המשבר הכלכלי ביפן (2024)
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-05-07 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| ||
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
המשבר הכלכלי של יפן ב-2024 הוא משבר כלכלי שהחל להתבהר ברבעון האחרון של שנת 2023, כאשר התמ"ג של יפן רשם צמצום בשני רבעונים רצופים, מה שמגדיר מצב של מיתון טכני. המשבר פרץ לפומבי בהתבטאות הנתונים הכלכליים החלשים שפורסמו על ידי לשכת הקבינט היפני, שחשפו ירידה בתמ"ג ברבעון האחרון של 2023, ובכך סימנו את התחלתה של תקופת קשיים כלכליים ארוכת טווח. והוביל גם לירידה במעמדה של יפן מהכלכלה השלישית בגודלה בעולם למקום הרביעי, מתחת לגרמניה.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלכלה היפנית עברה למיתון לאחר שהתמ"ג שלה הצטמצם בשני רבעונים רצופים בתקופת אוקטובר-דצמבר. נתונים ראשוניים שפורסמו על ידי לשכת הקבינט הציגו ירידה של 0.1% בתמ"ג מהרבעון הקודם[2], לאחר ירידה של 0.8% ברבעון שלפני כן. זה משקף ירידה שנתית מתועדת של 0.4% בתמ"ג, המאשרת מיתון טכני בכלכלה.[2][1]
במקביל, יפן איבדה את מעמדה ככלכלה השלישית בגודלה בעולם לגרמניה, כאשר התמ"ג הנומינלי שלה עמד על 4.21 טריליון דולר אמריקאי, נמוך מהתמ"ג של גרמניה שהגיע ל-4.46 טריליון דולרים.
סיבות למשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר גורמים תרמו למצב הכלכלי הזה, כולל חולשה של הין היפני מול הדולר, שאף כך תרמה לחיזוק מניות של חברות יפניות גדולות על ידי הפיכת ייצוא כמו מכוניות לזול יותר בשווקים חוץ לארציים. עם זאת, החולשה הזו של המטבע היפני הובילה גם לירידה בדירוג הכלכלה היפנית בהשוואה לכלכלות אחרות בעולם.[2]
- חולשה בביקוש הפנימי: ברבעון אוקטובר-דצמבר, הצריכה הפרטית, שמהווה יותר ממחצית מהתמ"ג היפני, ירדה ב-0.2%, וההשקעה העסקית צמצמה ב-0.1%, כששניהם חווים צמצום לשלושה רבעונים רצופים.[1]
- שכר ריאלי נמוך: ב-2023, השכר הריאלי ביפן ירד ב-2.5% לעומת השנה הקודמת, מה שמסמן שנתיים רצופות של ירידה. הירידה בכוח הקנייה של המשקי בית תרמה לביקוש הפנימי הנמוך.[1]
- אינפלציה עיקשת: מדד מחירי הצרכן הליבה של יפן עבר את יעד ה-2% של בנק יפן ל-21 חודשים רצופים, מה שגרם לאינפלציה מתמשכת.[1]
- שוק המניות המתחמם: נראה שהשוק המניות בטוקיו מתחמם מעבר ליסודות הכלכליים, עם סימנים לאי-התאמה בין הצמיחה בשוק לצמצום בכלכלה האמיתית.[1]
- הין החלש וההשפעה הגלובלית: הין החלש תרם לאינפלציה המתמשכת וכן השפיע על ירידת הדירוג הכלכלי של יפן. המטבע החלש גם הקשה על הבנק המרכזי לצאת מהמדיניות המוניטרית הרפתקנית שלו, עם ציפיות גבוהות לצעד זה בקרב השוקים הבינלאומיים והמקומיים.[1]
ההשלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המיתון הכלכלי יכול להשפיע על פוליטיקות כלכליות ומוניטריות ביפן, כולל פעולות לסיוע לעסקים הנפגעים ולתמיכה בשוק העבודה. כמו כן, זה עשוי להפעיל לחץ על הממשלה לקדם תוכניות גירוי כלכלי ולבצע רפורמות כלכליות לטווח הארוך על מנת לחזק את הכלכלה.
הפתעת המיתון והירידה בדירוג הכלכלי של יפן העלו שאלות בקרב כלכלנים ואנליסטים על עתידה של הכלכלה היפנית והשלכותיו הגלובליות. יש המדגישים את הצורך במדיניות כלכלית גמישה יותר שתתמודד עם האתגרים הנוכחיים, ואחרים מעלים חששות לגבי השפעות ארוכות טווח של המיתון על הכלכלה העולמית.[2]