אסף שחר (אמן)
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-08-26 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

אסף שחר
	אסף שחר
לידה	3 ביוני 1980 (בן 44); כפר סבא, ישראל

אסף שחר (נולד ב-3 ביוני 1980) הוא אמן פלסטי, מעצב גרפי, משורר, מוזיקאי ומלכת דראג, מייסד הליין "דראג בסלון".

ביוגרפיה

אסף שחר נולד בכפר סבא. בנעוריו היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד. שירת בנח"ל בתפקיד לוחם, ובמסגרת שלב פרק המשימה עסק בהדרכת נוער בשכונת קטמון בירושלים. היה חבר בקיבוץ המחנכים של תנועת דרור-ישראל, ובמסגרתו התגורר בקיבוץ העירוני בחיפה, עסק בחינוך, בהדרכה ובעיצוב גרפי, ולמד חינוך בלתי פורמלי במכללת בית ברל.

על עבודתו

יצירתו של שחר עוסקת במרחב הזהות הלהט"בית. הוא מציג מעין מסע חניכה קווירי, הפותח צוהר לאחרוּת ולשונוּת, והופך אותן מחוויה מתריסה וכואבת לשגרה של מציאות יומיומית. ביצירותיו הוא מנכיח את היות הקוויר אחר וזר, ובד בבד מטרתו להפוך אותו למוכר, לפוגג את החשש מהשונה, ובעיקר לשמוח איתו, לחגוג חריגה. כחריג המודע לעצמו, יצירותיו נלחמות בדעות קדומות ויש בהן תביעה לסובלנות פוליטית וחברתית. כדי לנפץ את חומות הסטיגמה והעוינות, מתחקה שחר בעבודותיו אחר גילוייה השונים של האחרות: היציאה מהארון של הומו בחברה מסוכסכת רבת פנים, התמודדות של קהילת זהויות המבקשת קבלה.

בתחילת עבודתו השתתף בתערוכות קבוצתיות: בשנת 2007 השתתף בתערוכה "אמני הדר", שהוצגה בגלריית תיאטרון חיפה ובבית העם בירושלים. באותה שנה הציג בתערוכה "בושה" בגלריה הבית בחיפה ובשנת 2008 השתתף באותו מקום בתערוכה "חלל פתוח". עבודותיו משלבות אמנות פלסטית, שימוש ברדי מייד, יציקות בטון ופיסול, ועוסקות בשלבי חוסר ההבנה או דחייתה של הזהות הקווירית, מביעות זרות בעולם, חיפוש עצמי וגילוייו של מאבק על חופש לביטוי.

בשנת 2008 הוציא ספר ביכורים "אותות צפונים" (הוצאת דרור לנפש^[1]), ששיריו עוסקים בתהליך הכואב של גילוי הזרות והחריגות, בחיפוש העצמי אחר זהות, ובהתמודדות על קבלה. מספר שירים מהספר הולחנו על ידו, כמו גם מוזיקה מקורית ועיבודים לשירי ילדים.

בשנים האחרונות נוספו לעבודתו יצירות שיש בהן אמירה וכוונה אנושית גדולה של הענקה: כרטיסי ברכה ייעודיים (יציאה מהארון, חתונה גאה), מגנטים הומו-ריסטים, פוסטרים הומו-ארוטיים, פרטי לבוש ואביזרים למצעדי גאווה ולדראג, ובהקשר לכך אמר: "להעניק מתנה זה קודם כל לאהוב את עצמך, ולאהוב את עצמך זו היכולת להפנות את המבט לאחר, לגעת בלבבו"^[2].

בשנת 2013 החל שחר להופיע כדראג קווין, ואימץ את שם הבמה "ניקול דיכפין". שחר מעצב את תלבושותיה, תופר אותן, מלביש אותה מכף רגל ועד ראש, מכין את אביזרי הבמה שלה, יוצר את הכוריאוגרפיה להופעותיה ומציג את עצמו בדמותה. הוא מופיע בערבי דראג ומסיבות במועדונים בישראל ובמצעדי גאווה. בשנת 2016 זכה במקום השני בתחרות הדראג בחיפה "עקב הזהב". הופעותיה של ניקול דיכפין יוצרות מנעד רחב של זהויות להט"ביות ססגוניות על הרצף המגדרי, וברובן יש מסר פוליטי נגד הומופוביה, גזענות ואי קבלת השונה.

מוזיקה

שחר הוא בוגר מגמת מוזיקה בתיכון כצנלסון בכפר סבא. הוא שר, ומנגן בפסנתר, סינתיסייזר, גיטרה, ואקורדיון. הוא יוצר מוזיקה אלקטרונית, מלחין, מעבד וכותב מוזיקה. בשנת 1998 החל לעבוד עם הוצאת "שירו נע" של היוצרת חקי שומר שלום, ועשה עיבודים לשירי ילדים. במסגרת זו יצאו מספר קלטות של שירי ילדים בעיבודו.

בנוסף יוצר שחר מוזיקה אלקטורנית מקורית באמצעות סינתיסייזר ומחשב.

דראג בסלון

בשנת 2018 שחר הגה וייסד את הליין דראג בסלון^[3]^[4]. מטרת הליין להנגיש את אמנות הדראג לקהלים רבים ומגוונים, לאו דווקא כאלה המזוהים עם הקהילה הלהט"בית. בשונה מהופעות דראג שמתקיימות במועדונים ובמסיבות, "דראג בסלון" מתארח בסלונים של בתים פרטיים, באווירה אינטימית, בישיבה ובשעת ערב נוחה. הליין שואף להגיע לכל בית שירצה לארח אותו, והוא כולל הזדמנות לראות מקרוב את ההופעה, ואף לשאול שאלות. בכך שחר מציג ניסיון נוסף להרחיב את מופעיה של הקוויריות, הפעם בהיבט הקהילתי ובזירה הביתית.

בהופעות של הליין עולה המסר הבא: אמנות הדראג אינה מחפשת הגדרה, אלא יוצאת נגד ההגדרות, היא כלי לביטוי עצמי. דראג בסלון מתאפיין בהופעות שיש בהן ביקורת חברתית נגד הפטריארכיה, נגד התפישות המקובלות של "גבר" ו"אשה", ומשלב מחאה אישית ופוליטית. "דראג בסלון" יכול להצחיק ולרגש, וגם להיות בועט, מטלטל, מכעיס, מתריס.

שחר: "יש פה ערך חינוכי. מה שלא מוכר לך הוא מוזר לך ואתה פוחד ממנו כי הוא מאיים עליך. מה שאני עושה זה ניסיון למתוח את הגבולות שלי. כמי שהיה ביישן ומופנם, המקום הזה שבו אני יכול לפרוץ ולהראות דרך הדראג מי אני זה המקום הכי דרמטי מבחינתי"^[2].

מחאה פוליטית

בשנת 2019, בעקבות עמדתה של ראש העיר חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, לאסור הצבת דגלון גאווה על שולחנה של ספרנית בספרייה עירונית, יזם שחר מחאה אקטיביסטית^[5], ביטוי נוסף ליצירתו: הוא הציב מעל שלטי רחוב בעיר דמויות מהמשחק המוכר פליימוביל. לאחר שעיצב אותן הן הפכו לדמויות גיימוביל – אוחזות ביד אחת בדגל הגאווה וביד השנייה דגלים של הקבוצות השונות שמרכיבות את קהילת הלהט"ב – טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, ג'נדרקוויר וכו'. שחר שתל בחשבון הפייסבוק שלו רמזים לרחובות בהם הוצבו הגיימוביל. הוא קרא לציבור לחפש אותם, לצלם את הדמות או להצטלם איתה, ולהעלות לפייסבוק את התמונות עם משפט תמיכה בקהילה בהקשר לרחוב שבו מוצבת הדמות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ דרור לנפש
^ ¹ ² “אני רוצה להיות משוחררת יותר אבל נשארת אסף”, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2018-11-10
^ להביא את הדראג לכל סלון בארץ, WDG 4.8.19
^ ליאור נאור‏, מוכנים? הדראג מגיע אליכם לסלון!, באתר וואלה‏, 10 בספטמבר 2019
^ המחאה הגאה החדשה נגד ראש העיר: הגיימוביל, עיתון "כלבו" 3.8.19

[1] דרור לנפש

[:0-2] ¹ ² “אני רוצה להיות משוחררת יותר אבל נשארת אסף”, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2018-11-10

[3] להביא את הדראג לכל סלון בארץ, WDG 4.8.19

[4] ליאור נאור‏, מוכנים? הדראג מגיע אליכם לסלון!, באתר וואלה‏, 10 בספטמבר 2019

[5] המחאה הגאה החדשה נגד ראש העיר: הגיימוביל, עיתון "כלבו" 3.8.19

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

	אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
	הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 27.08.2024).	עריכה - שיחה

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 27.08.2024).