השפעת צום הרמדאן על היריון
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-03-19 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

חודש הרמדאן מתקיים בחודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי. לפי האמונה המוסלמית, הצום הוא חלק מהמצוות של חמשת היסודות שבאסלאם. בחודש זה על כל מוסלמי מגיל 12 לצום, כלומר להימנע מלאכול, לשתות ולעשן מעלות השחר ועד לשקיעת החמה^[1].

הצום במהלך ההיריון יכול לגרום להשפעות בריאותיות שליליות על ההיריון או העובר^[2], ביניהן לידה מוקדמת, הפלה ותינוקות שנולדים במשקל נמוך. עם זאת, נשים מוסלמיות רבות ברחבי העולם צמות ברמדאן כשהן בהיריון^[3].

בחירת נשים הרות ברמדאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסלאם מאפשר לאישה הרה או מניקה שלא לצום ברמדאן אם היא חוששת לפגיעה בבריאות שלה או של ילדה, ולהשלים במועד מאוחר יותר את ימי הצום שהחסירה או לחלופין לתרום לצדקה^[4]. ההחלטה לצום ברמדאן היא החלטה אישית של האישה ההרה, התלויה בכמה גורמים: גיל, שלב ההיריון, הרגשה אישית, בעיות רפואיות והתקופה בשנה^[4].

רוב הנשים מעדיפות לצום עם משפחותיהן ולא לעשות זאת מאוחר יותר^[5]. רוב הנשים מאמינות שהצום הוא חובה גם במשך ההיריון, 63% מתוכן מאמינות שהצום אינו מזיק להיריון ורק חלק קטן מהן מפסיקות לצום כשאינן מרגישות טוב. כאשר נשים בוחרות שלא לצום, הן עושות זאת מסיבות שונות: חשש מבעיות רפואיות במהלך הצום (רעב, הקאות ועייפות), סיבות אישיות, אמונה שהצום אינו חובה^[6].

השפעה בריאותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרמדאן יותר נשים פונות לעזרה רפואית בגלל חום, בעיות נשימה, בצקות, יתר לחץ דם, התייבשות, תאונות דרכים ואלימות. נשים מדווחות יותר על כאבי ראש, חולשה, עייפות, כאבי בטן. נשים עם מחלות רקע משנות לעיתים את הטיפול הרפואי שלהן מבלי להיוועץ ברופא^[7].

שינויים במחזורי השינה, דפוסי האכילה ותדירות הארוחות במהלך היום עלולים להשפיע לרעה על בריאות האישה ההרה^[6]. ההשפעה משמעותית בעיקר כשהרמדאן חל בחודשי הקיץ, שבהם הימים חמים וגם ארוכים יותר^[5], ולכן בקיץ מומלץ במיוחד להתייעץ עם רופא לגבי ההחלטה לצום^[4]. נשים בהיריון מדווחות במהלך הצום על רעב, צמא, בחילות והקאות, סחרחורת, עייפות, חום וכאב ראש^[6]. מחקרים רבים מראים שנשים הרות לא עולות במשקל כראוי במהלך הרמדאן^[8].

ישנו חשש שהצום וההתייבשות יגרמו לצירי לידה מוקדמים ויגבירו את הסיכון ללידה מוקדמת^[9].

אחרי חודש הרמדאן נראית עלייה בשיעור ההפלות הטבעיות^[2]. הפחתת צריכת נוזלים והתייבשות עלולות לגרום למיעוט מי שפיר, בעיקר בחודשי הקיץ החמים, וכך להגביר את הסיכון להפלה.^[10]. אחרי חודש הרמדאן יש יותר מקרים של מוות סביב הלידה^[2]. הפחתת צריכת נוזלים והתייבשות יכולים לגרום למיעוט מי שפיר וכך להגביר את הסיכון למוות סביב הלידה^[10].

אצל נשים בריאות שהקפידו על תזונה נכונה במשך הרמדאן לא נצפתה השפעה על משקל התינוק בלידה^[11]. מחקר אחר מצא שחלק מהנשים שצמו ברמדאן במהלך השליש הראשון להריון, ילדו תינוק שמשקלו נמוך^[12]^[3]. בקרב נשים שצמו במהלך ההיריון, לא נמצאה השפעה על "מבחן אפגאר" שנעשה לתינוקות^[5].

השפעת צום האם על העובר לטווח ארוך עדיין אינה ידועה במלואה. נמצא קשר בין חשיפת העובר לצום וסיכוי מוגבר לבעיות בריאות ארוכות טווח כמו מחלת לב כלילית, סוכרת מסוג 2 ואנמיה^[2].

השפעת צום של אם מניקה על התפתחות התינוק עדיין אינה ידועה במלואה. מאחר שבטווח קצר נראתה עלייה במדדי הצמיחה של תינוקות יונקים לאימהות שצמו ברמדאן, ההנחה היא שהצום לא השפיע לרעה.^[13]. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהרכב החלב בקרב נשים לפני צום הרמדאן ובמהלכו^[14].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בדארנה, ק., אוחנה, ח. אלסעד, ע. שוסטר, מ. (2013). רמדאן ועיד אל פיטר. נדלה בתאריך 10/06/2016 מתוך - http://jicc.org.il/documents/publications/Ramaddan-and-%20Eid-EL-Fitr-Sheet-2013.pdf
^ ¹ ² ³ ⁴ Van Ewijk, R. (2011). Long-term health effects on the next generation of Ramadan fasting during pregnancy. Journal of Health Economics, 30(6), 1246-1260
^ ¹ ² Savitri, A. I., Yadegari, N., Bakker, J., van Ewijk, R. J., Grobbee, D. E., Painter, R. C.,... & Roseboom, T. J. (2014). Ramadan fasting and newborn's birth weight in pregnant Muslim women in The Netherlands. British Journal of Nutrition, 112(09), 1503-1509
^ ¹ ² ³ BNF. (2015). Ramadan and Pregnancy. Retrieved May 10, 2016: https://www.nutrition.org.uk/healthyliving/nutritionforpregnancy/ramadanpregnancy.html
^ ¹ ² ³ Al Ketbi, L. M. B., Niglekerke, N. J., Al Deen, S. M. Z., & Mirghani, H. (2014). Diet restriction in Ramadan and the effect of fasting on glucose levels in pregnancy. BMC Research Notes, 7(1), 392
^ ¹ ² ³ Sultan, I. E., Taha, I. M., & Hassanein, M. M. (2015). Ramadan Fasting and Maternal Perspectives in Healthy Pregnant Women: Systematic Review. British Journal of Medicine and Medical Research, 6(6), 573
^ סחר, ט. בשיר-עבאס, נ. סטלניקוביץ, ר ולהד, א. (2016). התנהגות בריאות של נשים מוסלמיות הפונות למיון בית חולים בתקופת הרדמאן. איגוד רפואי במשפחה בישראל.
^ Sultan, Taha & Hassanein, 2015
^ Shalit, N., Shalit, R., & Sheiner, E. (2015). The effect of a 25-hour fast during the Day of Atonement on preterm delivery. The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, 28(12), 1410-1413
^ ¹ ² Feldman, I., Friger, M., Wiznitzer, A., Mazor, M., Holcberg, G., & Sheiner, E. (2009). Is oligohydramnios more common during the summer season?.Archives of gynecology and obstetrics, 280(1), 3-6.
^ Sarafraz, N., Kafaei Atrian, M., Abbaszadeh, F., & Bagheri, A. (2014). Effect of Ramadan fasting during pregnancy on neonatal birth weight. Journal of Fasting and Health, 2(1), 37-40
^ Robinson, T., & Raisler, J. (2005). Each one is a doctor for herself": Ramadan fasting among pregnant Muslim women in the United States. Ethnicity & Disease, 15(1 Suppl 1), S1-99
^ Haratipour, H., Sohrabi, M. B., Ghasemi, E., Karimi, A., Zolfaghari, P., & Yahyaei, E. (2013). Impact of maternal fasting during Ramadan on growth parameters of exclusively breastfed infants in Shahroud, 2012. Journal of Fasting and Health, 1(2), 66-69.
^ Bener, A., Galadari, S., Gillett, M., Osman, N., Al-Taneiji, H., Al-Kuwaiti, M. H. H., & Al-Sabosy, M. M. A. (2001). Fasting during the holy month of Ramadan does not change the composition of breast milk. Nutrition research, 21(6), 859-864.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[:3-1] בדארנה, ק., אוחנה, ח. אלסעד, ע. שוסטר, מ. (2013). רמדאן ועיד אל פיטר. נדלה בתאריך 10/06/2016 מתוך - http://jicc.org.il/documents/publications/Ramaddan-and-%20Eid-EL-Fitr-Sheet-2013.pdf

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ Van Ewijk, R. (2011). Long-term health effects on the next generation of Ramadan fasting during pregnancy. Journal of Health Economics, 30(6), 1246-1260

[:2-3] ¹ ² Savitri, A. I., Yadegari, N., Bakker, J., van Ewijk, R. J., Grobbee, D. E., Painter, R. C.,... & Roseboom, T. J. (2014). Ramadan fasting and newborn's birth weight in pregnant Muslim women in The Netherlands. British Journal of Nutrition, 112(09), 1503-1509

[:1-4] ¹ ² ³ BNF. (2015). Ramadan and Pregnancy. Retrieved May 10, 2016: https://www.nutrition.org.uk/healthyliving/nutritionforpregnancy/ramadanpregnancy.html

[:5-5] ¹ ² ³ Al Ketbi, L. M. B., Niglekerke, N. J., Al Deen, S. M. Z., & Mirghani, H. (2014). Diet restriction in Ramadan and the effect of fasting on glucose levels in pregnancy. BMC Research Notes, 7(1), 392

[:4-6] ¹ ² ³ Sultan, I. E., Taha, I. M., & Hassanein, M. M. (2015). Ramadan Fasting and Maternal Perspectives in Healthy Pregnant Women: Systematic Review. British Journal of Medicine and Medical Research, 6(6), 573

[:6-7] סחר, ט. בשיר-עבאס, נ. סטלניקוביץ, ר ולהד, א. (2016). התנהגות בריאות של נשים מוסלמיות הפונות למיון בית חולים בתקופת הרדמאן. איגוד רפואי במשפחה בישראל.

[8] Sultan, Taha & Hassanein, 2015

[9] Shalit, N., Shalit, R., & Sheiner, E. (2015). The effect of a 25-hour fast during the Day of Atonement on preterm delivery. The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, 28(12), 1410-1413

[:7-10] ¹ ² Feldman, I., Friger, M., Wiznitzer, A., Mazor, M., Holcberg, G., & Sheiner, E. (2009). Is oligohydramnios more common during the summer season?.Archives of gynecology and obstetrics, 280(1), 3-6.

[11] Sarafraz, N., Kafaei Atrian, M., Abbaszadeh, F., & Bagheri, A. (2014). Effect of Ramadan fasting during pregnancy on neonatal birth weight. Journal of Fasting and Health, 2(1), 37-40

[12] Robinson, T., & Raisler, J. (2005). Each one is a doctor for herself": Ramadan fasting among pregnant Muslim women in the United States. Ethnicity & Disease, 15(1 Suppl 1), S1-99

[13] Haratipour, H., Sohrabi, M. B., Ghasemi, E., Karimi, A., Zolfaghari, P., & Yahyaei, E. (2013). Impact of maternal fasting during Ramadan on growth parameters of exclusively breastfed infants in Shahroud, 2012. Journal of Fasting and Health, 1(2), 66-69.

[14] Bener, A., Galadari, S., Gillett, M., Osman, N., Al-Taneiji, H., Al-Kuwaiti, M. H. H., & Al-Sabosy, M. M. A. (2001). Fasting during the holy month of Ramadan does not change the composition of breast milk. Nutrition research, 21(6), 859-864.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

	אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
	הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 19.03.2024).	עריכה - שיחה

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 19.03.2024).

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות זכר ונקבה למכביר.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות זכר ונקבה למכביר.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.