דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-06-02 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
קריקטורת התמנון בעיתון "פלסטין" משנת 1936 תחת הכיתוב: "פלסטין לכודה ע"י יהדות העולם"

דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני, ובמקביל לו דימויים של פלסטינים כבעלי חיים בשיח הישראלי, קיימים כתופעה שכיחה ביחס לאויבים או ביחס בין כובשים לנכבשים. בשיח הפלסטיני הדימויים משמשים לתיאור יהודים כבני סוגים שונים של מינים לא-אנושיים הנחשבים לשפלים או מתועבים. ויוצרים סטריאוטיפים על יהודים (אנ'). יחוס של מאפיינים של בעלי חיים לבני אדם (זואומורפיזם), מהווה סוג של דה-הומניזציה נפוץ, הוא קיים בשני צידי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואותם בעלי חיים משמשים לגנאי בשני הצדדים.[1][2] לסגנון דימוי זה קיים עיגון בקוראן, והיא נפוצה בשיח הפלסטיני החל מזמן העלייה השנייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירות הכוללות דה-הומניזציה של יהודים, התקיימו בקרב מוסלמים וערבים מאז ימי הביניים. ישנן דעות שונות לגבי תפוצתה של אנטישמיות זו, אך מוסכם שהיא הייתה בדרך כלל פחות חמורה מאשר בעולם הנוצרי.[3][4][5][6]

מתחילת המאה ה-20, גדל השימוש בדה-הומניזציה של יהודים מכמה סיבות: פירוק והתמוטטות האימפריה העות'מאנית והחברה האסלאמית המסורתית; השפעה אירופית, שהביאה האימפריאליזם המערבי והנוצרים הערבים;[7] תעמולה נאצית ויחסים בין גרמניה הנאצית לעולם הערבי;[8][9][10][11] טינה על תקומת המפעל הציוני;[11] עליית הלאומיות הערבית;[11] הריבוי הנרחב של תיאוריות קונספירציה אנטי-יהודיות ואנטי-ציונות,[12] במיוחד אלו שהגיעו מהגוש הקומוניסטי במהלך המלחמה הקרה;[13] כמו גם עליית האסלאמיזם הרדיקלי והג'יהאדיזם.[14][15]

הדה-הומניזציה של יהודים בשיח המוסלמי והערבי בכלל, ובשיח הפלסטיני בפרט, מתרחשת (בין היתר) על ידי הצגתם של היהודים כסוגים רבים ושונים של בעלי חיים הנחשבים לשפלים, דוחים, טמאים ולעיתים גם מזיקים או מסוכנים, כמו למשל: חזירים, קופים, חולדות, נחשים, ערפדים, תמנונים, תנינים ועוד.[16][17][18][19][20] שפה ודימויים דה-אנושיים אלה משמשים בכלל שכבות האוכלוסייה הפלסטינית: מנהיגים פוליטיים ודתיים, גופי תקשורת, ארגונים צבאיים, אנשים ברחוב ואפילו ילדים.

כמה חוקרים ופעילים, כמו רוברט ברנשטיין, מייסד שותף של Human Rights Watch, והפסיכולוג ניל קרסל מאוניברסיטת וויליאם פטרסון, הביעו את הדעה שהאו"ם וארגוני זכויות האדם נוטים להתעלם במידה רבה מדה-הומניזציה של יהודים כשהיא באה מפלסטינים או מקבוצות ערביות ומוסלמיות אחרות.[21][22][23][24][25][26][27]

דימויי בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופים וחזירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה פסוקים בקוראן (2:65, 5:60, 7:166) הם מקור הכינויים המוסלמיים המקובלים ליהודים (כקופים) ולנוצרים (כחזירים).[28] אולם בקוראן פסוקים אלו הם מעט חידתיים, ונראה שבמקור הם כוונו רק לאותם יהודים שחוטאים לדתם שלהם, בפרט ליהודים שחיללו את השבת.[29] למרות זאת כיום מוסלמים רבים משתמשים ב"בני קופים וחזירים" כעלבון כלפי כל היהודים,[30][31] ובפרט יהודים ציונים וישראלים. הדבר מודגם בדבריהם של כמה סמכויות דתיות מוסלמיות חשובות. לדוגמה, מוחמד סעיד טנטאווי, בשנת 2002, בדרשה שנשא במצרים כשיח' אל-אזהר, אמר שהיהודים הם "אויבי אללה, צאצאי קופים וחזירים".[32] ובאותה שנה אמר עבדול-רחמן אל-סודאיס, האימאם הראשי של המסגד הגדול, מסג'יד אל-חראם במכה, בדרשה ששודרה בטלוויזיה הסעודית כי היהודים הם "העכברושים של העולם, [..] רוצחי נביאים, צאצאים של חזירים וקופים".[33]

בהקשר הפלסטיני, בשנות ה-80 התחיל הביטוי "בני קופים וחזירים" (בערבית: אבן אל-קירד ואל-ח'נזיר) להופיע ככינוי ליהודים בהודעות שפורסמו על ידי ארגוני הטרור חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ופת"ח.[34][19][35] הם גם השתמשו במונח זה כדי לתאר את היהודים שנהרגו בהתקפותיהם, למשל כאשר חמאס לקח אחריות על פיגוע ההתאבדות בבית ליד ב-1995, הוא אמר שהוא הרג "20 חזירים" ופצע "60 קופים".[19] כמו כן, בחלק מההודעות המוקלטות שהעבירו מחבלים מתאבדים פלסטינים לפני פעולתם, הם כינו את קורבנותיהם העתידיים "קופים וחזירים".[36][37]

בשנת 1996 פרסם הירחון המזוהה עם ארגון הטרור חמאס, "פלסטין אל-מוסלמה", מאמר שטען כי המסורת המוסלמית בדבר הפיכתם של יהודים קדומים ל"קופים, חזירים, עכברים ולטאות"[38] "קרתה בפועל" והיא "השאירה סימן בנפשם של היהודים שבאו אחריהם".[39] עוד נטען שבגלל שהיהודים חשו בושה בהיותם צאצאים של קופים הם החליטו לשכנע את כל בני האדם שכולם התפתחו עם הזמן מקוף לצורת אדם, וזו הסיבה שתורת האבולוציה הומצאה על ידי "הקוף היהודי דרווין".[40][41][42]

הביטוי משמש גם מנהיגים ופקידים פלסטינים. ב-2001 אמר עבד אל-עזיז א-רנתיסי, דובר ארגון הטרור חמאס ולימים ראש חמאס בעזה:

"ההנהגה הפוליטית [חמאס] שחררה את יד החטיבות לעשות כל מה שהם רוצים נגד האחים של קופים וחזירים".[43][44]

באותה שנה, גם איברהים מאדהי, פקיד ברשות הפלסטינית ואימאם בעזה כינה את היהודים "קופים וחזירים" בדרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית בעזה.[45][46][47] ב-2008 אמר יו"ר ליגת המלומדים הפלסטינית, ומחוקק חמאס בעזה, מרואן אבו ראס, "אנחנו נצורים [...] על ידי האחים של הקופים והחזירים".[48]

תיאור זה של היהודים חוזר גם על ידי פקידים ואנשי דת של הרשות הפלסטינית באזור יהודה ושומרון. לדוגמה: בדרשה בשנת 1997 של עכרמה צברי, המופתי הגדול של ירושלים שמונה על ידי יאסר ערפאת;[49][50] בדרשה בשנת 2002 של מוחמד מוסטפא נג'ם אשר בשנת 2024 הפך לשר לענייני דת של הרשות הפלסטינית;[51] בשנת 2018, מאת שייח' אוסאמה אלטיבי בדרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית;[52][53] ובשנת 2022, מאת מחמוד אל-חבש, היועץ לענייני דת של נשיא הרשות, מחמוד עבאס, בדרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית.[54][55]

בשנת 2023 כתב העיתונאי הפלסטיני ד"ר ע'סאן מוסטפא אל-שאמי בעיתון הירדני "א-דוסתור" כי "היהודים הציונים" הם "צאצאים של קופי אדם וחזירים".[56][57]

ביטוי זה משמש גם בתוכניות חינוכיות המיועדות לילדים פלסטינים[58][16][59] וכן את הילדים עצמם. לדוגמה, בשנת 2001 אמר ילד בן 11 בבית ספר של ארגון הטרור חמאס בעזה בפני כיתתו: "אני אעשה מגופי פצצה שתפוצץ את בשרם של ציונים, בני חזירים וקופים".[45][60][61] בשנת 2013 נערה צעירה דיקלמה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית (רש"פ) שיר עם השורות "הו בני ציון, הו הכי רע בין היצירות, הו קופים ברברים, חזירים עלובים".[62][58] אותו דבר קרה ב-2014 בטלוויזיה של ארגון הטרור חמאס אל-אקצא עם ילד שדקלם את אותו שיר.[63]

גם ציורים של ביטוי זה הופיעו. למשל בכרזות של ארגון הטרור חמאס,[64] ובקריקטורות בעיתונים פלסטיניים.[65][66]

כלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיסמה "פלסטין היא ארצנו והיהודים הם הכלבים שלנו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיסמה "פלסטין היא אדמתנו והיהודים הם כלבינו" (בערבית זה חורז: فلسطين بلادنا واليهود كلابنا, בתעתיק: פַלַסְטִין בְּלַדְנָא, וְאֵל-יָהוּד כְּלָאבְנָא) הופיעה לראשונה בארץ ישראל בשנים 1918–1919.[67][68][69] (גרסאות נוספות: "הארץ היא ארצנו, והיהודים כלבינו" (בתעתיק: אל בלאד בלאדנא, ואל יאהוד כלאבנא)[70]; "הממשלה איתנו, והיהודים כלבינו" (אל דאולה מענא, ואל יאהוד כלאבנא)[71]). הפזמון הזה שימש בהפגנות הערבים בירושלים במרץ 1920 ו-1923.[72][73] הסיסמה נקראה גם באפריל 1920 על ידי ההמונים בהפגנה שהובילה אמין אל-חוסייני (שהפך לימים למופתי הגדול של ירושלים) ועל ידי עורך העיתון סוריא אל-ג'נוביה, עארף אל-עארף. מהפגנה זו התפתחו מאורעות תר"פ.[74]

קריאות סיסמה זו הפכו למאפיין קבוע בחגיגות נבי מוסא המוסלמי בירושלים בתקופת המנדט הבריטי.[75][76][77]

בתחילת שנות ה-30 בפגישה בין חאג' אמין אל-חוסייני לכמה מראשי שבטים בדואים בה ניסה לשכנע אותם לא למכור אדמות ליהודים הם ענו לו: "חאג' אמין אל תדאג! [...] הארץ היא אדמתנו והיהודים הם הכלבים שלנו".[78]

הסיסמה התפשטה מארץ ישראל למדינות השכנות. בסוריה ובלבנון, בשנת 1948, קראו המונים גם את הסיסמה "פלסטין היא ארצנו והיהודים הם הכלבים שלנו" לעבר היהודים שחיים שם, לפעמים הקריאה הייתה הקדמה לפרעות.[79][80][81][82]

בשנת 1987 נעשה שימוש בסלוגן בהפגנות ובהפרות סדר שבוצעו על ידי אזרחים ערבים ישראלים ביפו, בחיפה ובנצרת, כסולידריות עם מעשי הפלסטינים באינתיפאדה הראשונה.[83][84] אסירים פלסטינים בכלא קציעות בשנת 1991 נהגו לקרוא את הסיסמה הזו מדי פעם, כולל כאשר עיראק ירתה טילים על ישראל במהלך מלחמת המפרץ.[85][86][87] בשנת 2020 נחקר אזרח פלסטיני במשטרת ישראל לאחר שהעלה שידור חי בו הוא צועק את הסיסמה הזו לעבר קבוצת יהודים חרדים בעיר העתיקה בירושלים.[88]

במאה ה-21 הסיסמה התפשטה לצפון אמריקה. בשנת 2006, שם נקראה הסיסמה (בערבית) בהפגנות פלסטיניות בסן פרנסיסקו שאורגנו על ידי ארגון אל-עוודה.[89][90][91][92] בשנת 2009 נעשה שימוש בפזמון בהפגנה פרו-פלסטינית במונטריאול.[93] בשנת 2020 הפזמון (בערבית) צולם בווידאו בהפגנה פלסטינית באונטריו. המארגנים פרסמו התנצלות מאוחר יותר.[94][95]

גם ילדים פלסטינים משתמשים בפזמון הזה. כך למשל, דווח על תקרית ב-1936, שבה קראו ילדים את הסיסמה הזו לעבר נוסע יהודי ביפו, בעוד הפלסטינים המבוגרים שהתלוו אליהם לא מחו ולא השתיקו אותם.[96] הסיסמה הפכה לחלק מכמה גרסאות של שיר ילדים פלסטיני.[97][98][99][100] גרסה אחת היא: "פלסטין היא המדינה שלנו, היהודים הכלבים שלנו, שים ענף אחד על השני, שאללה ישבור את היהודים".[98] גרסאות נוספות לשיר הילדים: "פלסטין היא ארצנו והיהודים הם הכלבים שלנו. הם הגיעו לארצנו כמו קבצנים".[99] "הערבים הם החברים שלנו, היהודים הם הכלבים שלנו".[100]

שימושים אחרים של "כלבים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים נקראים כלבים גם ללא קשר ישיר לסיסמה. בשנת 1992, יאסר ערפאת, שהיה אז יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין, הוקלט בשיחה עם נציג אש"ף בפריז, בו הוא מכנה את היהודים "הכלבים".[101][102]

בשנת 2015 אימאם פלסטיני-ישראלי כינה את ראש הממשלה בנימין נתניהו "כלב יהודי" במהלך דרשה.[103] אחד המשתתפים במתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 תועד אומר על קורבנות התקיפה "כלבים יהודים".[104][105]

חולדות ועכברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהמסורות המוסלמיות כשהיהודים הקדמונים הפכו לחזירים ולקופים חלקם הפכו גם לחיות מזוהמות ומזיקות כמו חולדות ועכברים (וכן לטאות וטרמיטים).[106][107][108]

בשנת 2000 פרסם אל-חיאת אל-ג'דידה טור שאומר כי על המתנחלים להפוך ל"קבוצת חולדות המתאספת בביוב שלהן לפני שהם מגורשים לישראל".[109] בשנת 2014, במהלך חטיפת 3 בני נוער ישראלים על ידי ארגון הטרור חמאס, פרסם הפת"ח בעמוד הפייסבוק שלו קריקטורה שבה נראות שלוש חולדות המסומנות עם מגני דוד לבנים, שנתפסו על חוט דיג.[110][111] מאוחר יותר באותה שנה, בתקופה של מתיחות סביב הר הבית, פרסם אתר ועדת ההסברה והתרבות של פת"ח קריקטורה של מסגד אל-אקצא על ראש ההר שנאכל על ידי חבורת חולדות המסומנת במגן דוד.[111]

תמנונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמנונים הם אלמנט ספרותי אנטישמי ידוע.[112][113] הוא הופיע על הכריכה של כמה מהדורות של הפרוטוקולים של זקני ציון (כולל תרגום אחד בערבית).[114][115]

הוא משמש גם בתעמולה פלסטינית נגד הציונות וישראל.[19][116][117] לדוגמה, ב-1936 פרסם העיתון הפופולרי ביותר בשפה הערבית בארץ ישראל, "פלסטין", קריקטורה המציגה תמנון עם אף ארוך לוכד בזרועותיו אישה צעירה, עם הכיתוב "פלסטין לכודה בידי יהדות העולם".[18]

בשנת 2010, לאחר המשט לעזה, פרסם הקריקטוריסט הירדני-פלסטיני עמד חג'ג' קריקטורה של תמנון, עם מגן דוד, אוחז בסירה קטנה בצורת יונת שלום.[118] במאה ה-21 הופיעו כמה קריקטורות המתארות את ישראל כתמנון בעיתונים פלסטיניים כמו "אל-איאם",[119] "פלסטין",[120] "אל-קודס אל-ערבי",[65] ו"אל-חיאת אל-ג'דידה".[121]

נחשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם נחשים הם אלמנט ספרותי אנטישמי ידוע.[122][123][124][125][126] והם משמשים בתעמולה פלסטינית נגד ישראל.[16]

מייסח החמאס, השייח' אחמד יאסין טען כי "הפוליטיקה הישראלית" משקפת את "אופיים של היהודים": הרמאות והמרמה. מתקיימת בהם הסורה: "תדמה כי הם מאוחדים, אך לבותיהם נפרדים" וכי "זה מוכיח כי הם הם הנחשים"[127].

בשנת 2001, פרסם עמד חג'ג' קריקטורה בעיתון הירדני "א-דוסתור", שבה הוצגו אהוד ברק ואריאל שרון (שהתמודדו על ראשות הממשלה בבחירות 2001 בישראל) כשני ראשי נחש מסומנים בכוכבי של דוד.[128] בשנת 2014 קריקטורה שפורסמה בעיתון "אל-חיאת אל-ג'דידה", העיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית, תיארה ישראלי דמוי נחש חובש כיפת נחש (הציור היה דומה לאביגדור ליברמן) שראשו נחתך בשתי אצבעות בשם "אחדות פלסטינית" המייצגות את הפיוס בין פת"ח לארגון הטרור חמאס.[129] מאוחר יותר באותה שנה, קריקטורה שפורסמה ב"עיר הבירה", עיתון דו-שבועי המופץ עם "אל-חיאת אל-ג'דידה", הציג את פעיל הימין הישראלי יהודה גליק (שהפך מאוחר יותר לחבר כנסת) מתואר כנחש.[130]

בשנים 2004–2010 הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית שידרה שוב ושוב קליפ שמתאר את ישראל כ"נחש המתפתל סביב ארץ ישראל".[131]

תנינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריקטורה "תנין ציוני" בעיתון "פלסטין" משנת 1936

ישראל והציונות מתוארות לעיתים במקורות הפלסטינים כתנינים.[18] ב-1936 פרסם העיתון בשפה הערבית הנפוצה ביותר בארץ ישראל, "פלסטין", קריקטורה המציגה את "התנין הציוני" אומר לערבים "אל תפחדו! אני אבלע אתכם בשלווה".[132][133] במאה ה-21 הופיעו כמה קריקטורות המתארות את ישראל כתנין המסומן במגן דוד בעיתונים פלסטיניים נוספים[134][135][136]

חיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלוס לטוף מדמה את ישראל לכריש שמלתעותיו נוטפות דם

קריקטורה של תולעים עם מגן דוד הופיעה ב"אל-קודס".[134][137] קריקטורה של עכביש בצורת חנוכייה הופיעה בעיתון "אל-קודס אל-ערבי".[119]

דוגמאות לצורות ביולוגיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיידקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1910 ביקשו בכירים ערבים מקומיים בשכם מהממשלה העות'מאנית שלא להסתפח למחוז המנהלי של ירושלים "כדי לא להידבק בחיידק הציוני".[138][139]

במהלך מלחמת העולם השנייה, השווה לפעמים חאג' אמין אל-חוסייני, שהיה אז בגלות בגרמניה, יהדות למחלות זיהומיות ויהודים לחיידקים, בשידורי התעמולה שלו לעולם הערבי ברדיו הנאצי.[11]

בשנת 1985, ג'ורג' חבש, מייסד החזית העממית לשחרור פלסטין, אמר כי "לא נוכל להבטיח את עתיד הדורות שלנו אם החיידק הציוני ימשיך להתקיים על אדמת ערב".[140]

בשנת 2010 אמר עבדאללה ג'רבו, סגן שר ההקדשים הדתיים של ארגון הטרור חמאס, בראיון לטלוויזיה של חמאס אל-אקצא, כי היהודים הם "חיידק שאין שני לו בעולם [...] הם לא בני אדם".[141]

בתחילת המאה ה-21 נכתב בספרי לימוד פלסטיניים המיועד לילדים כי על הערבים "להכחיד את החיידק הציוני".[142]

וירוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 אמר האימאם איברהים מודאיריס בדרשה ששודרה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית: "עם הקמת מדינת ישראל, כל האומה האסלאמית אבדה, כי ישראל היא סרטן המתפשט בגוף האומה האסלאמית, ובגלל שהיהודים הם נגיף הדומה לאיידס, ממנו כל העולם סובל".[143][144]

מחלת הסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 כינה ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, את ישראל "סרטן שיש לעקור אותו משורשיו".[145] בשנת 2007, ממלא מקום יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אחמד בחר, אמר בדרשה בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית: "העם שלנו סבל מהגוש הסרטני, כלומר היהודים, בלב האומה הערבית".[146][147] בשנת 2018 פתחי חמאד, חבר הלשכה המדינית של ארגון הטרור חמאס ושר הפנים לשעבר של רצועת עזה, קרא להקמת ח'ליפות אסלאמית "ברגע שהאומה תירפא מהסרטן שלה - היהודים".[148]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gerteiny, Alfred G. (2007). The Terrorist Conjunction: The United States, the Israeli-Palestinian Conflict, and al-Qa'ida. Bloomsbury Publishing USA. p. 93. ISBN 978-0-275-99644-4. Mutual dehumanization is common between Palestinians and Israelis – the former call the latter pigs, dogs, infidels, and bloodsucking vampires, while the latter refer to the former as savage animals, primitives, and uncivilized or repugnant critters.
  2. ^ Bruneau, Emile; Kteily, Nour (2017-07-26). "The enemy as animal: Symmetric dehumanization during asymmetric warfare". PLOS ONE. 12 (7): e0181422. Bibcode:2017PLoSO..1281422B. doi:10.1371/journal.pone.0181422. ISSN 1932-6203.
  3. ^ Lewis, Bernard (2014). The Jews of Islam: Updated Edition (באנגלית). Princeton University Press. pp. 33, 198. ISBN 978-0-691-16087-0.
  4. ^ Schweitzer, Frederick M. and Perry, Marvin. Anti-Semitism: myth and hate from antiquity to the present. p. 266. Palgrave Macmillan 2002. ISBN 0-312-16561-7
  5. ^ Laqueur, Walter. The Changing Face of Antisemitism: From Ancient Times To The Present Day. pp. 191–192. Oxford University Press. 2006. ISBN 0-19-530429-2
  6. ^ Goitein, Shelomo Dov (1999). A Mediterranean Society: An Abridgment in One Volume (באנגלית). University of California Press. p. 293. ISBN 978-0-520-21734-8.
  7. ^ Lewis, Bernard (1986). Semites and Anti-Semites: An Inquiry Into Conflict and Prejudice (באנגלית). Norton. p. 132. ISBN 978-0-393-02314-5.
  8. ^ Yadlin, Rivka (2002). "Antisemitism". In Sela, Avraham (ed.). Continuum Political Encyclopedia of the Middle East: Revised and Updated Edition (באנגלית). Bloomsbury Academic. pp. 52–53. ISBN 978-0-8264-1413-7.
  9. ^ Herf, Jeffrey (בדצמבר 2009). "Nazi Germany's Propaganda Aimed at Arabs and Muslims During World War II and the Holocaust: Old Themes, New Archival Findings". Central European History. Cambridge University Press. 42 (4): 709–736. doi:10.1017/S000893890999104X. JSTOR 40600977. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Herf, Jeffrey (2009). Nazi Propaganda for the Arab World (באנגלית). Yale University Press. ISBN 978-0-300-14579-3.
  11. ^ 1 2 3 4 "Hajj Amin al-Husayni: Wartime Propagandist". Holocaust Encyclopedia. Washington, D.C.: United States Holocaust Memorial Museum. 2020. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2018. נבדק ב-14 באוקטובר 2020. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  12. ^ De Poli, Barbara (2018). "Anti-Jewish and Anti-Zionist Conspiracism in the Arab World: Historical and Political Roots". In Asprem, Egil; Dyrendal, Asbjørn; Robertson, David G. (eds.). Handbook of Conspiracy Theory and Contemporary Religion. Brill Handbooks on Contemporary Religion. Vol. 17. Brill. pp. 321–342. doi:10.1163/9789004382022_016. ISBN 978-90-04-38150-6. ISSN 1874-6691.
  13. ^ Tabarovsky, Izabella (2022-03-01). "Demonization Blueprints: Soviet Conspiracist Antizionism in Contemporary Left-Wing Discourse". Journal of Contemporary Antisemitism (באנגלית). 5 (1): 1–20. doi:10.26613/jca/5.1.97. ISSN 2472-9906.
  14. ^ Patterson, David (2015). "Islamic Jihadism: Religious Fanatic Anti-Semitism". Anti-Semitism and Its Metaphysical Origins (באנגלית). Cambridge University Press. pp. 80–106. ISBN 978-1-107-04074-8.
  15. ^ Saad-Ghorayeb, Amal. Hizbu'llah: Politics and Religion. Pluto Press 2002. pp. 168–86.
  16. ^ 1 2 3 Bayefsky, Anne F.; Blank, Laurie R. (2018). Incitement to Terrorism (באנגלית). Brill. p. 20. ISBN 978-90-04-35982-6.
  17. ^ Black, Ian (2008-12-19). "Cartoon symbols of the Israeli-Palestinian conflict". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-25.
  18. ^ 1 2 3 הרט רחל, Rachel Hart (2014). "ביקורת פוליטית ואנטישמיות בקריקטורה הערבית: קריקטורות בעיתון פלסטין בשנת 1936, "המרד הערבי הגדול"" [Political criticism and anti-Semitism in Arab cartoons: cartoons in Falastin newspaper in 1936, "The Great Arab Revolt]. Kesher / קשר. Tel-Aviv University (46): 148, 150. ISSN 0792-0113. JSTOR 23922600.
  19. ^ 1 2 3 4 Oliver, Anne Marie; Steinberg, Paul F. (2006-04-27). The Road to Martyrs' Square: A Journey into the World of the Suicide Bomber (באנגלית). Oxford University Press. pp. 101–102. ISBN 978-0-19-802756-0.
  20. ^ Harkabi, Yehoshafat (1974). Arab Attitudes to Israel (באנגלית). John Wiley & Sons. p. 345. ISBN 978-0-470-35203-8.
  21. ^ Bernstein, Robert L. (2011-09-27). "Opinion: Why do human rights groups ignore Palestinians' war of words?". The Washington Post. נבדק ב-2024-04-30.
  22. ^ Kressel, Neil (2004-03-12). "The Urgent Need to Study Islamic Anti-Semitism". The Chronicle of Higher Education. נבדק ב-2024-04-27.
  23. ^ Jackson, Lynne M. (2015-07-03). "Review of The Sons of Pigs and Apes: Muslim Anti-Semitism and the Conspiracy of Silence". The International Journal for the Psychology of Religion (באנגלית). 25 (3): 247–249. doi:10.1080/10508619.2014.958002. ISSN 1050-8619.
  24. ^ Patterson, D. (2014-09-01). ""The Sons of Pigs and Apes": Muslim Antisemitism and the Conspiracy of Silence". Journal of Church and State (באנגלית). 56 (3): 580–582. doi:10.1093/jcs/csu052. ISSN 0021-969X.
  25. ^ Stillman, Norman A. (2016-08-16). ""The Sons of Pigs and Apes": Muslim Antisemitism and the Conspiracy of Silence, written by Neil J. Kressel". European Journal of Jewish Studies. Brill. 10 (2): 247–248. doi:10.1163/1872471X-12341294. ISSN 1025-9996.
  26. ^ Bloom, Clive (2014-08-09). "The sons of pigs and apes: Muslim anti-Semitism and the conspiracy of silence". Mental Health, Religion & Culture (באנגלית). 17 (7): 758–759. doi:10.1080/13674676.2014.908511. ISSN 1367-4676.
  27. ^ Cohen, Florette (2013). "Muslim anti-Semitism: The by-product of existential fear: A review of The sons of pigs and apes: Muslim antisemitism and the conspiracy of silence". Journal of Peace Psychology (באנגלית). 19 (4): 425–426. doi:10.1037/a0034842. ISSN 1532-7949.
  28. ^ Lewis, Bernard (2014). The Jews of Islam: Updated Edition. Princeton University Press. pp. 33, 198. ISBN 978-0-691-16087-0.
  29. ^ Krämer, Gudrun (2006). "Anti-Semitism in the Muslim World. A Critical Review". Die Welt des Islams. 46 (3): 243–276. doi:10.1163/157006006778942035. ISSN 0043-2539. JSTOR 20140738.
  30. ^ Bar-Sher, Meir (2024). Jews and the Qur'an. Translated by Ethan Rundell. Princeton University Press. pp. 54–55. ISBN 978-0-691-26479-0.
  31. ^ Kressel, Neil J. (2012). The Sons of Pigs and Apes: Muslim Antisemitism and the Conspiracy of Silence. Potomac Books. pp. 26–33. ISBN 978-1-59797-811-8.
  32. ^ "Sheikh Mohamed Sayyid Tantawi: Controversial Imam who preached tolerance". The Independent. 2010-03-19. Retrieved 2024-04-30.
  33. ^ "A question of Leadership". Panorama, BBC News. 2005-08-21. Retrieved 2024-05-05.
  34. ^ Mishal, Shaul; Aharoni, Reuben (1993). Speaking Stones: Communiqués from the Intifada Underground (באנגלית). Syracuse University Press. pp. 32, 277. ISBN 978-0-8156-2607-7.
  35. ^ Hughes, Matthew; Johnson, Gaynor (2004). Fanaticism and Conflict in the Modern Age (באנגלית). Routledge. p. 161. ISBN 978-1-135-75364-1.
  36. ^ Booth, William (2017-07-25). "A young Palestinian vowed to die a martyr, then stabbed 3 members of an Israeli family to death". The Washington Post.
  37. ^ Shragai, Nadav (2006-02-15). "Hamas: 'We drink Jews' blood'". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-04-29.
  38. ^ See Rats and Mice section below
  39. ^ Patterson, David (2010). A Genealogy of Evil: Anti-Semitism from Nazism to Islamic Jihad (באנגלית). Cambridge University Press. p. 169. ISBN 978-1-139-49243-0.
  40. ^ Küster, Volker; Speelman, G. M.; Mintjes, H. (2010). Islam in the Netherlands: Between Religious Studies and Interreligious Dialogue: in Honour of Harry Mintjes. LIT Verlag. p. 224. ISBN 978-3-8258-0707-8. (Based on: Ibrahim Al-Ali, Falastin Al-Muslima, London, September 1996, pp. 54-55),
  41. ^ Bostom, Andrew G. (2008). The Legacy of Islamic Antisemitism: From Sacred Texts to Solemn History (באנגלית). Prometheus Books. p. 639. ISBN 978-1-59102-554-2.
  42. ^ In fact Darwin was not Jewish.
  43. ^ Gilmore, Inigo (2001-08-01). "Eight Palestinians die in Israeli raid". The Telegraph (באנגלית). נבדק ב-2024-04-30.
  44. ^ Levitt, Matthew (2008). Hamas: Politics, Charity, and Terrorism in the Service of Jihad (באנגלית). Yale University Press. p. 39. ISBN 978-0-300-12901-4.
  45. ^ 1 2 Post, Jerrold M. (2009). "Reframing of Martyrdom and Jihad and the Socialization of Suicide Terrorists". Political Psychology. 30 (3): 383. doi:10.1111/j.1467-9221.2009.00702.x. ISSN 0162-895X. JSTOR 25655402.
  46. ^ Bard, Mitchell G. (2014-09-23). Death to the Infidels: Radical Islam's War Against the Jews (באנגלית). St. Martin's Publishing Group. p. 6. ISBN 978-1-137-47458-2.
  47. ^ Bauer, Yehuda (2014). The Jews: A Contrary People (באנגלית). nster. p. 133. ISBN 978-3-643-90501-7.
  48. ^ Erlanger, Steven (2008-04-01). "In Gaza, Hamas's Insults to Jews Complicate Peace". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-30.
  49. ^ Tamer, Georges (2023). The Concept of Person in Judaism, Christianity and Islam (באנגלית). Walter de Gruyter. p. 124. ISBN 978-3-11-075683-8.
  50. ^ Shulewitz, Malka Hillel (2000). Forgotten Millions: The Modern Jewish Exodus from Arab Lands (באנגלית). A&C Black. p. 141. ISBN 978-0-8264-4764-7.
  51. ^ Merlin, Ohad (2024-04-01). "Antisemitism, terror lauding ministers form part of new, 'revitalized' Palestinian Authority". The Jerusalem Post (באנגלית). נבדק ב-2024-04-30.
  52. ^ US State Department (2021). "International Religious Freedom Reports". נבדק ב-2024-04-30.
  53. ^ "Antisemitic Friday Sermon on PA TV: Allah Turned Jews into Apes and Pigs; Vile Traits Run in Their Genes; Humanity Cannot Coexist with Them". MEMRI (באנגלית). 2018-12-14. נבדק ב-2024-04-30.
  54. ^ Rose, David (2023-03-17). "Britain's top diplomat in Jerusalem met cleric who had compared Jews to 'apes and pigs'". The Jewish Chronicle (באנגלית). נבדק ב-2024-04-30.
  55. ^ US State Department. "West Bank and Gaza 2022 International Religious Freedom Report". p. 48. נבדק ב-2024-04-30.
  56. ^ "Virulently Antisemitic Article In Jordanian Daily Al-Dustour: The Jews, The Descendants of Apes And Pigs". MEMRI (באנגלית). 2023-05-30. נבדק ב-2024-05-12.
  57. ^ Al-Shami, Ghassan Mustafa (2023-05-17). "مقلاع أبناء القردة والخنازير وعبدة العجل ..داود بريء منكم ومن مجازركم (A slingshot of the sons of apes, pigs, and calf worshipers... David is innocent of you and your massacres)". Ad-Dustour (בערבית). אורכב מ-המקור ב-2023-06-12. נבדק ב-2024-05-12.
  58. ^ 1 2 Wohlgelernter, Elli (2017-05-18). "What did you learn in school today?". The Jerusalem Post (באנגלית). נבדק ב-2024-04-30.
  59. ^ Goldlist-Eichler, Hayah (2015-07-22). "Report on PA education system shows widespread glorification of terrorism". The Jerusalem Post (באנגלית). נבדק ב-2024-04-30.
  60. ^ Singer, P. W. (2006). "The New Children of Terror" (PDF). In Forest, James J. F. (ed.). The Making of a Terrorist: Recruitment (באנגלית). Praeger Security International. p. 105. ISBN 978-0-275-98544-8.
  61. ^ Feldner, Yotam (2001). "72 Black-Eyed Virgins?". Claremont Review of Books. 2 (1).
  62. ^ "On PA TV, child calls Jews 'barbaric monkeys, wretched pigs'". Times of Israel. 2013-07-08. נבדק ב-2024-04-30.
  63. ^ Krausz, Tibor (2013-04-10). "Plumbing the depths of Islamic Jew-hatred". The Jerusalem Post (באנגלית). נבדק ב-2024-04-27.
  64. ^ Oliver, Anne Marie; Steinberg, Paul F. (2006). The Road to Martyrs' Square: A Journey into the World of the Suicide Bomber (באנגלית). Oxford University Press. p. 250. ISBN 978-0-19-802756-0.
  65. ^ 1 2 Anti Defamation League (2013), Middle East Press Review, January-June 2013, p. 10 (sons of apes), p. 19 (snake), p. 34 (octopus).
  66. ^ Weinberg, David Andrew (2021-05-21). "Antisemitic Cartoons on the Mideast Crisis". Anti Defamation Leauge. נבדק ב-2024-05-11.
  67. ^ Another version of the chant is "The land is our land, and the Jews are our dogs". See The Quarterly Review, Vol 260-261 (1933), p. 118.
  68. ^ Perlmann, M. (1944). "Chapters of Arab-Jewish Diplomacy, 1918-22". Jewish Social Studies. 6 (2): 123–154. ISSN 0021-6704. JSTOR 4464589.
  69. ^ Kimmerling, Baruch (2009-07-01). The Palestinian People: A History (באנגלית). Harvard University Press. p. 83. ISBN 978-0-674-03959-9.
  70. ^ Peled, Kobi (2022-06-08). Words Like Daggers: The Political Poetry of the Negev Bedouin (באנגלית). Brill. p. 109. ISBN 978-90-04-50182-9.
  71. ^ "דאר היום", 22 באוגוסט 1930. מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית"
  72. ^ Benny Morris (1999). Righteous Victims: A History of the Zionist-Arab Conflict, 1881-2001. Knopf Doubleday Publishing. p. 165. ISBN 978-0-679-74475-7.
  73. ^ Reinharz, Jehuda; Shapira, Anita (1996). Essential Papers on Zionism (באנגלית). NYU Press. p. 678. ISBN 978-0-8147-7449-6.
  74. ^ Segev, Tom (2013). One Palestine, Complete: Jews and Arabs Under the British Mandate (באנגלית). Henry Holt and Company. p. 128. ISBN 978-1-4668-4350-9.
  75. ^ Philip M. and Ethel Klutznick; LeBeau, Bryan F.; Mor, Menahem (1996). Pilgrims & Travelers to the Holy Land (באנגלית). Creighton University Press. p. 116. ISBN 978-1-881871-15-6.
  76. ^ "Al Yahud Klabna", The Palestine Bulletin, 1930-04-09, p. 3
  77. ^ Viton, Albert (1941). "Permanent Minorities: A World Problem". The Antioch Review. 1 (4): 474–487. doi:10.2307/4608854. ISSN 0003-5769. JSTOR 4608854.
  78. ^ Peled, Kobi (2022-06-08). Words Like Daggers: The Political Poetry of the Negev Bedouin (באנגלית). Brill. p. 109. ISBN 978-90-04-50182-9.
  79. ^ Glasberg, Rebecca; Elia, Lucien; Kuntz, Jane; Vince, Rebekah; Watson, Robert (2023), Glasberg, Rebecca; Brozgal, Lia (eds.), "Beirut, Lebanon: The Dead-End Alley", A Jewish Childhood in the Muslim Mediterranean, A Collection of Stories Curated by Leïla Sebbar (1 ed.), University of California Press, 2: 41–45, ISBN 978-0-520-39339-4, נבדק ב-2024-04-27
  80. ^ Bengio, Ofra Basul (2021-05-20). "As pogroms targeted Aleppo's Jews, my family made a dangerous choice: To flee". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-04-24.
  81. ^ Grant, Linda (2004-03-20). "A ballerina, a bobby and many marked men". The Guardian. נבדק ב-2024-04-28.
  82. ^ Bensoussan, Georges; Halper, Andrew (2019). "Chapter 10: The Turning Point, 1945–1949". Jews in Arab Countries: The Great Uprooting. Indiana University Press. doi:10.2307/j.ctvd58t48. JSTOR j.ctvd58t48.
  83. ^ Friedman, Thomas L. (2010). From Beirut to Jerusalem (באנגלית) (2nd ed.). Farrar, Straus and Giroux. pp. 506–507. ISBN 978-0-374-70699-9.
  84. ^ Chafets, Ze'ev (1988-04-03). "Arab Rage Inside Israel". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-24.
  85. ^ Goldberg, Jeffery (2006). Prisoners. Knopf. ISBN 978-0-307-26597-5.
  86. ^ Wohlgelernter, Maurice (2008). "Jew and Arab: Two of the Same Source-But Not Two of the Same Kind: A Review Essay". Modern Judaism. 28 (3): 327–336. doi:10.1093/mj/kjn014. ISSN 0276-1114. JSTOR 30133321.
  87. ^ Thrall, Nathan (2006-11-02). "Do we understand each other?". The Jerusalem Post (באנגלית). נבדק ב-2024-04-27.
  88. ^ "Palestinian arrested for yelling 'Jews are our dogs' in Old City". The Jerusalem Post (באנגלית). 2020-11-03. נבדק ב-2024-04-09.
  89. ^ Wahed, Joseph (2006-09-01). "Other Comments". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2024-04-24.
  90. ^ "Leftist Jews Try to Balance Community, Opposition to Israel". Jewish Telegraphic Agency (באנגלית). 2007-05-04. נבדק ב-2024-04-24.
  91. ^ Pine, Dan (2009-01-09). "Anti-Semitic tone of some Gaza protests worries Jewish leaders". J. The Jewish News of Northern California (באנגלית). נבדק ב-2024-04-24.
  92. ^ "Anti-AIPAC protest organizers Al-Awda have ties to terrorist groups, history of antisemitism". The Jerusalem Post (באנגלית). 2019-03-05. נבדק ב-2024-04-24.
  93. ^ Delmar, Dan (2009-02-05). "So-So-So-Solidarité – with Palestine". The Métropolitain. נבדק ב-2024-04-28.
  94. ^ Lieberman, Caryn (2020-07-09). "'Jews are our dogs': Anti-Semitic chant at Mississauga rally being investigated by police". Global News (באנגלית). נבדק ב-2024-04-21.
  95. ^ US State Department (2020–2021), International Religious Freedom Report-Custom Report - ec4b0a8091
  96. ^ Chazan, Meir (2009). "Mapai and the Arab-Jewish Conflict, 1936-1939". Israel Studies Forum. 24 (2): 33. ISSN 1557-2455. JSTOR 41805025.
  97. ^ Bakovic, Smadar (2006). Tall Shadows: Interviews with Israeli Arabs (באנגלית). Hamilton Books. p. 56. ISBN 978-0-7618-3289-8.
  98. ^ 1 2 Nazzal, Nafez & Leila (1996). "The Politicization of Palestinian Children: an Analysis of Nursery Rhymes". Palestine-Israel Journal. 3 (1).
  99. ^ 1 2 El-Masri, Yafa (2019). "I Will Never Sell My Father's Shop" (PDF). Jousour. Lebanese Palestinian Dialogue Committee (2): 16.
  100. ^ 1 2 Langton, James (2007-05-12). "Life as an infidel". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2024-04-24.
  101. ^ James, Barry (1992-02-13). "Outrage Over Arafat's Taped Insults". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-06.
  102. ^ Rubin, Barry M. (1994). Revolution Until Victory?: The Politics and History of the PLO (באנגלית). Harvard University Press. p. 180. ISBN 978-0-674-76803-1.
  103. ^ Ben-Solomon, Ariel (2015-07-09). "Israeli imam from Umm al-Fahm supports ISIS, calls Netanyahu 'Jewish Dog'". The Jerusalem Post (באנגלית). נבדק ב-2024-05-06.
  104. ^ Rubin, Shira (2025-11-25). "Israel investigates an elusive, horrific enemy: Rape as a weapon of war". Washington Post. נבדק ב-2024-05-06.
  105. ^ "Fact Check: Video mistranslated to claim Hamas say hostage will be 'sex slave'". Reuters. 2024-02-08. נבדק ב-2024-05-06.
  106. ^ Windecker, Gidon (2023). Between Jabal ʿAmil, Karbala and Jerusalem: The Lebanese Shi'a and the Struggle for Palestine (באנגלית). Springer Nature. p. 56. ISBN 978-3-031-38450-9.
  107. ^ Cook, Michael (2022). Studies in the Origins of Early Islamic Culture and Tradition (באנגלית). Taylor & Francis. p. 53. ISBN 978-1-000-58508-7.
  108. ^ Bostom, Andrew G. (2008). The Legacy of Islamic Antisemitism: From Sacred Texts to Solemn History (באנגלית). Prometheus Books. p. 634. ISBN 978-1-59102-554-2.
  109. ^ Normand, Linn (2016). Demonization in International Politics: A Barrier to Peace in the Israeli-Palestinian Conflict (באנגלית). Springer. p. 123. ISBN 978-1-137-54581-7.
  110. ^ Winer Stuart (2014-06-15), PA, Fatah cartoons gloat over teens' kidnappings, Times of Israel. Retrieved 2024-04-28
  111. ^ 1 2 Shipler, David K. (2015). Arab and Jew: Wounded Spirits in a Promised Land (באנגלית) (2nd ed.). Crown. p. 336. ISBN 978-0-553-44752-1.
  112. ^ "Anti-Jewish propaganda". Holocaust Encyclopedia (באנגלית). US Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-2024-05-06.
  113. ^ Small, Charles Asher (2013). Global Antisemitism: A Crisis of Modernity (באנגלית). Martinus Nijhoff Publishers. p. 45. ISBN 978-90-04-26556-1.
  114. ^ Butter, Michael; Knight, Peter (2020). Routledge Handbook of Conspiracy Theories (באנגלית). Routledge. p. 682. ISBN 978-0-429-84058-6.
  115. ^ Milson, Menahem (2010). "A European Plot on the Arab Stage" (PDF). Antisemitism International. Vidal Sassoon International Center for the Study of Antisemitism. 5–6.
  116. ^ Gray, Matthew (2010). Conspiracy Theories in the Arab World: Sources and Politics (באנגלית). Routledge. p. 132. ISBN 978-1-136-96751-1.
  117. ^ Rosenfeld, Alvin H. (2021). Contending with Antisemitism in a Rapidly Changing Political Climate (באנגלית). Indiana University Press. p. 44. ISBN 978-0-253-05814-0.
  118. ^ Michel Kichka (2012). "Cartooning the conflict". Bulletin du Centre de recherche français à Jérusalem 23. Retrieved 2024-05-06.
  119. ^ 1 2 Anti Defamation League (2014), Middle East Press Review, July-December 2013, p. 20 (octopus), p. 32 (spider).
  120. ^ Anti Defamation League (2015), Middle East Press Review, January-June 2015, p. 7 (octopus) p. 8 (snake).
  121. ^ Anti Defamation League (2014), Middle East Press Review, January-June 2014, p. 17.
  122. ^ "Election poster of a Jewish snake crushing the Austrian eagle". United States Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-2024-04-28.
  123. ^ "Jewish Snakes Antisemitic Postcard". Bulmash Family Holocaust Collection, Kenyon College. 1940-06-28.
  124. ^ "Antisemitism Explained". Philadelphia Holocaust Remembrance Foundation. אורכב מ-המקור ב-2024-04-01. נבדק ב-2024-04-28.
  125. ^ "Caricatures from Der Stuermer". German Propaganda Archive, Calvin University. נבדק ב-2024-04-28.
  126. ^ Jaschik, Scott. "Cornell Denounces Anti-Jewish Fliers". Inside Higher Ed (באנגלית). נבדק ב-2024-04-28.
  127. ^ אל-צנארה, 18.8.2000.
  128. ^ "Cartoons: Israel and the Jews in Arab and western media". the Guardian (באנגלית). 2008-12-19. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-28.
  129. ^ "In PA cartoon, 'reconciliation' smites Israeli snake". Times of Israel. 2014-05-12. נבדק ב-2024-04-28.
  130. ^ "Palestinan cartoon glorifies Yehudah Glick's shooter". Times of Israel. 2014-11-13. נבדק ב-2024-04-28.
  131. ^ "Report: PA still inciting hatred". The Jerusalem Post (באנגלית). 2010-07-21. נבדק ב-2024-05-06.
  132. ^ "Caricature: The Zionist Crocodile to Palestine Arabs (Falastin newspaper)". Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (באנגלית). 1936-06-18. נבדק ב-2024-05-06.
  133. ^ Sufian, Sandy (2008). "Anatomy of the 1936–39 Revolt: Images of the Body in Political Cartoons of Mandatory Palestine". Journal of Palestine Studies. 37 (2): 23–42. doi:10.1525/jps.2008.37.2.23. ISSN 0377-919X. JSTOR 10.1525/jps.2008.37.2.23.
  134. ^ 1 2 Anti Defamation League (2013), Middle East Press Review, July-December 2012, p. 19 (worms), p. 37 (crocodile).
  135. ^ Anti Defamation League (2015), Middle East Press Review, July-December 2014, p. 8.
  136. ^ Anti Defamation League (2016), Middle East Press Review, July-December 2015, p. 18.
  137. ^ "Arab Cartoons Dehumanize and Demonize Israel, Its People and Leadership". Anti Defamation Leauge. 2023-07-26. נבדק ב-2024-05-12.
  138. ^ Mandel, Neville J. (1976). The Arabs and Zionism Before World War I (באנגלית). University of California Press. p. 173. ISBN 978-0-520-02466-3.
  139. ^ Gilbert, Martin (1998). Jerusalem in the Twentieth Century (באנגלית). Turner Publishing Company. p. 19. ISBN 978-1-62045-919-5.
  140. ^ Wallach, John; Wallach, Janet (1994). The New Palestinians: The Emerging Generation of Leaders (באנגלית). Prima Publishing. p. 231. ISBN 978-1-55958-429-6.
  141. ^ Rubin, Barry; Schwanitz, Wolfgang G. (2014). Nazis, Islamists, and the Making of the Modern Middle East (באנגלית). Yale University Press. p. 252. ISBN 978-0-300-14090-3.
  142. ^ Lasson, Kenneth (2005), "Incitement in the Mosques: Testing the Limits of Free Speech and Religious Liberty", Whittier Law Review (באנגלית), 27: 44, נבדק ב-2024-05-04
  143. ^ Lasson, Kenneth (2005), "Incitement in the Mosques: Testing the Limits of Free Speech and Religious Liberty", Whittier Law Review (באנגלית), 27: 4, נבדק ב-2024-05-04
  144. ^ Dershowitz, Alan (2011). The Case for Peace: How the Arab-Israeli Conflict Can be Resolved (באנגלית). Turner Publishing Company. p. 99. ISBN 978-1-118-04060-7.
  145. ^ Stern, Yoav (2006-10-12). "Hamas: IDF will face catastrophe if invades Gaza Strip". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-05-04.
  146. ^ Gilboa, Eytan; Inbar, Efraim (2010). Us-Israeli Relations in a New Era: Issues and Challenges After 9/11 (באנגלית). Taylor & Francis. p. 119. ISBN 978-0-415-60948-7.
  147. ^ Chaitin, J. (2011-08-14). Peace-building in Israel and Palestine: Social Psychology and Grassroots Initiatives (באנגלית). Springer. p. 55. ISBN 978-0-230-33921-7.
  148. ^ "Senior Hamas member calls for ridding 'Palestine of filth of the Jews'". Times of Israel. 2018-07-20. נבדק ב-2024-05-05.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דימויים_של_יהודים_כבעלי_חיים_בשיח_הפלסטיני&oldid=38771254"