לדלג לתוכן

אריאל אדור ברג

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-08-28 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 28.08.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 28.08.2025).
אריאל אדור ברג
ברג 2025
לידה 8 בדצמבר 1981 (גיל: 43)
בואנוס איירס, ארגנטינה
עיסוק מרצה, מתקשר, יזם חברתי, סופר
בת זוג אליאל מוריה ברג
מכללת ואהבת לרעך כמוך

אריאל אדור ברג (נולד ב־8 בדצמבר 1981, בואנוס איירס, ארגנטינה) הוא סופר, מרצה, מתקשר ויזם חברתי ישראלי , העוסק בקידום תכנים רוחניים, חינוך אלטרנטיבי והפצת ידע יהודי. לאורך השנים יזם מספר מיזמים ציבוריים, בהם "מכללת ואהבת לרעך כמוך" – פלטפורמה אינטרנטית ללימודים בתחומי תקשור, תודעה וקבלה, ו"פורטל התורה והתשובה" – אתר תוכן תורני. ברג הוא הבכור מבין שלושה אחים. אחיו הצעיר, שלומי ברג, מוזיקאי, מפיק ודי ג'יי ישראלי.

מגיל צעיר גילה ברג עניין בשאלות קיומיות, זהות ואמונה. בגיל 14 החל ללמוד את שלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות – יהדות, נצרות ואסלאם – כחלק מתהליך חיפוש אישי שבסופו בחר בדרך היהדות. בגיל 15 וחצי החל ללמוד בישיבה החרדית "אור החיים" בירושלים , שם העמיק בלימודי קודש ותפיסות רוחניות.

השקפת עולמו עוצבה מתוך עיסוק בשאלות של משמעות ותכלית הקיום, והובילה אותו לפעילות בתחומים חינוכיים, חברתיים ורוחניים. ברג עוסק בקידום גישה פתוחה ללימוד תכנים רוחניים, ומקדם ערכים כגון נתינה, הנגשת ידע רוחני לציבור הרחב, וחיבור בין תחומי המדע, הפילוסופיה והמסורת היהודית.

מכללת "ואהבת לרעך כמוך"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הקים ברג פלטפורמה אינטרנטית בשם "מכללת ואהבת לרעך כמוך", שמציעה לציבור הרחב גישה חופשית ללמעלה מ-2,000 שיעורים ועשרות קורסים דיגיטליים במגוון תחומים – בהם תקשור, הילינג, איזון רגשי, טיפול אנרגטי, תודעה גבוהה וחכמת הקבלה. ברג בחר להנגיש את תכני המכללה בשפה כללית ומודרנית, מתוך רצון לפנות לקהל רחב ככל האפשר, כולל כאלה שאינם מגיעים מרקע דתי. גישה זו אפשרה ליצור חיבור בלתי אמצעי עם מגוון אוכלוסיות, ולהפוך את התכנים הרוחניים לנגישים ומזמינים יותר עבור הציבור הרחב. לפי אתר המיזם, נכון לשנת 2025 נרשמו למכללה מעל ל־60,000 משתמשים ומהווה מקור להעשרה רוחנית ולימודית לכלל הציבור. לצד הפעילות המקוונת התקיימו גם קורסים פרונטליים בתשלום, שכללו סדנאות, הרצאות ומפגשים קבוצתיים, ובוגרים מצטיינים יכלו לקבל הסמכה מקצועית כמטפלים ולהציע את שירותיהם הן באופן עצמאי והן כחלק מפעילות המכללה.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילותו של אריאל ברג הוא הכתיבה הבין-תחומית שלו, המשלבת תכנים מעולמות המדע, הרוח וההגות היהודית. ספריו מבקשים לקרב את הקורא להבנה רחבה ומעמיקה יותר של מושגים כמו אמונה, תודעה ומשמעות החיים – תוך שילוב של מדעי הטבע, רעיונות פילוסופיים ותובנות מן המסורת היהודית. ספריו כתובים בסגנון סיפורי ונגיש, ומשלבים רעיונות מעולמות שונים, בהם פילוסופיה, קבלה ומדע. כל ספריו זמינים לקריאה חופשית באתרו, כחלק ממחויבותו להנגשת ידע רוחני ומוסרי לקוראים.

שלושת ספריו נכתבו בסגנונות שונים, אך חולקים מטרה משותפת: לפתוח פתח לשיח בין מדע לאמונה, בין רוחניות למחשבה רציונלית.

"ניפוץ המדע המודרני" מציג סיפור עלילתי המשלב רעיונות מתחום הפיזיקה הקוונטית, חכמת הקבלה ומדעי התודעה. דרך מסעו של גיבור הסיפור, רפאל, נחשפים הקוראים לשאלות קיומיות ולהבנות חדשות על מהות המציאות, תוך הדגשת שורשיה היהודיים של החכמה הרוחנית בת זמננו.

"חכם סיני פעם אמר לי" הוא ספר מסע פילוסופי-מוסרי, הכתוב בסגנון יומן אישי. הסיפור עוקב אחר נער סיני המחפש אחר מורה דרך חכם, ופוגש בדרכו דמויות סמליות שמעבירות לו שיעורים על מוסר, תכלית ומשמעות – תוך הדגשת הדמיון העמוק שבין חכמת המזרח לערכים יהודיים עתיקים.

"התכתבות עם אתיאיסט" מבוסס על חילופי מכתבים בין ברג לחברו האתיאיסט, בהם הוא מעלה טיעונים שכליים, מדעיים ומוסריים לקיומה של אמונה – ובפרט לאמיתותה של היהדות. דרך שיח כן וענייני, הספר מציע מבט רציונלי אך מאמין על סוגיות של אלוהים, בחירה חופשית ומשמעות החיים.

פעילות יזמית, התנדבותית וחברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל ברג יזם ופיתח לאורך השנים מגוון פרויקטים בתחומים רוחניים, חינוכיים, חברתיים וטכנולוגיים, מתוך רצון להנגיש ידע, כלים ותמיכה לציבור הרחב. הפרויקטים פועלים ללא מטרות רווח וללא תלות בגורמים מסחריים, וממומנים באופן עצמאי, כדי לאפשר גישה חופשית ושוויונית לכל אדם. העשייה נשענת על ערכים של סולידריות וחופש מחשבה, במטרה לתת מענה לצרכים שונים בחברה ולעודד חיבור, צמיחה והתפתחות אישית, ללא קשר לרקע או זהות.

פורטל "תורה ותשובה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 ייסד אריאל ברג את פורטל "תורה ותשובה", אתר תוכן רוחני-תורני הכולל מעל ל-1,000 מאמרים במגוון נושאים כגון פרשת השבוע, מוסר, קבלה, סוד האותיות, וחיבור בין מדע לתורה. האתר מתמקד בהעמקת הבנת עקרונות היהדות ויישומם בחיי היום-יום, ומציע גישה פתוחה ומודרנית המותאמת גם לקהל חילוני. החזון מאחורי הפורטל היה ליצור פלטפורמה נגישה שבה כל אדם, ללא תלות באמונתו, יוכל להעמיק במורשת היהודית ולהרגיש חיבור למקורות הרוחניים של תורת ישראל. ברג הקים את האתר כדי להבטיח הפצה חופשית וברורה של רעיונות תורניים לציבור הרחב.

פרויקט "צדיק נסתר"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "צדיק נסתר" היא מערכת חברתית שנועדה לחבר בין נזקקים, תורמים ושליחים. באמצעות האפליקציה או האתר, נזקק פותח קריאה לסיוע. כל אדם הנמצא בסביבה הגיאוגרפית של הנזקק מקבל התראה על הצורך ומסייע לו ישירות או באמצעות שליחים רשומים במערכת. המערכת נועדה להקל על סיוע לנזקקים בזמן אמת, באמצעות קישור בין מבקשי עזרה לבין תורמים ושליחים.[1]

פעילויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 20 יזם אריאל ברג והפיק ארבעה כנסים ציבוריים עבור הרב אמנון יצחק. ברג היה אחראי להפקה הלוגיסטית המלאה של הכנסים, כולל תיאום מול רשויות, פרסום, הפקת חומרים ושיווק, עם מאות משתתפים בכל אחד מהם. כנסים אלו שימשו כפלטפורמות להעברת רעיונות משמעותיים והכוונה רוחנית למשתתפים.

בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, ברג אירגן הרצאות והפיץ אלפי עותקים של ספריו בבתי ספר לנוער בסיכון. מטרת המהלך הייתה להעניק לנוער תחושת משמעות ולהשראתם, מתוך כוונה לעזור להם להתמודד עם אתגרים אישיים ולהשפיע על עתידם באופן חיובי.

ברג יזם גם פרויקטים של תקשורים באירועים קהילתיים. במסגרת יוזמות אלו, בוגרי קורסי תקשור והילינג במכללת "ואהבת לרעך כמוך" סיפקו שירותים חינמיים לכל מי שנזקק להם. כנסים אלה התקיימו במוסדות עירוניים, והיו מועילים הן לבוגרי הקורסים להתנסות ולהתמקצעות, והן לקהל הרחב שנהנה משירותי תקשור והילינג.

יוזמות בתקופת הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מגפת הקורונה, בנוסף לפעילותו הרוחנית, פעל אריאל ברג לקידום חופש הבחירה הרפואי ולסיוע חברתי נרחב. מתוך תפיסה כי יש לעודד קבלת החלטות עצמאית ומושכלת, יזם קמפיין הסברה רחב היקף והוביל מיזמים מגוונים שנועדו לתת מענה לצרכים שנוצרו בעקבות המשבר – בתחומי הבריאות, החינוך, התעסוקה, הרווחה והחיים החברתיים. פעילותו בתקופה זו התבססה על עקרונות של נגישות, שוויון, חופש ביטוי ודאגה לרווחת הציבור.

בתגובה לפגיעה הכלכלית שנוצרה, הקים ברג פלטפורמה לקורסים קהילתיים חינמיים, שהועברו על ידי בעלי מקצוע בהתנדבות, במטרה לסייע לאנשים לרכוש כלים ומיומנויות לשיפור פרנסתם. כמו כן, יזם את פרויקט "לחם בשקל", שסיפק מצרכי יסוד במחיר סמלי לאוכלוסיות מוחלשות שנפגעו כלכלית בתקופת הסגר.

בתחום החינוך, כאשר מערכות הלימוד המסורתיות התקשו לתת מענה יעיל, יזם ברג פרויקט חלופי שכלל הקמת כ־400 קבוצות וואטסאפ ללמידה מרחוק. הקבוצות, המחולקות לפי גיל ויישוב, שימשו כפלטפורמה שיתופית להורים, מורים ותלמידים, ששמרה על רצף לימודי במהלך הסגרים וההגבלות.

כדי להתמודד עם המצב הרגשי המורכב, הקים ברג את "קו החירום של ישראל" – מוקד טלפוני שסיפק תמיכה נפשית, בעיקר לקשישים ולאנשים שסבלו מבדידות וחרדה. המוקד הופעל בשיתוף עם מטפלים מוסמכים, רבים מהם בוגרי קורסי טיפול רגשי של מכללת "ואהבת לרעך כמוך".

ההדרה שחוו רבים מהלא-מחוסנים הובילה את ברג לפתח פתרונות לשוק התעסוקה והחיים החברתיים. בין היתר, הקים פלטפורמה למציאת עבודה ללא אפליה רפואית, שחיברה בין מעסיקים לבין עובדים שלא התחסנו. במקביל, הקים אתר היכרויות ייעודי לאוכלוסיית הלא-מחוסנים, במטרה לאפשר חיבור אישי בין אנשים עם עמדות דומות, בתוך מציאות של ריחוק חברתי ותיוג ציבורי.

כשהוגברו המגבלות על חופש הביטוי בנושאים רפואיים, בעיקר ברשתות החברתיות, הקים ברג רשת חברתית עצמאית בתקופת הקורונה שלדבריו אפשרה שיח חופשי ללא סינון תכנים. הפלטפורמה סיפקה מרחב בטוח לביטוי דעות ללא חשש להסרה או חסימה.

פעילותו של אריאל ברג במהלך מגפת הקורונה עוררה תגובות מעורבות. במהלך שידור בחדשות 13 הוא הוצג כ"שרלטן", תוך האשמות להפצת תיאוריות קונספירציה. בכתבה נטען בין השאר כי ברג טוען שהנגיף COVID-19 הונדס על ידי פוליטיקאים ובעלי הון, וכי המגפה הפכה למנוף להפצת "פייק ניוז" מסוגו. בעקבות שידור זה, הגיש ברג תביעת לשון הרע נגד חדשות 13.[2]

פעילותו בתקופת הקורונה משקפת מחויבות לעקרונות של חופש, שוויון ונגישות, לצד דאגה לרווחת הציבור, גם אם לעיתים הדבר דרש עימות עם גורמים ממסדיים ותקשורתיים.

טומאת הייחוס ושורשה בעם ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומאת הייחוס היא תפיסה רוחנית על פי אריאל אדור ברג ואשתו אליאל מוריה ברג לפיה אחת מן הבעיות השורשיות והמהותיות של עם ישראל נעוצה בחוסר שוויון פנימי שנובע ממעמדות, ייחוס וייחוד – בין שבטים, בין נשים לגברים, ובין ישראל לגויים.

לפי גישה זו, התופעה נובעת עוד מימי יעקב אבינו, אשר בחר להינשא לארבע נשים – רחל, לאה, בלהה וזילפה – למרות שרחל הייתה זיווגו המקורי והנשמתי "מששת ימי בראשית". הבחירה להרחיב את המשפחה לשבטים בני נשים שונות יצרה, על פי תפיסה זו, בסיס למעמדות, קנאה, ומתח בין שבטים – אשר בא לידי ביטוי מוקדם בסיפור מכירת יוסף, שהוצג כחלק מאפליה ותחושת ייחוס כלפיו.

הוגיי הגישה טוענים כי טומאת הייחוס משפיעה עד ימינו במספר מישורים:

שפחותיהן, למרות שגם מהן יצאו שבטים, בעיניהם, היעדר אזכור זה מבטא הדרה של דמויות ממעמד נמוך.

  • בשמות: העובדה שעם ישראל מכונה "יהודים" – על שם שבט יהודה – ולא "ישראלים" על שם יעקב/ישראל, נתפסת אצלם כביטוי לעליונות שבטית.
  • בסמליות: שבט יהודה מזוהה עם סמל הוא אריה – חיית טורף טמאה – לפי השקפתם, סמל זה רומז לבעיה רוחנית שורשית. לדעתם, סמל של עם קדוש לא יכול להיות חיית טרף טמאה. הם רואים בכך ביקורת על ההתנשאות המעמדית, שמתגלמת גם בלבוש הרבני המסורתי (שטריימל עשוי שועל), אשר מזוהה כסמל ל"שועלים בבית המקדש" – ביטוי לגורמים הרוחניים שמונעים את חזרת השכינה.
  • במשיחיות: לפי המסורת המקובלת, עם ישראל מצפה למשיח בן דוד – שמוצאו מיהודה, בנה של לאה. לפי תפיסה זו, ייחוסו ליעקב מלאה, ולא מרחל, מצביע על שורש לא מתוקן. לדעתם, יש לצפות למשיח בן יוסף, שצאצאיו מיוחסים לזיווג השלם של יעקב ורחל שהם הזיווג האמיתי מששת ימי בראשית (כידוע לאה הייתה במקור זיווגו של עשיו אחיו הגדול של יעקב).
  • בגאולה: השימוש הנפוץ בשם "יעקב" (המשויך לגלות) ולא "ישראל" (המשויך לגאולה), נתפס בעיניהם כסימן לתיקון שעדיין לא הושלם.

פתרון ותיקון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת הוגי הגישה, הפתרון לטומאת הייחוס נעוץ בהשוואת ערך האדם בכל רמותיו:

  • הכללת בלהה וזילפה בברכות.
  • ביטול התפיסה המעמדית מול הגויים – והכרה בשוויון ערכי.
  • מתן דגש לדמותו של משיח בן יוסף כביטוי לשורש נשמה זך ומאוזן.
  • עידוד שימוש בתפילות בשם "ישראל" – כעדות לתיקון הגלות.

לדבריהם, תיקון זה עשוי להביא להסרת מחסומים רוחניים, לאחדות פנימית ולצמצום של שנאת חינם, עוני ופילוג חברתי.

מקורות והשוואות רעיוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מדרש תנחומא ו־רש"י על "שועלים בבית המקדש" כסמל לחורבן.
  • תלמוד בבלי, ברכות י"ג ע"א - על שינוי שמו של יעקב לישראל.[3]
  • רמב"ן - על רחל כזיווגו האמיתי של יעקב.[4]
  • רבי צדוק הכהן מלובלין - על ההבדלים בין משיח בן דוד לבן יוסף.[5]
  • ספר הזוהר על מבנים קבליים הקשורים לזיווג נשמתי בין האבות והאימהות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]