חנה ריקלין נתן
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-03-07 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
![]() |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
לידה |
1970 (בת 55 בערך) ירושלים |
---|---|
ענף מדעי | מחשבת ישראל |
מקום מגורים | ירושלים |
עיסוק | ראשת קמפוס מגדל עוז מכללת הרצוג |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | פרופסור דב שוורץ |
מוסדות | מכללת הרצוג |
בן זוג | הראל |
מספר צאצאים | 8 |
![]() ![]() |
ד"ר חנה ריקלין נתן היא חוקרת מחשבת ישראל, ראש קמפוס נשים במכללת הרצוג במגדל עוז, מרצה וחוקרת בתחום ההגות הציונית-דתית. היא מדריכת מחשבת ישראל במשרד החינוך, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריקלין נתן נולדה בשנת 1970 בשכונת עיר גנים בירושלים, בתם הבכורה של אליהו ודניס נתן. אביה, בן להורים שעלו מפרס, ירקן במקצועו, ואמה, שעלתה ממרוקו כיתומה, מנהלת מרפאת שיניים. לה ארבעה אחים ואחיות.
התחנכה במוסדות חינוך דתיים, למדה בבית הספר בית יעקב שבבית וגן ובהמשך באולפנת צביה. בשנת 1994 סיימה תואר ראשון בהוראה במכללת אורות ישראל בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה, בהתמחות בתורה שבעל פה, ארץ ישראל וחינוך לא פורמלי. בשנת 2005 השלימה תואר שני במדעי היהדות בטורו קולג'. בשנת 2011 קיבלה תואר שני נוסף מאוניברסיטת בר-אילן ביהדות זמננו, ובשנת 2014 הגישה תזה בנושא יהדות זמננו במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2018 קיבלה תואר דוקטור על מחקר בנושא תגובתם התאולוגית של הרבנים הציונים-דתיים להתנתקות מאוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופסור דב שוורץ.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 החלה ללמד במכללת הרצוג את הקורס מתודיקה במחשבת ישראל. בשנת 2018 מונתה למרצה בחוג למחשבת ישראל לתואר ראשון ושני במכללת הרצוג, שם היא מלמדת תאולוגיה ציונית-דתית, קריאה בכתבי הרב קוק ושאלות יסוד באמונה. בשנת 2019 הצטרפה לוועדת המקצוע למחשבת ישראל במשרד החינוך.
בשנים 2019–2022 שימשה כמרצה במדרשת מתן ובמדרשת שחרי, וכן עסקה בהדרכת מורים למחשבת ישראל מטעם המרכז לטכנולוגיה חינוכית ולב לדעת. במסגרת תפקידה, כתבה חומרי לימוד למחשבת ישראל, השתתפה בכתיבת בחינות בגרות והובילה השתלמויות למורים.
בשנת 2022 מונתה לראשת קמפוס מגדל עוז במכללת הרצוג, שם היא מובילה את הפיתוח האקדמי של הקמפוס, אחראית על פיתוח תוכניות לימודים ומקדמת שילוב בין לימודים אקדמיים ללימודי בית מדרש. בנוסף, היא משתתפת בפורומים מקצועיים לקידום לימודי מחשבת ישראל במערכת החינוך.
לפני שהחלה להרצות באקדמיה, עסקה במשך שנים רבות בהוראת מחשבת ישראל, תנ"ך ותורה שבעל פה בבתי ספר תיכוניים דתיים. הייתה שותפה בכתיבת בחינות בגרות במקצועות היהדות עבור משרד החינוך.
מחקר ופרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריקלין-נתן עוסקת במחקר מחשבת ישראל ובפרט בהגות הציונית-דתית. מחקריה עוסקים בהתמודדות הרבנית עם תוכנית ההתנתקות ובהשוואת דגמים שונים של רבנות בציונות הדתית. היא פרסמה מאמרים בכתבי עת אקדמיים והשתתפה בכנסים בינלאומיים.
בין מאמריה הבולטים:
- בין הרב צבי יהודה לרב יהודה עמיטל: שני דגמי מנהיגות רבנית בציונות הדתית בדור השני לראי"ה, כתב העת "ציונות דתית".
- למעלה מטעם ודעת: הליכה על הקצה וטשטוש גבולות – יחסו של הרב גינזבורג לאלימות על ציר ברוך הגבר, ההתנתקות ותורת המלך, כתב העת "ציונות דתית".
- גאולה בגובה העיניים – תגובת חוג רבני ישיבת הר עציון להתנתקות.
- בין חב"ד לציונות הדתית – תגובתו של הרב גינזבורג להתנתקות, שהתפרסם בכתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל".
- מאבקו של חוג הרצי"ה בהתנתקות, שהתפרסם בספר ציונות דתית בעריכת פרופסור דב שוורץ.
- סדרת הרצאות בעקבות הראי”ה
ריקלין נתן השתתפה בקונגרס העולמי ללימודי יהדות והכנס הבינלאומי של אוניברסיטת בר-אילן על הגותו של הרב שג"ר.[1]
חיים אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריקלין-נתן נשואה להראל ריקלין ואם לשמונה. במשך שנים רבות התגוררה ביישוב עלי, מתגוררת בירושלים. היא פעילה ביוזמות חברתיות שונות, ובין היתר מקדמת שיח בין משפחות חטופים לבין מובילי דעת קהל בציונות הדתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
ד"ר חנה ריקלין נתן, "הרב שג"ר מול הרב קוק ותלמידיו על לאומיות וגאולה", סרטון בערוץ "פילוסופיה יהודית (מחשבת ישראל) Jewish Philosophy", באתר יוטיוב (אורך: 20:00)