לדלג לתוכן

דיני ועד בית במדינת ישראל

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-12-30 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 30.12.2024).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 30.12.2024).

דיני ועד בית במדינת ישראל מתייחס לכללים המנחים והמגבילים את ועד הבית במדינת ישראל. ועד הבית מוסמך ומחוייב לייצג את כלל דיירי הבניין המשותף אליו נבחרו, כשהחברות בועד יכולה להיעשות בהתנדבות או בתשלום סמלי. הועד אחראי על אחזקת הבניין, גביית תשלומי ועד והפקדה בחשבון המשותף, ניהול אסיפות דיירים אחת לשנה (אלא אם נקבע אחרת), ניהול חשבון הבנק של ועד הבית.

במקרה של אי עמידה או מעבר על אחד מכללי בחירת ועד הבית, ניהול בקשות דיירים או ניהול הבית המשותף לרבות ייצוג אינטרסי הדיירים והבית המשותף כלפי חוץ ביכולת כל אחד מדיירי הבניין לתבוע את הועד בתביעה כספית, ביכולת הועד לגבות כסף לביטוח עצמי למקרה שכזה.

כללי בחירת ועד בית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת ועד בית חייבת להיעשות בתיעוד פרוטוקול.[1] יכולים להיות בוועד עד 5 נציגים נבחרים, שיכולים לשאת בתפקידי מטלות שונות. אין לכפות תואר נציג ועד על דייר שאינו מעוניין בכך.

אין חובה למנות ועד בית לבניין משותף. אולם במידה ואין מינוי או מחליף לאחר עזיבת ועד בית, אין לשום גוף (לרבות המפקחים על רישום מקרקעין או האחראים על הבתים המשותפים) אפשרות לכפות מינוי פנימי או חיצוני. כמו כן, גביית תשלומים על תקלות, תיקון נזקים וכדומה יעשה בצורה וולנטרית, ואין שום אפשרות חוקית לכפות על שום דייר תשלום, שלא בהסכמה רצונית.

יישור קו בין הוועד המתחיל לדיירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כברירת מחדל כל דייר אמור לשלם דמי חבר ועד בית, באופן יחסי לרכוש הבית המשותף: כלומר X מ"ר בית פרטי / Y מ"ר שטח כלל הבניין (כחלוקה הוגנת). אלא אם הדבר שונה מאוחר יותר באסיפת דיירים: לדוגמה לאופן חלוקה שווה כך שכלל בעלי הדירות בבניין המשותף, משלמים תשלום זהה, שווה בשווה. אין אפשרות לסרב לשלם תשלומי ועד בית (גם לא בתשלום חלקי) - אחרת ביכולת הועד לתבוע בתביעה אזרחית או קטנה.[2]

לאחר בחירת ועד הבית ניתן להגיע להסדר "תקנון בית משותף מוסכם" באישור רוב של 2/3 מבעלי הדירות שהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם. שינוי התקנון מתאפשר בחוק רק כל עוד לא מתקיימת פגיעה בזכויות בעלי דירות בבניין, לא מתווספים לבעלי הדירות תשלומים שלא אישרו או שלא נקבעו בחוק, התקנון החדש לא מנדב חלק מהרכוש המשותף לדירה מסוימת, ורק אם כל בעלי הדירות הסכימו לעניין.[3]

ניהול בקשות דיירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הצבת לוח מודעות ותיבת פניות במקום בו עוברים תדיר כלל דיירי הבניין.
  • קיום אסיפת דיירים (מחייבת) אחת לשנה, בנוכחות של לכל הפחות חצי מהדיירים או בעלי הדירות - עם אפשרות החלפת הוועד הקיים.
  • ייצוג בעלי הדירות בהליכים משפטיים הקשורים לרכוש הבית המשותף או אחזקת הבית. לרבות ביצוע תיקונים ברכוש המשותף, שאי ביצועם עלול לפגוע בערך הדירות בבניין המשותף או בדירה ספציפית. כדוגאמת: שינוי חזות הבניין.[4]
  • ניהול וגישור סכסוכי שכנים בבית המשותף.[5]

ניהול הבית המשותף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הטלת אחראיות ניהול הועד בין חברי הועד: גזבר, תחזוקה, מענה לפניות דיירים וכו'...
  • תשלום חשבונות: חשמל, מים, מעלית, שער חשמלי.
  • ניהול התקשרות מול נותני שירות: ניקיון, תיקונים, גינון...
  • ניהול תקציבי וחשבונאי לרבות הפקת קבלות ועד בית לדיירים בעת תשלומי הועד; קבלה, הנגשה, תיעוד ושמירת חשבונית מנותני שירות; ניהול ספר הכנסות והוצאות מפורט עם סעיפי ההוצאה ומע"מ. עדיפות בתיקייה אלקטרונית באחסון ענן משותפת לכלל בעלי הדירות בבניין וזאת לאור זכות עיון הדיירים בספר ההכנסות וההוצאות‮, ‬בחשבונות‮, ‬בקבלות ובדוח הכספי‮ - בכל עת שיחפצו.
  • עריכת דו"ח כספי מפורט אחת לחצי שנה והצגתו באסיפות הכלליות.[6]
  • אין להטיל על דיירי הבניין הוצאות שלא נקבעו בחוק או אושרו באסיפה הכללית. כדוגמאת: הצבת מצלמות, מנעולי אבטחה מתקדמים, שער חשמלי וכו.[7]
  • הקמת תכנית חירום למקרי שריפה, הצפה, רעידת אדמה וכו' לרבות הכנת המקלט המשותף למצב חירום ביטחוני (כמו אטימות המקלט, שירותים כימיים ופרגוד, נייר טואלט, מים, מזון, מזון לתינוקות, כיסאות, מזרנים, פעילות לילדים).[8]

התקשרות מול שוכרים בבניין המשותף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במקרי השכרת דירה על ידי בעל דירה בבנין המשותף; קביעה על מי יהיה תשלום דמי הועד או הוצאות חריגות של הועד, יקבעו במעמד חוזה השכירות (חוק השכירות והשאילה) ועל פי סעיפיה.
  • בעל דירה מחויב לוודא אכיפת תשלום דמי ועד בית של שוכר דירתו לועד הבית, במידה והשוכר נמנע מכך.
  • שוכרים רשאים להגיע ולקבל החלטות באסיפת דיירים רק באישור בעלי הדירה. ומכאן גם אפשרות להיות נציגי ועד.[9]

תשלומי עובדי אחזקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצוג אינטרסי הדיירים והבית המשותף כלפי חוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – ועדות התכנון והבנייה

הועד בית מחויב לשמור על אינטרסי הדיירים של הבית המשותף גם כלפי גופים חיצוניים כועדות התכנון והבנייה או ועדות פיזיות של מנהלה מקומית, תוך שמירה על איכות החיים הקהילתיים. במטרה לוודא שמירת ערך דירות הבניין והרכוש המשותף וקידום האינטרסים שלהם בתוכניות פינוי בינוי או תמ"א 38. לרבות מעקב אחר שינויים אורבנים תכנוניים (תכנון ערים ואזורים) במטרה לוודא המשך נוחיות הדיירים במרחב הבניין. כדוגמאת: שינוי הסדרי נסיעה, כביש או חניה ציבורית חדשה במקום לא נח; לרבות חיזוי בעיות בטיחותיות באזור הבניין המשותף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]