אנטי-ערביות באלג'יריה
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-11-26 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| ||
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
אנטי-ערביות באלג'יריה היא חלק מהשיח הפוליטי בארץ זו מאז הכיבוש המוסלמי שלה במאה ה-8 לספירה. הסנטימנט האנטי-ערבי הוא מרכיב מרכזי בתנועות שחרור לאומי שקמו במאה העשרים שידועות בשם "ברבריזם", הנפוצות בעיקר בקרב אלג'ירים ממוצא קבילים וממוצאים ברבריים אחרים.[12]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר במאה ה-9 לספירה היו מתנגדים ברברים שעמדו כנגד האסלאם והחיוב של הכובשים המוסלמים לאלץ את הברברים לנטוש את זהותם ואת שפותיהם, ולאמץ את הערבית.
עד המאה ה-21, הערבים נתפשים בשיח הפוליטי האלג'יראי ככובשים זרים שכבשו את אלג'יריה והשמידו את החברה המקומית שהייתה חלק מהאימפריה הרומית המערבית ושל ימי הביניים המוקדמים של הנצרות, אותה החברה באלג'יריה נחשבה לחלק בלתי נפרד מהמערב; פלישה זו נחשבת למקור ליישוב מחדש של האוכלוסייה הברברית של אלג'יריה בקביליה ובאזורים הרריים אחרים. ברם, הקבילים ושאר הברברים הצליחו לשמור על תרבותם ולהשיג רמות גבוהות של חיים וחינוך.
בנוסף, רבים מהברברים מדברים את שפתם ואת השפה הצרפתית אותה רכשו במהלך האימפריה הקולוניאלית הצרפתית; הם אינם מוסלמים דתיים, רובם חילוניים או נוצרים אוונגליסטים; ומזוהים בגלוי עם העולם המערבי. רבים מהלאומנים הברברים רואים בערבים "עם עוין השואף להשמיד את תרבותם ואומתם". הנורמות החברתיות של הברברים מגבילות נישואין עם אדם ממוצא ערבי, אף על פי שמותר להתחתן עם אדם מקבוצות אתניות אחרות.[13]
לפי לורנס רוזן, הרקע האתני אינו גורם מכריע בנישואין בין חברי כל קבוצה בצפון אפריקה, בהשוואה לרקעים חברתיים וכלכליים.[14] ישנם תקריות שנאה קבועות בין ערבים לברברים והאנטי-ערביות הוחמרו על ידי מדיניות האנטי-ברברית של ממשלת אלג'יריה. היחסים המודרניים בין הברברים לערבים הם לפעמים מתוחים, במיוחד באלג'יריה, שם הברברים מרדו (1963–65, 2001) בשלטון הערבי והפגינו והמהומות נגד ההדרה התרבותית שלהם במדינה החדשה שהוקמה.Context: [15]
Text to translate: [15][16]
הרגשות האנטי-ערביים בקרב הברברים האלג'יראים (בעיקר מקאביליה) תמיד היו קשורים לחידוש הזהות הקאבילית. זה התחיל כתנועה אינטלקטואלית מיליטנטית בבתי ספר, אוניברסיטאות ותרבות הפופולרית. (mainly nationalistic songs).Context: [17]
Text to translate: [17] בנוסף לכך, המאמצים של השלטונות לקדם את הפיתוח בקבייליה תרמו לעלייה מסוימת בטיזי אוזו, whose population almost doubled between 1966 and 1977, ולרמה גבוהה יותר של אינטגרציה כלכלית וחברתית בתוך האזור הייתה ההשפעה ההפוכה של חיזוק התודעה הברברית הקולקטיבית והרגשות האנטי-ערביים.[18]
ערבופוביה נראית ברמות שונות של חיים אינטלקטואליים, חברתיים ותרבותיים של חלק מהברברים. לאחר המשבר הברבריסטי בשנת 1949, צמח תנועה אינטלקטואלית רדיקלית חדשה בשם האקדמיה הברברית. תנועה זו הייתה ידועה באימוץ ובקידום אידיאולוגיות אנטי-ערביות ואנטי-אסלאמיות, במיוחד בקרב קבילים מהגרים בצרפת, והשיגה הצלחה יחסית באותה תקופה.[19]
בשנת 1977, המשחק הגמר של אליפות הכדורגל הלאומית שבו התמודדה קבוצה מקבייל עם קבוצה מאלג'יר הפך לסכסוך ערבי-ברברי. המנון הלאומי הערבי של אלג'יריה הוצף בקריאות סיסמאות אנטי-ערביות כמו "A bas les arabes" (down with the Arabs).הקשר: [20]
טקסט לתרגום: [20]
שורשיה של האראבופוביה המודרנית באלג'יריה נובעים ממספר גורמים. בעבור חלקם, תנועת האנטי-ערביות בקרב הברברים היא חלק מהמורשת של הקולוניזציה הצרפתית או מניפולציה של צפון אפריקה. מאז ההתחלה, הצרפתים הבינו שכדי להקל על ההתנגדות המוסלמית לנוכחותם, בעיקר באלג'יריה, הם צריכים לפנות לדוקטרינת הפיצDivide and rule. החלוקה הברורה ביותר שניתן היה לנצל בפרספקטיבה זו הייתה החלוקה האתנית. לכן, צרפת השתמשה בכמה פרקטיקות קולוניאליות רשמיות כדי להדק את שליטתה על אלג'יריה על ידי יצירת מתחים גזעיים בין ערבים לברברים ובין יהודים למוסלמים.[21]
אחרים טוענים כי השפה והמסורות הברבריות נטועות עמוק במוזיאון התרבותי של צפון אפריקה; במשך מאות שנים, התרבות הברברית שרדה כיבושים, דיכוי והדרה מצד פולשים שונים: רומאים, ערבים וצרפתים. לפיכך, מאמינים כי זהותם וייחודם היו בסכנה, הברברים שמו לב להשלכות הפוליטיות והאידיאולוגיות של הערביות כפי שהגנו עליהן ממשלות רצופות.הקשר: [22]
טקסט לתרגום: [22] הקצנה הדרגתית ורגשות אנטי-ערביים החלו להתפתח באלג'יר ובקרב מאות אלפי הברברים בצרפת שהיו בחזית התנועה התרבותית הברברית.הקשר: [20]
טקסט לתרגום: [20]