הסכסוך הישראלי-לבנוני
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-08-30 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
![]() |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
![]() |
||
אנו דנים כעת בשאלה האם יש להעביר ערך זה לטיוטה. המטרה העיקרית במהלך שבוע הדיון היא שיפור הערך והבאתו למצב ראוי. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
![]() |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מלחמה: הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך האיראני-ישראלי | ||||||||||||||||||
סוג העימות | סכסוך מתמשך | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריכים | 1948–הווה (כ־77 שנים) | |||||||||||||||||
מקום |
![]() ![]() | |||||||||||||||||
|
הסכסוך הישראלי-לבנוני הוא סכסוך בין ישראל לבין לבנון והכוחות הפועלים בה.
כיום צבא לבנון אינו משתתף באופן פעיל בסכסוך, והכוחות העיקריים הם ישראל בתמיכת ארצות הברית נגד חזבאללה, אמל וחמאס בלבנון בתמיכת קורפוס 18000 בכוח קודס של משמרות המהפכה.
במסגרת הסכסוך הישראלי-לבנוני היו מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה, המערכה ברצועת הביטחון, מלחמת לבנון השנייה וזירת לבנון במלחמת חרבות ברזל.
צדדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסלמות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצבא לבנון לא היה חלק גדול במלחמת העצמאות. הצבא הלבנוני סייע בכיבוש מלכיה. בנוסף, הצבא הלבנוני ניסה להתקדם על ציר החוף באזור ראש הנקרה[1][2]. פרט לכך, הלבנונים הסתפקו בסיוע ארטילרי ולוגיסטי ל"צבא ההצלה", שנכללו בו גם כ-300 לוחמים מלבנון, ושטחם שימש לעיתים כבסיס היערכות לסורים. כוחות "צבא ההצלה", שלחמו בגליל ובמרכז עוד לפני הכרזת המדינה, עזבו ברובם עם הפלישה את גבולות הארץ, לצורך התארגנות. בקרבות מלכיה הם חזרו, ונטלו חלק פעיל מאוד (ומוצלח בעיניים ערביות). לאחר מכן הם תפסו משלטים בגליל העליון ובתחתון, וערכו התקפות עזות באזור סג'רה, שבו הם נבלמו[3]. לאחר מבצע חירם של צה"ל נסוג "צבא ההצלה" ללבנון.
מלחמת ששת הימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת ששת הימים התנהלה בעיקר בין ישראל למצרים וסוריה. לבנון הצטרפה באופן רשמי למלחמה ב-8 ביוני, שלושה ימים לאחר תחילתה, אך לא הוציאה לפועל פעולות מלחמתיות, פרט לגיחה של מטוס הוקר האנטר שהתקרב לגבול ישראל-לבנון והופל על ידי מטוס מיראז' 3 ישראלי.[4]
פתחלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – פתחלנד
פתחלנד הוא כינוי ישראלי לאזור ערקוב (ער') בלבנון אשר נשלט במשך כ-10 שנים על ידי ארגון הפת"ח ואחר כך הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). אין לשטח זה גבולות רשמיים, אך מדובר על האזור הדרום-מזרחי של לבנון (הבקאע), סמוך לגבול עם ישראל, בעיקר באזור החרמון. רצועת ערקוב היא אזור הררי בגזרה המזרחית של דרום לבנון, במורדות הר החרמון. רצועה זו נתחמת על ידי ישראל בדרום, נהר החצבאני במערב, העיירה הדרוזית חצבאיה בצפון, וגבול ישראל-סוריה בהר דב במזרח.[5]
בסוף שנת 1968 חדרו לרצועת ערקוב קבוצות של חברי ארגונים פלסטיניים, לצורך אימונים ולאחר מכן לצורך ירי קטיושות ומארבים לעבר ישראל.[5] בסוף שנות ה-60 ניסתה ממשלת לבנון לעצור את פעילות המחבלים בשטחה, אבל הצליחה בכך באופן חלקי בלבד. בעקבות זאת, נחתם ב-1969, בתיווכו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, הסכם קהיר, שהעניק לאש"ף שליטה וחופש פעולה נרחבים בדרום לבנון, בתמורה לאי-התערבותו בקונפליקט האתני בלבנון.[6]
הארגונים החמושים של הפלסטינים, ובראשם הפת"ח, שגורשו מירדן באירועי ספטמבר השחור ב-1970, התמקמו באזור הדרום-מזרחי של לבנון, לעומק השטח. הם מצאו במקום אוכלוסייה תומכת - פליטים פלסטינים שממשלת לבנון התירה להם לשהות במחנות פליטים באזור, בתנאי שלא יירו משם לעבר ישראל. תמיכה זו אפשרה ליאסר ערפאת להתבסס במקום ולהקים תשתית ללחימה נגד ישראל. פעילות זו הייתה חלק ממלחמת האזרחים הכוללת בלבנון, ובעקבותיה קיבע ערפאת את מעמדו כשליט מעשי בשטח. משם ירו אנשיו קטיושות אל עבר יישובי צפון ישראל, ושלחו חוליות טרור לבצע פיגועים על אדמת ישראל, בהם הפיגועים בכביש החוף ובמשגב עם. ממשלת לבנון, ללא צבא מסודר ומאורגן, לא יכלה למנוע מערפאת ומהארגונים לעשות כרצונם בכל השטח שעליו שלטו.
ב-12–13 במאי 1970 פשט צה"ל במסגרת מבצע קלחת 2 על בסיסי מחבלים בשישה כפרים בפתחלנד. לקרב הצטרפה סוריה וכן צבא לבנון. צה"ל נחל הצלחות מקומיות, אך לא פתר את בעיית פתחלנד, שכן הסורים העבירו מיד מאות לוחמים נוספים לאזור, וחדירות המחבלים לתוך ישראל התחדשו.[7]
ב-1978 כבש צה"ל במסגרת "מבצע ליטני" את השטח מקו הגבול הבינלאומי עד נהר הליטני, ושיתף פעולה עם צבא דרום לבנון בפיקודו של סעד חדאד. אש"ף, שנדחק מהשטח, התמקם מצפון לליטני ובאזור הר דב, משם המשיך לבצע ירי קטיושות ולשלוח חוליות טרור.
מלחמת לבנון הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) הייתה מלחמה בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון. המלחמה התרחשה ברובה בשטח לבנון, וכללה כיבוש חלק ניכר ממנו. "מבצע שלום הגליל", נערך בין 6 ביוני 1982 ל-29 בספטמבר 1982. המבצע הביא להגליית מפקדות אש"ף לתוניס, ולחיסול רוב הכוח הצבאי של הארגונים הפלסטיניים, אולם לא הצליחה להוציא את צבא סוריה מלבנון. בעקבות המלחמה קם הארגון השיעי הקיצוני חזבאללה, שמילא את החלל שנוצר בדרום לבנון עם יציאת הכוחות הפלסטיניים, ונלחם בכוחות צה"ל שנותרו בדרום לבנון. המלחמה נמשכה עד לנסיגת ישראל לרצועת הביטחון ביוני 1985, והסתיימה עם נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.
655 חיילים ישראלים וכעשרת אלפים אזרחים ולוחמים מהצד הלבנוני, לרבות פליטים פלסטינים וחיילים סורים, נהרגו במהלך מבצע שלום הגליל.
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה
מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל. המלחמה נמשכה 34 ימים, מ־12 ביולי עד הפסקת האש ב־14 באוגוסט, אם כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול בלבנון עד 1 באוקטובר 2006.[א] העילה למלחמה הייתה תקיפה מתוכננת של חזבאללה באזור גבול ישראל–לבנון, בתקרית שבה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה, במקביל להפגזה ארטילרית כבדה. בעקבות האירוע הגיבה ישראל בתקיפה מסיבית, ראשית מן האוויר, ולאחר מכן גם באמצעות יחידות הקרקע שנלחמו נגד כוחות החזבאללה בדרום לבנון.
כחלק מתוצאות המלחמה, קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 1701, האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון. עם זאת, חזבאללה התעצם ברקטות ארוכות טווח, באיכויות ובהיקפים גדולים משמעותית ממה שהיו לו טרם המלחמה, אך נשמר שקט יחסי באזור הגבול.[8][9][10]
זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל היא זירת הלחימה בין ישראל לארגוני הטרור הפועלים נגדה בלבנון, ובראשם חזבאללה, במלחמת חרבות ברזל. בחודשי הלחימה הראשונים, החל מאוקטובר 2023, הלחימה התקיימה בעיקר בגבול ישראל–לבנון, אך תקיפות אוויריות בוצעו גם במקומות מרוחקים יותר כגון ביירות.
הלחימה בזירה החלה לאחר שחזבאללה הביע תמיכה בטבח שבעה באוקטובר[11][12] ואף הצטרף למתקפה בבוקר 8 באוקטובר 2023, כ-25 שעות לאחר שהחלה בזירת עזה. חזבאללה שיגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר מוצבי צה"ל בהר דב וחוות שבעא,[13] וישראל הגיבה בירי טנקים, תקיפות מל"טים וירי ארטילרי על עמדות חזבאללה ליד גבול ישראל–לבנון. חילופי ירי, שכללו גם ירי טילי נ"ט ותקיפות מהאוויר, נמשכו חודשים רבים. צה"ל הגיב בפעולות סיכול ממוקד של מחבלים, בעיקר בדרום לבנון אך גם בעומק לבנון ובביירות, ובתקיפת אתרי אחסון וייצור אמל"ח ברחבי לבנון. צה"ל גם נהג לתקוף מהאוויר את חוליות משגרי הנ"ט לפני הירי. עם הימשכות הלחימה ארגון הטרור החל לשגר גם טילים וכטב"מים חמושים ומתאבדים לעומק רב יותר.
במהלך קיץ 2024 חלה הסלמה דרמטית בעימות, לאחר פגיעת הרקטה במג'דל שמס ברמת הגולן, שגרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער, ופצעה 34 נוספים. ישראל הגיבה בהתנקשות בפואד שוכר, ובזמן שחזבאללה ניסה להגיב בירי יצא צה"ל למבצע זה הרגע בו תקפו מטוסי חיל האוויר את המשגרים. בספטמבר 2024, לאחר 11 חודשים של לחימה ופינוי תושבי הצפון, החל צה"ל בשלב חדש בלחימה – מבצע חיצי הצפון. אירועים גדולים בשלב זה היו התפוצצות זימוניות חזבאללה, הגדלת טווח השיגורים מלבנון לעבר הקריות, חיפה, עמק יזרעאל והכרמל, ההתנקשות באבראהים עקיל, ההתנקשות באבראהים קובייסי, ומבצע סדר חדש שבו תקף צה"ל את המפקדה הראשית של חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות וחיסל, בין היתר, את חסן נסראללה מנהיג הארגון ואת עלי כרכי. ב-30 בספטמבר צה"ל החל בתמרון קרקעי בדרום לבנון, במהלכו טיהר צה"ל את המרחבים הסמוכים לגבול מתשתיות של חזבאללה וכוח רדואן.
בתום 13 חודשי לחימה, ב-27 בנובמבר 2024, נכנסה לתוקפה הפסקת האש בין ישראל ללבנון שנחתמה בהסכם ישראל–לבנון 2024.[14] גם לאחר הפסקת האש, המשיכה ישראל לתקוף תשתיות של חזבאללה בלבנון, על פי תנאי ההסכם.
עקב הלחימה פונו בהוראת הממשלה חלק מתושבי הגליל העליון, ורבים אחרים התפנו ביוזמתם. עם תחילת המלחמה, בשל חשש ממשי לחיי האזרחים, פינתה ישראל יישובים בעומק של שני קילומטר מגבול ישראל–לבנון, בהם מטולה, קיבוץ חניתה, קיבוץ מנרה, קיבוץ ראש הנקרה ועשרות אחרים, והם נותרו ריקים מאדם למעט חיילי צה"ל, כיתות כוננות ומספר מצומצם של תושבים.[15][16] בכל תקופת המלחמה, טיווח חזבאללה את היישובים הנטושים בירי טילים ונשק מדויק נגד טנקים למטרת הרס שיטתי בתים ביישובים.[17] העיר קריית שמונה פונתה חלקית, ונזק ואבדות נגרמו לבסיסי צה"ל באזור הצפון. גם מהצד השני, מספר העקורים בלבנון עמד על 1,600,000[18]. הרס רב נגרם ביישובי דרום לבנון הסמוכים לגבול[19] ונזק כבד נגרם לחקלאות בדרום לבנון.[20]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lebanon-The 1948 Arab-Israeli War THE LEBANESE POLITICAL-MILITARY SITUATION באתר מונגבי (באנגלית)
- ^
ד"ר מאיר פעיל, מלחמות ישראל: מלחמת העצמאות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ הקרב על כפר לוביה, 9 ביוני 1948 : רקע, תיאור הקרב ועדויות לוחמים (אורכב 07.05.2019 בארכיון Wayback Machine), באתר הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון
- ^ התגובה הערבית, באתר חיל האוויר הישראלי, 5 ביוני 1967
- ^ 1 2 גיא בכור, לקסיקון אש"ף, מהדורה שנייה 1995, הערך "פתחלנד", עמ' 286.
- ^ ברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל, פלסטינים: עם בהיווצרותו, עמ' 206.
- ^ בני מוריס, קורבנות, עמ' 351.
- ^
עמוס הראל, צה"ל משנה גישה: חיזבאללה אינו ארגון גרילה, אלא צבא, באתר הארץ, 4 במרץ 2016
- ^ 'הנשק של חיזבאללה לא מבייש אף צבא בעולם', באתר ערוץ 7, 20 במאי 2014
- ^ אמיר בוחבוט, המלחמה הבאה מול חזבאללה כבר תיראה אחרת לגמרי, באתר וואלה, 23 במרץ 2015
- ^ Tia Goldenberg, Wafaa Shurafa, Israel battles Hamas militants as death toll nears 1,200, AP News, 8 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Israel, Hezbollah exchange artillery, rocket fire, Reuters, 8 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ לפני הפסקת האש: כטב"ם התפוצץ בגליל התחתון, פגיעות ישירות בק"ש ושיגורים גם לאזור חדרה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2024
- ^ יאיר קראוס, תושבים שנשארו ביישובים מפונים בעמק החולה הונחו להימנע מהתקהלויות, באתר ynet, 18 באוגוסט 2024
- ^ איתי בלומנטל חן ביאר אורלי אלקלעי, תוכנית הפינוי של צה"ל בצפון | רשימת היישובים המלאה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באוקטובר 2023
- ^
עדי חשמונאי, תקדים הנ"ט של חיזבאללה: צליפה והרס שיטתי של בתים בצפון, באתר הארץ, 9 בינואר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, איתמר אייכנר, AFP, מספר הרוגי חיזבאללה, והיקף ההרס האדיר בלבנון, באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
- ^ "רצועת ביטחון" בפועל בדרום לבנון: "כל בית שלישי משמש את חיזבאללה" | תיעוד ההרס, באתר ynet, 27 ביוני 2024
- ^ ליאור בן ארי, ו"תודה" לנסראללה: גם בדרום לבנון החקלאות קורסת, באתר ynet, 28 במאי 2024