טיוטה:מכון תכלית
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-03-19 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| עריכה - שיחה | |
תכלית - המכון למדיניות ישראלית הוא מכון מחקר יישומי הפועל לחיזוק הדמוקרטיה[1].
מטרתו המוצהרת היא הנעת תהליכים לשיפור וחיזוק הממשל, הכלכלה, הביטחון והחברה באמצעות מחקר, קידום מדיניות ושיתוף פעולה עם גופי השלטון, האקדמיה והמשק.[2]
| פעילות | בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מטה הארגון | אחד העם 35, תל אביב |
| מייסדים | עו"ד יניב כהן |
| תקופת הפעילות | 2021–הווה (כ־3 שנים) |
העמותה הוקמה בשנת 2021 על ידי עו"ד יניב כהן והוא העומד בראש המכון[3]. המכון מפרסם דו"חות, מחקרים[4] וניירות עמדה[5] בנושאים שונים הקשורים לתחומי פעילותו.
בשנת 2023 המכון לקח חלק בגיבוש מתווה הנשיא יצחק הרצוג לפתרון משבר הרפורמה המשפטית והשתתף בשיחות המשא ומתן שהתקיימו בבית הנשיא[6]. המכון ניהל משא ומתן מול שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן ופורום קהלת, וגיבש את אחת מהצעות הפשרה שהונחו על שולחן הנשיא[6].
בחודש מרץ 2023 השתתף המכון במשא ומתן חשאי בהשתתפות שרים ומשפטנים להשגת פשרה סביב חוקי המהפיכה המשפטית. הצדדים היו קרובים להסכמות אך היוזמה נגדעה בעקבות פיטורי שר הבטחון יואב גלנט[7].
ראש המחקר במכון הוא הד"ר אלעד גיל, חתן פרס גורני למשפט ציבורי לחוקרים צעירים לשנת 2023[8].
פרופ’ יניב רוזנאי לקח חלק מטעם המכון בניהול המשא ומתן, וכיועץ למשפט חוקתי בשיחות על הרפורמה המשפטית בבית הנשיא[9].
בעלי תפקידים נוספים הם עו"ד אמי פלמור, חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן פרופ' מורן ירחי והעו"ד ד"ר אורי שרון, חבר פורום האקלים הישראלי.
פעילות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות המכון מכוונת להתמודדות עם השפעת המשבר הפוליטי בישראל והמשבר הפנימי-אזרחי על המערכת הפוליטית בישראל ועל מנגנוני קבלת ההחלטות שלה. מחקרי המכון נועדו לסייע למקבלי ההחלטות להתמודד עם האתגרים השונים, במטרה לחזק את השלטון ואת המערכות התומכות בו[10][2].
מכון תכלית מבצע סקרי דעת קהל ככלי תומך לתוכניות המחקר ולגיבוש מדיניות[11].
יוזמת אחד העם[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוזמת חשיבה ומחקר שקמה כמענה לצורך הצפוי לשקם את מדינת ישראל ביום שאחרי מלחמת חרבות ברזל, ומתמקדת בפיתוח פתרונות מדיניות בשורה של נושאים מרכזיים בתחומי חקיקה ורגולציה שיניעו תיקון נרחב.
צוות המחקר עוסק בגיבוש אסטרטגיית היציאה מעזה ביום שאחרי המלחמה, בחוק יסוד: החקיקה להסדרת מערכת היחסים בין רשויות השלטון; ברפורמות בכנסת, בממשלה ובשיטת הבחירות; ברפורמה לחידוש השירות הציבורי[12]; ובאסדרת פעילות המדיה החברתית.
תוכנית מחקר: כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרי התכנית עוסקים בדרכים לפיתוח וקידום של מדיניות, חקיקה ושיח ציבורי המושתתים על סט ערכים חיוני לשמירת הדמוקרטיה הישראלית[13]. מחקרי התכנית שימשו כרקע לדיונים שהתקיימו בבית הנשיא במהלך המשא ומתן על הרפורמה המשפטית. מחקר הבוחן את שיטת בחירת נשיאי הערכאות העליונות בעשרים מדינות דמוקרטיות[13], ומחקר הבוחן את השימוש בעילת הסבירות בפיקוח על מינויים ציבוריים באמצעות בחינת פסקי דין משני העשורים האחרונים עלה גם בדיונים בוועדת חוקה בכנסת[14].
כנס: כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנס התקיים בהמשך לעבודת עומק שנעשתה על ידי חוקרים בכירים באוניברסיטת רייכמן ומכון תכלית למדיניות ישראלית, שפעלו בשיתוף סטודנטים מבית הספר לאודר לממשל במטרה למפות את אתגרי הדמוקרטיה הישראלית, ולהציע מפת דרכים ראשונית לפתרונם[15].
הכנס הפגיש מקבלי החלטות מהמגזר הציבורי, מומחים מהאקדמיה, וגורמים מן החברה האזרחית לשיח על האתגרים המלווים את מערכות השלטון של מדינת ישראל כיום.
בכנס נדונו חקיקת יסוד, דרך סוגיית חוק יסוד: החקיקה נדונה בהשתתפות ח"כ שמחה רוטמן והשופט חנן מלצר, משך כהונת ראשי ממשלה בהשתתפות ח"כ אמיר אוחנה ועו"ד אליעד שרגא, ושינוי שיטת הממשל בהשתתפות ח"כ גלעד קריב והעיתונאי עמית סגל.
תוכנית מחקר: אמנה חברתית בעידן דיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת התוכנית היא לזהות את הפערים החוקיים והרגולטוריים המעצימים את הסיכונים החברתיים הטמונים בעידן הדיגיטלי ולפתח כלי מדיניות וחקיקה שיביאו למזעור הסיכונים החברתיים ועיוותי השוק הקיימים בו.
התכנית מקדמת גיבוש אמנה חברתית – רגולטורית חדשה, ככלי להתמודדות עם חסרונות המהפכה הטכנולוגית של העת הזו מבלי לפגוע ביתרונות שהיא נושאת אתה.
פרסומי התכנית, בהם מחקר בשיתוף מרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית[16] שימשו בסיס להמלצות הצוות המייעץ לשר התקשורת יועז הנדל בנושא האסדרה על פלטפורמות תוכן דיגיטליות, הידוע כוועדת הנדל[17].
תוכנית מחקר: חותם תכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית המחקר בשיתוף עמיתי מחקר מהאקדמיה ובהובלת עו״ד אמי פלמור, מציעה רפורמה מקיפה להתחדשות השירות הציבורי, הכוללת התייחסו להון האנושי בשירות הציבורי, לחיזוק סמכויות הניהול של משרדי הממשלה והבראת יחסי העבודה בין הדרג הנבחר והדרג הניהולי[11].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דו"ח המלצות ועדת הנדל, דצמבר 2022
- יעל סירקיס, ד"ר בל יוסף, מינוי נשיא הערכאה השיפוטית העליונה - מבט השוואתי. מכון תכלית, 2023.
- גיא אלזם, יעל סירקיס וד"ר אלעד גיל, עיון השוואתי במעורבות נבחרי ציבור בבחירת שופטים לבתי משפט עליונים. מכון תכלית, 2023.
- ד"ר טל מימרן וליאור וינשטיין, נייר מדיניות הזכות להשכח. מכון תכלית, 2023.
- ד"ר אלעד גיל, מתווה חשיבה יישומי לאסדרת פלטפורמות דיגיטליות בישראל. מכון תכלית ומרכז פדרמן, 2022.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הסלבס החדשים: מומחי משפט חוקתי | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-06-01
- ^ 1 2 כיכר השבת, האיש שיושב בחדר המו"מ בבית הנשיא.., באתר כיכר השבת, 2023-05-15
- ^ https://news.walla.co.il/item/3563192
- ^ שפיר, ניצן (2023-05-14). "המחקר שבדק: איך ממנים נשיאי בתי משפט בעולם הדמוקרטי? | בלעדי". Globes. נבדק ב-2024-03-18.
- ^ ארגוני חברה אזרחית: "מערכת AI לניבוי פשיעה בנתב"ג - פגיעה בזכויות אדם" | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-05-20
- ^ 1 2 השיחות בבית הנשיא על המהפכה המשפטית תקועות; עיקר המחלוקת: מינוי שופטים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2023-03-05
- ^ איל, נדב (2023-03-27). "המו"מ שקרס לפני פיטורי גלנט | פרסום ראשון". Ynet. נבדק ב-2024-03-18.
- ^ Facebook, www.facebook.com
- ^ הסלבס החדשים: מומחי משפט חוקתי | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-06-01
- ^ תַּכְלִית, בשיתוף (2022-09-15). "העם דורש מנהיגות שמביאה תקווה ותוכניות עבודה - דעה". Ynet. נבדק ב-2024-03-18.
- ^ 1 2 90% מהציבור: משרדי הממשלה לא היו ערוכים למלחמה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-03-15
- ^ 90% מהציבור: משרדי הממשלה לא היו ערוכים למלחמה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-03-15
- ^ 1 2 שפיר, ניצן (2023-05-14). "המחקר שבדק: איך ממנים נשיאי בתי משפט בעולם הדמוקרטי? | בלעדי". Globes. נבדק ב-2024-03-18.
- ^ גיל, ד"ר אלעד (2023-10-02). "ביקורת על חוקי יסוד: עבור ביהמ"ש, איפוק פירושו כוח, ד"ר אלעד גיל". Globes. נבדק ב-2024-03-18.
- ^ תכנית הכנס, באתר אוניברסיטת רייכמן
- ^ ד"ר אלעד גיל, מתווה חשיבה יישומי לאסדרת פלטפורמות דיגיטליות בישראל, מכון תכלית ומרכז פדרמן לחקר הסייבר., 2022
- ^ על ועדת הנדל, באתר משרד התקשורת