אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 24.07.2023).
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בשנת 1970 התגייס לצהל ושירת בחיל השריון בחטיבה 14 איתה גם לחם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. בהמשך השלים את שירותו ברבנות הצבאית ובמסגרת זו נשלח למחנות צה"ל ומסר שם שיעורים רבים.
לאחר שחרורו מהצבא כיהן כר"מ בכתה י"ב בישיבת כפר הרא"ה, ובמקביל השלים לימודי תואר ראשון במשפטים במסגרת לימודי ערב באוניברסיטת תל אביב וסיימם בהצטיינות.
לאחר נישואיו התגורר בנתניה ועזב את עיסוקיו האקדמיים לטובת לימוד תורה והפצת תורה בעיר[4]. מסר מדי יום שיעורים בבתי כנסת רבים וכן היה לכתובת לשאלות הלכתיות רבות. מסר שיעורים גם בישובים הסמוכים לנתניה בבית יצחק-שער חפרבבית יהושע ובאודים. כמו כן קיים קשר עם בני קיבוץ העוגן והיה מקובל לבני הקיבוץ כמסדר חופות וקידושין.
יחד עם חברי ילדותו הקים את בית הכנסת "יד - אהרן" בנתניה כשהוא מכהן כרב המקום.
בשנת 1990 הקימו אברכים מקומיים בית כנסת שהחל לפעול בבית אביו הרב משה לוין רב העיר, כשהוא מכהן כרב בית הכנסת.
בית כנסת זה עבר גלגולים שונים עד שבשנת 2007 קבע את מקומו ברחוב גבע במרכז העיר.[5]
מאז, בית כנסת - הידוע גם בכינוי "מנין אברכים" - משמש כבית כנסת המרכזי במרכז העיר נתניה, ובו מתקיימים באופן יומיומי שיעורי תורה והלכה ומנייני תפילות רבים. בית הכנסת משרת את כלל תושבי העיר ביניהם מאות משפחות חרדיות, מבני הקהילה[6].
נפטר בב' בתמוזה'תשפ"ג לאחר שחלה שנתיים קודם לכן. נטמן ליד אביו בבית הקברות שיכון ותיקין - בנתניה[7].
אחיו הרב אליהו לוין משמש כראש כולל ללימודי חושן משפט ואבן העזר בעיר לייקווד שבניו ג'רזי שבארצות הברית. התפרסם כראש בית הדין המיוחד שהתיר כמה מעגונותאסון התאומים.[8]אלה מסעיאחותו, אלישבע, נישאה לרב פרופ' משה מרדכי טרופ, פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת בן-גוריון, נכדו של הרב נפתלי טרופ ובנו של הרב ראובן טרופ. כתב את הספר "חידת הקיום" על תורת האבולוציה. בנם הרב אביעד טרופ משמש כראש ישיבה בשכונת הר נוף בירושלים, מחבר סדרת ספרי "ודברת בם". בן נוסף הוא הרב אברהם ישעיהו טרופ, מחבר ספרי "דעה את ה'" ו"צופן ימי עולם"[9].
לאחר פטירת אביו החל להו"ל חוברות תורניות בשם "אוריתא" בהן קיבץ דברי תורה שכתב אביו. וכן דברי תורה של רבנים וראשי ישיבות ואברכי כולל מקומיים[10].
בהמשך פתח מכון "אוריתא" למחקר תורני, שהוציא ספרים העוסקים במגוון נושאים תורניים ובהם פרסמו מאמרים מראשי הישיבות מהדור הקודם דברי תורה של אחרונים שהמכון ההדיר שטרם התפרסמו ,ועוד. הוציא ככ"ב כרכים.
בשנים האחרונות עסק בחקר השואה בראי ההלכה והיהדות ובעקבותיו פרסם שני קבצי מחקר בנושא.
