לדלג לתוכן

ביופסיכוסוציוטכנולוגיה

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-12-11 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.12.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.12.2025).

ביופסיכוסוציוטכנולוגיהאנגלית: Biopsychosociotechnological או Biopsychosocial-technological) היא גישת מחקר בינתחומית לחקר והבנת האדם, הבריאות והחברה בעידן הדיגיטלי. ויחסי הגומלין ביניהם. הגישה משלבת את ההיבטים: ביולוגי, פסיכולוגי, סוציאלי וטכנולוגי.

הגישה הינה הרחבה של המודל הביופסיכוסוציאלי, המוכר מן הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית, שבמרכזו ההנחה כי מחלה ובריאות הן תוצאה של יחסי גומלין בין גורמים גופניים, נפשיים וחברתיים.[1] הוספת הממד הטכנולוגי נועדה להדגיש את השפעתן הגוברת של מערכות מידע, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית וכלים טכנולוגיים על הגוף, על התודעה ועל יחסי הגומלין החברתיים.

הביטוי עצמו אינו מושג מושרש במונוגרפיות אקדמיות או בספרי יסוד, אולם הוא קשור למשפחה של מודלים קרובים – כגון "המודל הביופסיכוסוציאלי-דיגיטלי" בתחום הרפואה המקוונת[2] – וכן לניסיונות תאורטיים לשלב טכנולוגיה מפורשות במסגרת הסוציולוגיה של הבריאות, ברפואת הנפש ובחקר ההתמכרויות.[3]

רקע תאורטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל הביופסיכוסוציאלי הוצע בשנות ה־70 של המאה ה־20 על ידי הרופא והפסיכיאטר ג'ורג' אנגל, כמענה לביקורת על המודל הביו־רפואי הטהור. לפי מודל זה, אבחון וטיפול יעילים מחייבים בחינה משולבת של המצב הגופני, המצב הנפשי וההקשר המשפחתי־חברתי שבו חי האדם.[4][5]

עם התרחבות השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות – מתיק רפואי ממוחשב וטלרפואה, דרך רשתות חברתיות ועד אפליקציות ניטור עצמי – התפתחו הצעות שונות להרחיב את המודל הקלאסי כך שיכלול גם את ממד "הדיגיטלי" או "הטכנולוגי". כך, במאמרים בתחום הבריאות הדיגיטלית מופיע למשל המונח "Biopsychosocial-digital", המציע לראות בטכנולוגיה חלק אינטגרלי מסביבת חייו של האדם, המשפיע הן על בריאותו והן על האופן שבו הוא נגיש לשירותי בריאות.[6][7]

מודלים קרובים נוספים משלבים במפורש גם מימד רוחני או אקולוגי, כגון גישות "ביו-פסיכו-סוציו-אקולוגיות" ברפואה הוליסטית[8] או מודלים הכוללים מימד "ספיריטואלי" לצד הביולוגי, הפסיכולוגי, החברתי והטכנולוגי בחקר התמכרויות.[9]

הגדרת המושג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת השיח התאורטי והפופולרי, ביופסיכוסוציוטכנולוגיה מציעה להדגיש כי האדם בעידן הדיגיטלי חי בתוך מארג אחד שבו:

  • מערכת ביולוגית – גנטיקה, מערכת עצבים, הורמונים, מחלות גופניות ותהליכים פיזיולוגיים;
  • מערכת פסיכולוגית – תפיסה, רגש, אישיות, חוויית העצמי והמשמעות;
  • מערכת סוציאלית – משפחה, קהילה, מוסדות, מעמד, תרבות וסדרי כוח;
  • מערכת טכנולוגית – תשתיות מידע, פלטפורמות דיגיטליות, אלגוריתמים, רשתות חברתיות, מכשירים לבישים, בינה מלאכותית ועוד.

המונח מתאר את האופן שבו ארבעת הממדים הללו פועלים בו־זמנית, כך שהטכנולוגיה איננה רק "כלי" חיצוני אלא מרכיב מבני של הסביבה החברתית והנפשית, המשפיע גם על דפוסי עיבוד המידע במוח, על הרגלי חיים גופניים (שינה, תנועה, תזונה) ועל דפוסי התקשרות וקשר בין־אישי.

כך למשל, שימוש ברשתות חברתיות עשוי להשפיע על דימוי גוף, על חרדה ודיכאון, על תחושת שייכות או בדידות, ועל מדדים פיזיולוגיים כגון איכות שינה או רמות סטרס; מחקרים עדכניים מתארים באופן מפורש את "בריאותם הביופסיכוסוציאלית" של משתמשים בעידן המדיה הדיגיטלית.[10]

שימושים מוצעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במושגים ביופסיכוסוציוטכנולוגיים נמצא כיום בעיקר ברמת השיח התאורטי, בגבול שבין אקדמיה, הגות מקצועית וכתיבה פופולרית. בין תחומי היישום המוצעים:

  • בריאות ורפואה דיגיטלית – הרחבת המודל הביופסיכוסוציאלי כך שיכלול הערכה שיטתית של החשיפה לטכנולוגיות, שימוש באפליקציות בריאות ומעקב אחר נתונים דיגיטליים כחלק מהאבחון והטיפול.[11]
  • פסיכיאטריה ופסיכולוגיה קלינית – הבנת תפקידן של פלטפורמות דיגיטליות בתהליכי התקשרות, בדימוי עצמי, בחרדה חברתית ובהתמכרויות התנהגותיות (למשל, משחקים מקוונים, רשתות חברתיות, פורנו).[12]
  • עבודה סוציאלית דיגיטלית – התאמת מודל ה"הערכה הביופסיכוסוציאלית" כך שיכלול מיפוי של "הסביבה הדיגיטלית" של המטופל: כלים, רשתות, סיכונים והזדמנויות.[13]
  • סוציולוגיה של הטכנולוגיה – חיבור בין מושגי סוציופסיכוטכנולוגיה לבין המודל הביופסיכוסוציאלי, כדי לתאר כיצד טכנולוגיות דיגיטליות מעצבות בעת ובעונה אחת הן את תודעת הפרט והן את המבנים החברתיים שבהם הוא פועל.

ביקורת ומעמד אקדמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לביקורת שהופנתה כלפי המודל הביופסיכוסוציאלי עצמו – שלפיה לעיתים מדובר במסגרת רחבה מדי, בלתי מדויקת וקשה להפרכה אמפירית[14] – גם הרחבות הכוללות ממד טכנולוגי נתפסות לעיתים כ"רטוריקה של הוליזם": הוספת שכבות מושגיות נוספות מבלי להגדיר במדויק כיצד למדוד את תרומתן הייחודית.

נכון לעשור השלישי של המאה ה־21, המונח "ביופסיכוסוציוטכנולוגיה" עצמו מופיע בעיקר בכתיבה עיונית ופופולרית, ואינו מהווה שם של מודל תיאורטי מקובל בספרות האקדמית. במאמרים מדעיים נעשה שימוש תדיר יותר במונחים כגון "biopsychosocial-digital", "biopsychosocial-tech" או בצירופים מורחבים הכוללים גם מרכיב רוחני, כגון "biopsychosociotechnological-spiritual".[15][16]

ביופסיכוסוציוטכנולוגיה בשיח העברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיח העברי, יסודות המחשבה הביופסיכוסוציאלית התקבעו בעיקר באמצעות קלינאים וכותבים העושים שימוש במושגים כמו "ראייה ביו-פסיכו-סוציאלית" ברפואה, בפסיכולוגיה ובשיקום.[17][18]

מושגים המשלבים במפורש את הממד הטכנולוגי מופיעים הן בספרות אקדמית בשפה האנגלית והן בכתיבה פופולרית בעברית, למשל בדיונים על "עידן ביוסוציופסיכוטכנולוגי" בבלוגים העוסקים באבטחת מידע ובחוויית החיים הדיגיטלית, שבהם מודגש כי הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליכי הגוף, הנפש והחברה – ולא עוד תוספת חיצונית בלבד.[19]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מודל ביו-פסיכו-סוציאלי (Biopsychosocial model) – המדריך המלא, באתר Infomed
  2. ^ The Biopsychosocial-Digital Approach to Health and Disease: Call for a Paradigm Expansion, National Center for Biotechnology Information (NCBI)
  3. ^ The Silent Victims: Understanding and Healing Families Affected by Addiction – A Biopsychosociotechno-Spiritual and Practical Theology Support, Booktopia
  4. ^ רפואה וחברה: המודל הביופסיכוסוציאלי של ג׳ורג׳ אנגל, באתר מרכז רפואי זיו – רפואה פנימית וקהילתית
  5. ^ המודל הביופסיכוסוציאלי, באתר יציבה טובה – פרויקט מחקר כאב כרוני
  6. ^ The Biopsychosocial-Digital Approach to Health and Disease, Journal of Medical Internet Research
  7. ^ Biopsychosocial-Tech Assessment: Navigating With Humility, The New Social Worker
  8. ^ רפואה הוליסטית והדרכת בריאות בגישה ביו-פסיכו-סוציו-אקולוגית, באתר Randor Holistics
  9. ^ The Silent Victims – Biopsychosociotechno-Spiritual Model of Addiction, Booktopia
  10. ^ Association Between Digital Media Use and Students’ Biopsychosocial Health, SpringerLink
  11. ^ The Biopsychosocial-Digital Approach to Health and Disease, NCBI
  12. ^ Biopsychosocial Model in Action, PositivePsychology.com
  13. ^ Biopsychosocial-Tech Assessment: Navigating With Humility, The New Social Worker
  14. ^ מודל ביו-פסיכו-סוציאלי: היסטוריה, שימושים ומחקר, באתר ASTR – Advanced Soft Tissue Release
  15. ^ The Biopsychosocial-Digital Approach to Health and Disease – Call for a Paradigm Expansion, ResearchGate
  16. ^ The Silent Victims – Biopsychosociotechno-Spiritual Model of Addiction, Booktopia
  17. ^ המודל הביו-פסיכו-סוציאלי – שיטת עבודה, באתר ד\"ר אורנה אפשטיין – מומחית להתפתחות הילד
  18. ^ המודל הביופסיכוסוציאלי בכאב כרוני, באתר ריפוי בעיסוק וכאב כרוני
  19. ^ העידן הביוסוציופסיכוטכנולוגי, באתר ביניקס ישראל