אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 3.07.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 3.07.2025).
באסלאם, החג' (בערבית: الحجّ) הוא מצוות העלייה לרגל השנתית למכה שבערב הסעודית, ואחת מחמשת עמודי האסלאם והיא חובה דתית לכל מוסלמי המסוגל לקיימה. החג' מסמל את אחדות האומה המוסלמית (ה"אומה") ואת הכניעה המוחלטת לאללה.
מדי שנה מיליוני מוסלמים מכל קצוות תבל נוהרים למכה כדי לקיים את המצווה ומספרם נע סביב 2–3 מיליון עולי רגל בשנה. טקסי החג' מתרחשים במשך חמישה עד שישה ימים בחודש ד'ו אל-חיג'ה, החודש האחרון בלוח השנה המוסלמי. כתוצאה מהגעת המונים לחג', הם נעים מתחנה אחת של העלייה לרגל לאחרת, בצפיפות ודוחק, (שישה[1] עד שבעה נפשות למטר מרובע). פרטים אינם יכולים לזוז וקבוצות נסחפות בגלים, מצב שבו הנשימה קשה ובכל העת יש להישמר מנפילה ורמיסת אחרים.
סקיצה של מקומות הטקסים בחג' והתנועה ביניהם
הטקסים העיקריים: הקפת הכעבה, הסַّעְי (בערבית:: السعي) הליכה מהירה בין גבעות ספא ומרווה), העמידה בהר ערפאת, וסקילת השטן בג'מראת (الجمرات). קיום המצווה מעניקה לעולה הרגל את התואר הנכבד "חאג'" או "חאג'ה", והיא נחשבת לשיא רוחני בחייו של המוסלמי, המטהר מחטאים ומחזק את אמונתו.
שלטונות ערב הסעודית ורשויות העיר מכה נדרשים לפקח ולשלוט בהתקהלויות גדולות ולספק מזון, מחסה, תברואה ושירותי חירום למיליונים. ממשלת ערב הסעודית מנפיקה ויזות מיוחדות לזרים המגיעים לרגל החג', ובאמצעות מערכות רישום, מווסתים את זרם עולי הרגל בכך שמאפשרים הגעה למי שטרם קיים את המצווה ומונעים כניסת אלו שכבר קיימו אותה. למרות מאמצי הרשויות עדיין מתרחשים אירועי אסון המוניים עם מאות מקרי מוות, כמעט בכל שנה.
גשר ג'מראת במהלך החג'2 ביולי 1990: דחיפה או מעידה של עולי רגל בתוך מנהרת הולכי רגל, המובילה ממכה לכיוון הר ערפאת גרמה למותם של 1,426 עולי רגל, רבים מהם ממוצא מלזי, אינדונזי ופקיסטני.[2]
23 במאי 1994: לפחות 270 עולי רגל בטקס סקילת השטן נהרגו כתוצאה מדחיות בדוחק.[2]
9 באפריל 1998: לפחות 118 עולי רגל נרמסו למוות ו-180 נפצעו בתקרית בגשר ג'מראת.[2]
5 במרץ 2001: 35 עולי רגל נרמסו למוות בדחיפה במהלך טקס סקילת השטן.[2]
11 בפברואר 2003: בטקס סקילת השטן נהרגו 14 עולי רגל.[3]
1 בפברואר 2004: 251 עולי רגל נהרגו ועוד 244 נפצעו בדחיפה במהלך טקס הסקילה.[2]
22 בינואר 2005: דחיפה במהלך טקס הסקילה נהרגו שלושה עולי רגל.[4]
12 בינואר 2006: דחיפה או מעידה במהלך סקילת השטן, הביאה למותם של לפחות 346 עולי רגל ופציעה של לפחות 289 נוספים.[2]
24 בספטמבר 2015: השלטונות מסרו על כ-1,470 עולי רגל שנהרגו כתוצאה ממעידה ודחיפה.[5] 464 מההרוגים היו איראנים. על פי דיווחים אחרים מספר ההרוגים הגיע לפחות לפחות ל-2,236.[5][6]
692: מכה במצור של המצביא האומייאל-חג'אג' בן יוסף. ב-25 במרץ 692. העיר הופגזה באמצעות בליסטראות ואחת התוצאה הייתה נזק שנגרם לכעבה. מאוחר יותר היא נבנתה מחדש.
924: שיירת החאג' החוזרת ממכה לעיראק מותקפת ונהרסה על ידי קרמטיים.
925: שיירת החאג' היוצאת מכופה נעצרת על ידי התקפות קרמטיות ונאלצת לחזור לעיראק.
930: ביום הראשון של החג', מנהיג הקרמטים אבו טאהיר אל-ג'נאבי תקף את מכה וטבח כ-30,000 עולי רגל. הגופות הושארו להירקב ברחובות או הושלכו לבאר זמזם. הכעבה נבזזה, בתים נבזזו ועבדים נתפסו. הוא הסיר את האבן השחורה והיא הייתה ברשותו במשך 21 שנים.[12]
1502: הספינה "מירה"שנשאה עולי רגל שחזרו ממכה, נשדדה ולאחר מכן הוצתה בהוראתו של החוקר הפורטוגליואסקו דה גאמה וכמה מאות עולי רגל נספו.[13]
1695: ב-7 בספטמבר, פיראטים בראשות הנרי אברי עצרו ספינות שעשו את העלייה לרגל השנתית למכה. הפיראטים עינו, אנסו ורצחו את השבוים. חלק מהנשים התאבדו בקפיצה לים.
1757:טבח וביזה של שיירת החג' במהלך שובה ממכה לדמשק, על ידי אנשי שבטים בדואים . על פי ההערכות, כ-20,000 עולי רגל נהרגו בפשיטה.
1926: ב-18 ביוני 1926, חיילים מצרים, שניגנו מוזיקה בזמן שליוו את מחמל (ער') נתקלו בתושבים מאזור נג'ד בנג'דיס שזעמו על מוזיקה במהלך עלייה לרגל. המצרים ירו עליהם והרגו 25.
בשנת 1986 נתפסה 150 ק"ג של חומרי נפץ מדגם C-4, בכבודה של קבוצת עולי רגל איראנים. החקירה לא העלתה דבר, אך מאוחר יותר הוברר כי זו הייתה מזימה איראנית לפגוע במטרות בסעודיה.[14]
31 ביולי 1987: עימות בין מפגינים, רובם איראנים לכוחות הביטחון הסעודיים הוביל להריגת 402 עולי רגל, 275 מהם איראנים ובנוסף אלפים שנפצעו. בתגובה, מפגינים בטהרן כבשו את שגרירות סעודיה והציתו את שגרירות כווית. המלך פאהד ניתק את היחסים עם איראן ב-1988 והן חודשו רק ב-1991.[15]
9 ביולי 1989: שתי פצצות התפוצצו, והרגו עולי רגל אחד ופצעו 16 נוספים. חקירה העלתה שזו קבוצת טרוריסטים מכווית ורובם הוצאו להורג.[16]
4 בדצמבר 1974: מטוס בטיסת Martinair 138 התרסקה ליד קולומבו, סרי לנקה. נהרגו כל 191 הנוסעים, מהם 182 עולי רגל אינדונזיים בדרכם לחג'.
15 בנובמבר 1978: טיסת Loftleiðir 001 התרסקה בקולומבו, סרי לנקה. נהרגו 175 עולי רגל מוסלמים, רובם אינדונזיים, שחזרו מהחג' ו-8 אנשי צוות.
26 בנובמבר 1979: בטיסת פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס 740 פרצה שריפה, לאחר ההמראה מנמל התעופה הישן של ג'דה. נהרגו כל 156 הנוסעים.
11 ביולי 1991: מטוס DC-8 בטיסת נייג'ריה איירווייס 2120 (הופעלה על ידי נשיונאיר) טיסה שכורה מג'דה, לסוקוטו, ניגיריה. פרצה שריפה בטיסה והמטוס התרסק זמן קצר לאחר ההמראה מנמל התעופה המלך עבד אל-עזיז. נהרגו כל 247 עולי הרגל ו-14 אנשי הצוות.
7 באפריל 1999: טיסת טורקיש איירליינס 5904 מאדנה, בטורקיה לג'דה התרסקה זמן קצר לאחר ההמראה. כל 6 אנשי הצוות על הסיפון נהרגו.
התכנסות מיליוני עולי רגל ממדינות שונות, כולל כאלו עם תשתיות בריאות חלשות, מעלה חשש להתפשטות מגפות. בעבר, מחלות כמו דלקת קרום המוח התפשטו לאחר החג', מה שהוביל את ממשלת סעודיה לחייב חיסון נגד זנים מסוימים (ACW135Y) כתנאי לקבלת ויזה. מדי שנה מפורסמת רשימת חיסונים נדרשים.[17][18]
בעקבות התפרצות נגיף MERS-CoV (תסמונת נשימתית מזרח תיכונית) ב-2013, סעודיה המליצה למבוגרים וחולים כרוניים להימנע מהחג' והגבילה את מספר הנכנסים למדינה,[19] על אף שהנגיף לא אותר בקרב עולי הרגל.[20]
התפשטות מגפת ה-COVID-19 ב-2020 אף הובילה את ממשלת סעודיה להניא עולי רגל מלתכנן את החג', ובאפריל אותה שנה בוטלו חלק מהתפילות והטקסים.[21]
רבים מתוך מיליוני העולים לרגל מדי שנה, הם קשישים וחלקם מתים במהלך עלייתם לרגל ממחלותיהם, המחמירות עקב החום הגבוה והמאמץ הכרוך בהליכה ארוכה
בעלייה לרגל של 1927, מתו לפחות 1,500 עולי רגל, מסיבות של מחלות ותשישות.[22]
לפני תחילת היום הראשון של חאג' בדצמבר 2006, דיווחה ממשלת סעודיה על 243 עולי רגל שמתו, רובם היו קשישים, אנשים עם בעיות לב וכן כתוצאה מתשישות. לאחר סיום החג', דיווחה ממשלת ניגריה כי 33 אזרחים מתו, רובם "כתוצאה מיתר לחץ דם, סוכרת והתקף לב", ולא עקב מחלות מגפתיות.[23] "הוועדה הרפואית לחג'" בפקיסטן הודיעה כי כ-130 עולי רגל פקיסטנים מתו במהלך החג', "רובם קשישים וקורבנות של דלקת ריאות וחולי לב", וכי 66 עולי רגל נוספים אושפזו בבתי חולים סעודיים עקב מחלות דומות.
עולות רגל דיווחו (בעיקר באמצעות תנועה בשם תנועת "מי טו, המסגד", באמצעות ההאשטאג #MosqueMeToo) על התעללות מינית שחוו בחג', במכה. בין מקרי ההתעללות שדֻווחו היו: מישושים, נגיעה שאינה הולמת, התחככות מכוונת בשעת דוחק.[24][25][26][27][28]
מבקרי ממשלת סעודיה טוענים כי היא לא עשתה מספיק למניעת אסונות בחג', בעוד הממשלה מתעקשת שהתכנסויות המוניות מסוכנות מטבען וכי ננקטים צעדים למניעת אסונות.
ממשלת סעודיה הקימה רשת מצלמות אבטחה כדי לפקח על תנועת ההמונים, במהלך העלייה לרגל.
במטרה למנוע הישנות אסונות דריסה במהלך החג' במכה, נקטה ממשלת סעודיה בשורה של צעדים משמעותיים לאורך השנים. בעקבות האסון ב-2004, החלה עבודת בנייה מקיפה באזור גשר הג'מראת, שכללה הוספת נתיבי גישה, גשרי הולכי רגל ויציאות חירום. שלושת העמודים שהוצגו כ"שטן" הוחלפו בקירות בטון כדי לאפשר ליותר עולי רגל גישה בו זמנית. הממשלה אף הכריזה על פרויקט להרחבת הגשר לחמש קומות, שהושלם לקראת החג' של 2006.[29] לאחר האירוע ב-2006, הגשר ועמודי הג'מראת נהרסו ונבנו מחדש כגשר רחב ורב-מפלסי עם עמודים מסיביים, המאפשרים גישה בטוחה ונוחה יותר. בנוסף, טקס הסקילה מתבצע כעת לפי לוחות זמנים קבועים למניעת צפיפות יתר, ואגן הג'מראת הורחב מצורתו העגולה לאליפסה, עם נתיבי כניסה ויציאה נפרדים.[30] עם זאת, ליקוי אבטחתי צוין כגורם לאסון הדריסה ב-2015, כאשר קבוצת עולי רגל שסטתה מהמסלול המיועד, נפגשה עם קבוצה אחרת של עולי רגל.[31][32]
^Osamah Barasheed, Harunor Rashid, Mohammad Alfelali, Mohamed Tashani, Mohammad Azeem, Hamid Bokhary, Nadeen Kalantan, Jamil Samkari, Leon Heron, Jen Kok, Janette Taylor, Haitham El Bashir, Ziad A. Memish, Elizabeth Haworth, Edward C. Holmes, Dominic E. Dwyer, Atif Asghar, Robert Booy, Hajj Research Team, Viral respiratory infections among Hajj pilgrims in 2013, Virologica Sinica 29, 2014-12, עמ' 364–371 doi: 10.1007/s12250-014-3507-x
