הנער שחלם לחזור
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-10-09 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יהודית קנה |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | דני ספרים |
| תאריך הוצאה | 1999 |
"הנער שחלם לחזור" הוא ספר לנוער מאת הסופרת יהודית קנה, הספר יצא לאור בשנת 1999 (הוצאת-דני ספרים).[1]
הספר מתאר את החוויות של המספרת, כיצד היא ונער אתיופי ששמו תדסה תזזו נהיו חברים טובים מאוד, והקשיים בעלייה של תדסה לארץ ישראל.
תדסה נבחר להיות הנציג שיעלה לארץ ישראל כדי שישכיל, ויחזור ללמד את הכפר שלו את כל מי שילמד. כשתדסה תזזו מגיע לפנימיית נוף-השרון גורלו וגורל המספרת של הספר נירה נפגשים. הם הופכים לחברים קרובים מאוד. לאחר מספר שנים גדי (תדסה תזזו) החליט על דעת עצמו לחזור לאתיופיה כדי ללמד את הכפריים שם את כל מה שלמד בישראל על השפה, התרבות, התנ"ך וההיסטוריה כדי שיהודי אתיופיה יוכלו גם הם לעלות לארץ הקודש באחד הימים. אך, לרוע מזלו, באתיופיה עולה שלטון דיקטטורי נגד יהודי אתיופיה שבראשו עמד משטר קומוניסטי ולכן גדי נמצא בסכנת חיים ממשית, כי אם ימשיך בפעולותיו הציוניות, הוא ייתפס ויוצא להורג.[2]
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר פותח בדמות הראשית, בנירה, המספרת את סיפורה מנקודת מבטה. נירה עלתה לארץ עם הוריה מרומניה בשנת 1950 באניית "קונסטנצה". גדי עלה לארץ ללא הוריו כדי ללמוד את העברית, התרבות, התנ"ך וההיסטוריה היהודית כדי שבסופו של דבר הוא יוכל לחזור להעשיר את השכלת בני הכפר שלו באתיופיה. ביום ספורט אחד, קבוצה של ילדים שחומי עור אתיופים מהפנימייה הסמוכה מגיעים לפנימיית נוף-השרון. הם מצטרפים לפעילות ביום הספורט, ובקפטריה נירה פוגשת את תדסה תזזו, המכונה גדי. הם משוחחים רבות, למרות העברית הדלה של גדי והופכים לחברים קרובים מאוד.
לפני שגדי עוזב חזרה לאתיופיה כדי לעזור לכפרים היהודיים באתיופיה, הם הבטיחו זה לזה לשמור על קשר ביניהם למרות המרחק ביניהם. עם הזמן העברית של גדי השתפרה והחברות ביניהם התהדקה. יום אחד גדי הגיע להתארח בביתה של נירה לארוחה ערב. גדי סיפר על הכפר בו גר באתיופיה, על הטוקול, על הסיבה לעלייתו לישראל ועל שאיפתו לעזור לבני הכפר שלו להגיע לארץ ישראל, המתוארת כארץ הקודש, הבטוחה, הארץ שהובטחה באתיופיה.
לאחר מספר שנים, כשגדי כבר היה דובר עברית רהוטה, הוא נאלץ לעזוב את הארץ, כי הגיע זמנו להתחיל את מסעו באתיופיה, לעזור ליהודים ולהשכיל אותם. הם נפרדים, וגדי מבטיח לנירה שישמור איתה קשר באמצעות מכתבים רבים ככל שניתן, אך דבר זה אינו קורה. נירה מתחתנת ומביאה שלושה ילדים לעולם. ב-12 בספטמבר 1974 הקיסר היילה סילסי, שהיה בעד התנועה הציונית וניסה לעזור במה שיכול היה ליהודים, הודח מן השלטון בעקבות הפיכה צבאית קומוניסטית, וכל משפחתו נרצחה. בעקבות אירוע זה, יהודי אתיופיה נמצאו בסכנה. נירה שומעת על החדשות הנוראות ונוסעת לשדה התעופה בתקווה למצוא את גדי, אך תקוות אלה היו לשווא, במקום זאת היא החליטה לאמץ ילד אתיופי ששמו יוסף. יוסף מספר להם על פעולותיו של גדי באתיופיה, שהצליח להגשים את מטרתו. הוא לימד, חינך והעשיר את היהודים באתיופיה בכל מה שידע ולמד בארץ ישראל, ובגלל פעולות אלו הוא נרדף על ידי המשטר. מקום הימצאו אינו ידוע. לאחר שנה התגלה שגדי ברח ארצה, שהסוכנות האמריקנית הצילה אותו מבית הסוהר בו היה כלוא שנים. למרות העינויים הקשים ורגליו השבורות, הוא שרד.
נירה נלהבה מאוד מהחדשות האלו ומיד נסעה עם משפחתה לבקר אותו בפרדס-חנה לקראוון שבו התגורר גדי עם אשתו ומשפחתו. בזמן שהמשפחות נפגשו זו עם זו והילדים שיחקו, נירה וגדי שוחחו על כל מה שקרה בחייהם, והקשר שלהם מתחדש, בסוף היום הם נפרדים זה מזה וממשיכים בחייהם. המעגל נסגר וחייהם מתחילים מחדש.[2]
דמויות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נירה - מספרת הסיפור.
- גדי - העולה מאתיופיה, חבר של נירה.
- חבריה של נירה: סימה, ריקי, יוכי, ולאה.
- ירמיהו ברק - מנהל הפנימייה.
- אביבה - אחותה של נירה.
- דוב - בעלה של נירה.
- ילדיה של נירה: צבי, מירב, נועה.
- בנה המאומץ של נירה-אתה אייסו\יוסף.
פרשנות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנער שחלם לחזור מלמד את הקורא ערך חשוב מאוד בחיים. הספר מראה שהכל אפשרי, גם אם המצב בחיים לא קל, יש תמיד דרך להתמודד איתו. נער אתיופי, שלא ידע עברית ולא ידע אף אדם כשהוא עלה לארץ, הצליח ללמוד לקרוא ולכתוב עברית, ליצור קשרים עם אנשים זרים, הצליח ללמוד נושאים כלליים, ואפילו חזר לארץ מולדתו כדי להגשים את מטרתו למרות הקשיים באתיופיה. בנוסף, גם אחרי שנלכד בשבי ועונה קשות, הוא שרד והצליח לברוח חזרה לארץ. החיים הם לא קלים כלל, עובדה זו היא לא לוויכוח, אך אי אפשר לוותר על משהו, בלי לנסות לעשות אותו במאמץ מלא ורצון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודית קנה, הנער שחלם לחזור, באתר סימניה, 1999
- ^ 1 2 יהודית קנה, הנער שחלם לחזור, דני ספרים, 1999
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הנער שחלם לחזור".