת משרדים שנשאו את שמו, ובהם רזניק, סרטל, סהראי; סרטל, סהראי, לזר; ולימים סרטל, לזר. משרד סרטל, לזר עוסק בעיקר בליטיגציה פלילית בתחום הצווארון הלבן, וכן בליטיגציה אזרחית ומנהלית.[2]
בדירוג Dun's 100 לשנת 2026 בתחום הצווארון הלבן הופיע משרד סרטל, לזר בקבוצת המשרדים ה"בולטים".[4] בדירוג BDI Code לשנת 2025 הופיע המשרד בקבוצת "מובילים בולטים" בתחום הצווארון הלבן, וכן הופיע בתחום איסור הלבנת הון.[5][6]
ייצוגים והליכים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשות השידור ועתירת היוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 ייצג סרטל, ממשרד רזניק, סרטל, סהראי, את ארגוני היוצרים בעתירה נגד רשות השידור שעסקה בהשקעה בהפקות מקור. לאחר דיון בעתירה קבע בית המשפט העליון כי רשות השידור תידרש לדווח על עמידתה בהוראות החוק בעניין השקעה בהפקות מקור.[7]
סולל בונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 דווח כי סרטל ייצג נאשמים בפרשה שבה זוכתה חברת סולל בונה מאחריות לגרימת מותו ברשלנות של פועל במתחם ממילא בירושלים. בפסק הדין נמתחה ביקורת על אופן החקירה ועל מחדלים שנגעו לתיעוד חומרי החקירה.[8]
פרשת מנשה ארביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017, לאחר שהוגש כתב אישום נגד ניצב בדימוס מנשה ארביב, לשעבר ראש יחידת להב 433, ייצגו אותו עורכי הדין יהושע רזניק, ינון סרטל, ניר לזר ולימור הלוי.[9] בשנת 2018 הורשע ארביב במסגרת הסדר טיעון בעבירה של אי מילוי חובה רשמית, לאחר שהוסרו מההליך אישומים חמורים יותר.[10]
תיק ישראל זינגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2018 דווח כי ראש עיריית רמת גן לשעבר ישראל זינגר, שנחשד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, יוצג בהליך שימוע על ידי עורכי הדין ינון סרטל, ציון סהראי וניר לזר. לאחר השימוע החליטה פרקליטות מיסוי וכלכלה לסגור את תיק החקירה נגדו בהיעדר ראיות מספיקות.[11]
תיק מי אביבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2018 דווח בוואלה כי בתיק "מי אביבים" ייצגו סרטל, ציון סהראי וניר לזר את אחד הנאשמים. במסגרת ההליך נטען מצד ההגנה כי ראיונות שערכה הפרקליטות לעד המדינה חרגו מרענון זיכרון ונגעו ל"השלמות חקירה" או "סגירת חורים". ההחלטה שניתנה באותו עניין עסקה בשאלת תיעוד ראיונות עדים ובהשלכות האפשריות של אי-הקלטתם על זכויות הנאשמים.[12]
פרשת שיכון ובינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023 דווח כי עורכי הדין ינון סרטל וניר לזר ייצגו בשימוע את עו"ד חזי קטן, לשעבר היועץ המשפטי של קבוצת שיכון ובינוי, במסגרת פרשת השוחד בחברה. לאחר השימוע נסגר תיק החקירה בעניינו.[13]
בג"ץ הוועדה לבחירת שופטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2024 נמנה סרטל עם עורכי הדין שייצגו את שר המשפטים יריב לוין בבג"ץ 1711/24, בעתירה של התנועה למען איכות השלטון בישראל בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. בפסק הדין צוין כי את שר המשפטים ייצגו עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר.[14]
עתירות פיטורי ראש השב"כ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2025 הופיע סרטל במסגרת ייצוג פרטי של הממשלה וראש הממשלה בעתירות נגד החלטת הממשלה להפסיק את כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר. בדיון בבית המשפט העליון טען סרטל כי אין צורך להעביר את הפסקת הכהונה לדיון בוועדה המייעצת למינוי בכירים.[15] תאגיד השידור הישראלי דיווח כי את ראש הממשלה והממשלה ייצגו עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר, במסגרת ייצוג פרטי שאושר בשל חילוקי העמדות מול היועצת המשפטית לממשלה.[16]
פעילות ציבורית והתבטאויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטל משתתף מעת לעת בדיונים מקצועיים וציבוריים בנושאי משפט פלילי, צווארון לבן ומערכת המשפט. בשנת 2019 השתתף באירוע של לשכת עורכי הדין בנושא "שלטון חוק במבחן", ובדבריו מתח ביקורת על היחסים בין הדרג המשפטי לדרג הנבחר ועל הירידה באמון הציבור במערכת המשפט.[17]
בשנת 2022 נמנה סרטל עם משתתפי פורום Dun's 100 לבכירי תחום המשפט הפלילי והצווארון הלבן.[18]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטל נשוי לחזאית ואשת התקשורת שרון וכסלר, ולזוג חמישה ילדים.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרטל, לזר משרד עורכי דין, באתר Dun's 100
- ינון סרטל, באתר העין השביעית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 איתי הר אור, עורכי הדין יהושע רזניק וז'ק חן פירקו את השותפות, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2010
- 1 2 3 סרטל, לזר משרד עורכי דין, באתר Dun's 100
- ↑ איתי הר אור, מאחורי הקלעים של פיצול רזניק-חן ושות': כשבכיר שמרן חולק משרד עם צעיר דינמי, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2010
- ↑ צווארון לבן לשנת 2026, באתר Dun's 100
- ↑ משרדי עורכי הדין המובילים - BDI CODE 2025, באתר BDI Code
- ↑ משרדי עורכי הדין המובילים - BDI CODE 2025, באתר BDI Code
- ↑ ביהמ"ש העליון מינה את עצמו לרגולטור של רשות השידור, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2012
- ↑ סולל בונה זוכתה מגרימת מוות ברשלנות של פועל במתחם ממילא, באתר כלכליסט, 19 באוקטובר 2014
- ↑ ראש להב 433 לשעבר הואשם במרמה והפרת אמונים, באתר ynet, 5 במרץ 2017
- ↑ מנשה ארביב הורשע בסעיף קל, באתר ynet, 23 בפברואר 2018
- ↑ יתמודד בשקט: נסגר התיק נגד ראש עיריית ר"ג ישראל זינגר, באתר גלובס, 29 ביולי 2018
- ↑ השופטת מול פרקליט המדינה: ההחלטה שעשויה להשפיע על כל תיק פלילי, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2018
- ↑ נסגרו תיקי החקירה נגד 4 בכירים לשעבר, בהם רוית ברניב, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2023
- ↑ בג"ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים, באתר אפיק משפטי, 8 בספטמבר 2024
- ↑ הממשלה: "אין צורך לדון בפיטורי בר בוועדה"; השופטים: "פרשנות היועמ"שית היא הנכונה", באתר ynet, 8 באפריל 2025
- ↑ הרכב השופטים - והעותרים, באתר כאן חדשות, 7 באפריל 2025
- ↑ זיו קריסטל, מערכת המשפט הפכה למנוכרת, חוכמת ההמונים הפכה זרה כאן, באתר פוסטה, 1 בדצמבר 2019
- ↑ פורום משפט פלילי וצווארון לבן 2022, באתר Dun's 100, 6 בספטמבר 2022
- ↑ מאיה כהן, עונת מעבר, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2017