אסתר אושרית פלדכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-05-12 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

אסתר אושרית פלד

Ester Oshrit Peled
מדינה
עיסוק	חוקרת פורנזיקה סייבר משפטי
מעסיק	מנכ"לית אור הלבנה כחמה

אסתר אושרית פלד היא אקדמאית ישראלית, מומחית בתחום הסייבר ובדיקות תוכנה, ופעילה חברתית.

פלד עוסקת בניתוח כשלים טכנולוגיים ומשפטיים, בדגש על השפעת טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית על מערכות המדינה, ובפרט על מערכת המשפט בישראל.

בפעילותה הציבורית פועלת פלד למען נפגעי מערכות המדינה, ובהם קשישים, חוסים ומשפחות שנפגעו מהליכי אפוטרופסות ומהחלטות מנהליות ומשפטיות. היא מדגישה את הצורך בפיקוח ובקרה על מוסדות המדינה, ומקדמת יוזמות להקמת מנגנונים אזרחיים לבחינת תקינות ההליכים, לרבות הצעות להקמת גוף אזרחי לפיקוח על מערכת המשפט.

פלד משלבת בין ידע מקצועי בתחומי הסייבר ובדיקות התוכנה לבין פעילות חברתית, ומרבה לעסוק בסוגיות של שקיפות, אחריותיות ושמירה על זכויות האדם.

ביוגרפיה

פלד נולדה בישראל בשנת 1978. היא בת לאב פיזיקאי במתקן ביטחוני (גמלאי) ולאם מורה ומחנכת במשרד החינוך (גמלאית). כבר מגיל צעיר הפגינה יכולות אנליטיות וחשיבה ביקורתית, אשר ליוו את דרכה המקצועית בתחומי הסייבר, ניתוח מערכות ובקרת מידע.

בראשית דרכה המקצועית עבדה כטלרית בבנק, תפקיד שבמסגרתו נחשפה לניהול כספי עמותות ולמבנים פיננסיים ומערכתיים מורכבים. ניסיון זה סייע לה בשנים מאוחרות יותר בזיהוי כשלים בהתנהלות עמותות אפוטרופסות ובגופים המנהלים כספי חסויים.

בעקבות אירועים אישיים ומשפטיים, שבמהלכם נחשפה מקרוב לפעילות מערכת המשפט, פיתחה פלד שיטות סייבר ייחודיות לאיתור מניפולציות, זיופים והפרות של חוק הגנת הפרטיות. בהמשך פיתחה כלים מתקדמים לזיהוי התחזות ולחשיפת עוולות סייבר, תוך שימוש בניתוח נתונים ובבדיקת עקבות דיגיטליות.

פלד פרסמה ממצאים שלטענתה מצביעים על קשרים בלתי תקינים בין גורמים במערכת המשפט, לרבות שופטים, הנהלת בתי המשפט וצדדים להליך. בין השאר, הייתה מהראשונות בישראל שטענו כי במסמכי מערכת נט המשפט ניתן לזהות תבניות גישה ופעולה המעידות על כניסות ויציאות חריגות, אשר עשויות להצביע על ניגודי עניינים או פגיעה בתקינות ההליך השיפוטי.

פעילות ציבורית

פלד היא יוזמת חקירה אזרחית למחדלים שנעשו במערכת נט המשפט מאז השקתה בשנת 2010. במסגרת פעילותה הצביעה על כשלים טכנולוגיים ומנהליים במערכת המקוונת של הנהלת בתי המשפט, ובהם כניסות ויציאות בלתי מוסברות למערכת, אשר לטענתה מעידות על פגיעות אפשריות בפרטיות, בתקינות ההליך השיפוטי וביישום תקנות העיון בתיקים.

פלד פעילה בכנסת, בין היתר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ופועלת נגד יוזמות חקיקה שלטענתה מאפשרות פרסום חד־צדדי של הליכים המתנהלים בדלתיים סגורות, בעיקר בענייני משפחה, מתוך מטרה לשמור על הגינות ההליך המשפטי.

במהלך פעילותה הציבורית הציעה שיטה לחישוב מזונות המבוססת על חלוקת אחריות הורית לפי היקף שעות ההורות הפעילה של כל אחד מההורים. השיטה מדגישה עקרונות של שוויון, שותפות הורית ומניעת ניכור הורי. עיין בעמוד 48-49.

יוזמות חברתיות

פלד היא מייסדת המיזם "אור הלבנה כחמה – מאירים עוולות סייבר במערכת המשפט", הפועל לחשיפת כשלים ועוולות טכנולוגיות במערכת המשפט ולהגנה על זכויות אזרחים שנפגעו מהחלטות שיפוטיות או ממחדלי סייבר.

בנוסף, היא מקדמת את היוזמה "ושבו בנים", בהשראת נבואת רחל אמנו, שמטרתה העלאת מודעות לפגיעות במשפחות ולשאיפה לאיחוד משפחות שנפגעו מהתערבות מערכות רווחה ומשפט.

פלד רואה בפעילותה שליחות ציבורית למען צדק, אמת ואחדות חברתית, ומדגישה את הצורך בתיקון מערכות ציבוריות כחלק מתהליך חברתי־לאומי רחב.

בקרה ופיקוח חיצוני על המערכת

חקירת מערכת "נט המשפט" – ממצאי גוף הביקורת "אור הלבנה כחמה" בשנים האחרונות התגלו ליקויים חמורים ביותר במערכת "נט המשפט", המעידים על כשלים מערכתיים באבטחת מידע, פגיעה בשמירה על פרטיות בעלי הדין, והפרה לכאורה של חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א–1981. החקירה נפתחה ביוזמת הגוף האזרחי־עצמאי "אור הלבנה כחמה – מאירים עוולות סייבר בתוך מערכת נט המשפט" שבראשה עומדת אסתר אושרית פלד, והוקם במטרה לבקר באופן חיצוני את פעילות מערכת בתי המשפט. לאחר בדיקה מקיפה וממושכת, פורסמו ממצאים המעידים על כשלים תפעוליים, עיכובים טכנולוגיים והיעדר מנגנוני פיקוח, כפי שפורט להלן: מסקנות עיקריות

1. 2010–2017 - העדר מוחלט של תיעוד גישה לתיקים ממועד השקת מערכת "נט המשפט" ועד 8 במאי 2017, לא הייתה דרישה לתיעוד אוטומטי של כניסות ויציאות לתיקים. המשמעות – לא התקיימה כל בקרה על זהות הניגשים למסמכים חסויים או רגישים.

2. 8.5.2017 – תיקון תקנות הגנת הפרטיות, בתקנות נקבעה חובה להשיק מערכת לוגים ממוחשבת שתתעד כניסות ויציאות לכל תיק משפטי במערכת.

3. 8.5.2018 – תחילת יישום התקנות, התקנות נכנסו לתוקף באופן רשמי, אך לפי הנהלת בתי המשפט – לא נאסף תיעוד באופן עקבי עד תחילת 2019.

4. 15.1.2019 – טענת ההנהלה לעיכוב הנהלת בתי המשפט טענה כי לקח לה שמונה חודשים "להבין את משמעות התקנות", ולכן לא הופעל רישום כניסות מלא גם לאחר כניסת התקנות לתוקף.

5. המשך חדירות וכניסות לא מורשות לאחר 2019 החקירה חשפה תיעוד של גישות בלתי מורשות לתיקים חסויים גם לאחר 2019, ובכלל זה:

• סטודנטים
• "רוחות רפאים" – כניסות ללא שם משתמש מזוהה
• "קוסמים" – צפייה במסמכים ללא רישום כניסה לתיק
• גורמים מסייעים לא מזוהים
• משתמשים תחת שמות של עורכי דין שנפטרו
• גורמים אנונימיים שפעלו ללא ייפוי כוח או הרשאה שיפוטית.

6. מקרה "תחיית המתים" – עורך דין שנפטר מופיע כפעיל עורך דין שנפטר לפני עשור הופיע כ"גורם מסייע" בתיק שנפתח בשנת 2024. ההנהלה לא גרעה את שמו מהמערכת, והיוזר המשיך להיות פעיל בתיקים חסויים.

7. פגיעה חמורה בפרטיות בעלי הדין לפי הממצאים, הנהלת בתי המשפט מגנה על פרטיותם של "המציצנים" – אך לא על פרטיות בעלי הדין, שמסמכיהם האישיים והחסויים נחשפים לעיני גורמים לא מורשים.

8. השקה מואצת של כלי עיון חדש יומיים בלבד לאחר פרסום ממצאי "אור הלבנה כחמה", השיקה הנהלת בתי המשפט "מסמך עיון ממוחשב" חדש – הפעם ללא עיכובים או טענות להבנת תקנות, דבר המעורר תהיות באשר לעיתוי ולמניעים.

9. המשך טיוח והסתרה, הנהלת בתי המשפט, לפי הדו"ח, מצמצמת את ממדי הפריצות ומציגה את הכשלים כ"טכניים" בלבד, במקום להודות בקיומו של כשל אבטחתי מתמשך.

10. מבקר המדינה – החמיץ את העיקר, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2022 התייחס לנושאים שוליים בלבד, והתעלם מממצאי הליקויים באבטחת המידע ובשמירה על פרטיות בעלי הדין.

בתקשורת

פלד לאחרונה נבחרה לאחת מאנשי השנה שהובילו את שנת 2025 כמפתחת נישה חדשה - הסייבר המשפטי במערכות המשפט וכמשמיעה את הקולות השקופים של בעלי דין שלא זוכים להליכים תקינים במערכת המשפט, הרווחה והעמותות האפוטרופוסים. הכתבה פורסמה ב ynet ובמגזין אנשי השנה בידיעות אחרונות

פלד התראיינה לתוכנית ברדיו קול ברמה, שם התייחסה לסיכונים הטמונים בהתפתחות הבינה המלאכותית ולהשלכותיה על תחומי הפורנזיקה הדיגיטלית, הסייבר המשפטי ואמינות הראיות. במסגרת הראיון ששודר מהדקה ה 22:00 הדגישה את הצורך בגיבוש חוק לבניית קוד אתי  לבינות מלאכותיות, לצד פיתוח מנגנוני בקרה שיסייעו להתמודד עם זיופי מידע וראיות.

בראיון אצל דנה ורון החל מהדקה 30:45, ציינה פלד כי האחריות לשימוש ראוי בבינה מלאכותית מוטלת לא רק על מפתחים וחברות טכנולוגיה, אלא גם על החברה כולה, וקראה לקידום תרבות של יושרה ואחריות ציבורית למען עתיד בטוח ואמין יותר בעידן הבינות המלאכותי.

פלד מתריעה כי התפתחות הבינה המלאכותית מציבה אתגר חסר תקדים בפני מערכות המשפט בעולם, במיוחד בתחום דיני הראיות. לדבריה, שימוש בלתי מבוקר בכלי AI עלול לאפשר לבעלי דין ליצור או להשלים ראיות באופן מלאכותי, עד למצב שבו לא ניתן יהיה להבחין בעין אנושית רגילה בין ראיה אותנטית לבין ראיה שיוצרה באמצעות בינה מלאכותית.

לטענתה, מצב זה עלול להביא להארכת הליכים משפטיים וליצירת משבר אמון עולמי בתחום הראיות, כאשר הדיון המשפטי יתמקד לא רק בתוכן הראיה אלא גם בשאלת אמינותה ומקורה. פלד מזהירה כי משבר כזה עלול להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ואף למצב שבו גם ראיות אמת יוטלו בספק.

בהתייחסותה לפתרונות אפשריים, טוענת פלד כי הפתרון אינו טמון בבינה המלאכותית עצמה, אלא ביצירת מנגנוני בקרה ואמינות. בין היתר הציעה הקמת מאגר מידע של בעלי דין שנמצא כי זייפו ראיות בעבר, באופן שיאפשר לבתי המשפט לבחון את אמינות החומרים המוגשים בפניהם ולצמצם ניסיונות להטעיית המערכת המשפטית.

פלד בנוסף מנהלת דפים עסקיים בפייסבוק בו מפרטת את פעילותה החברתית ואת ממצאיה בתחום הפורנזיקה לסייבר משפטי בהליכים השונים.