לדלג לתוכן

אייל רם

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-06-22 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 22.06.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 22.06.2026).

איל רם (נולד ב-1976) הוא איש חינוך ישראלי, ששימש כסמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך בין השנים 2014–2023, ולפני כן כמנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי. הוא נשוי לשני סגינור-רם, ועמה הקים בשנת 2024 את חברת הייעוץ "יש עוד אפשרות".

המכון לחינוך דמוקרטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2011–2014 כיהן רם כמנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי, עמותה המלווה תהליכי שינוי פדגוגיים בבתי ספר ומכשירה מורים בתוכניות ייחודיות[1]. לפני כן עבד במכון תשע שנים בתפקידים שונים, ובהם הובלת תוכנית "החממה ליזמות חינוכית-חברתית".

משרד החינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 מונה רם לסמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך, תפקיד בו כיהן כמעט עשור, עד 2023[2]. במסגרת תפקידו היה אחראי על הכשרה, קליטה ופיתוח מקצועי של כ-200,000 עובדי הוראה, מנהלים ומפקחים במערכת החינוך הישראלית[3], וניהל תקציב שנתי של כ-3.5 מיליארד ש"ח[4].

רם היה שותף לכתיבת מסמך "תפיסת הלמידה של מערכת החינוך 2021-2031" של משרד החינוך[5], ונטל חלק בדיוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בנושא מעבר המכללות לחינוך לתחום אחריותה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת)[6].

פעילות עצמאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2024, לאחר חזרתו ממסע משפחתי ממושך באפריקה ובאסיה שהתפרסם בעיתון הארץ[7], הקים רם יחד עם אשתו שני סגינור-רם את העסק "יש עוד אפשרות", המעניק ייעוץ אסטרטגי בתחומי החינוך והמדיניות הציבורית לגופים ציבוריים, רשויות מקומיות ועמותות. בין פעילויות העסק נמנה ייעוץ אסטרטגי למטה הממשלתי למיגור הפשיעה בחברה הערבית, באמצעות חברת הייעוץ EY[8].

יוזמות פדגוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו במכון לחינוך דמוקרטי (2004–2014) השתתף רם, יחד עם יעקב הכט, בהובלת תהליך הקמתו של בית הספר הדמוקרטי הציבורי "גבעול" בגבעת אולגה שבחדרה, בשיתוף עיריית חדרה[9].

כסמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה (2014–2023) היה רם מעורב בקידום תוכנית "אקדמיה-כיתה", המשלבת סטודנטים להוראה ככיתה שנייה לצד מורים ותיקים בכיתות הלימוד[10][11]. תחת ניהולו פעל גם אגף "תומכי חינוך והוראה", המשלב אקדמאים, גמלאים, סטודנטים ומתנדבים נוספים במוסדות חינוך, ומנה בשנים אלו עשרות אלפי מתנדבים מדי שנה[12]. תפיסתו הפדגוגית באה לידי ביטוי גם ברפורמת הלמידה העירונית בעיר חולון, שהתבססה בין היתר על שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (PBL)[13].

בשנת 2007 נבחר רם על ידי עיתון הארץ לאחד מ-50 המשפיעים במערכת החינוך בישראל.

מאמרו של רם בנושא פיתוח מקצועי של מורים הוצג בכנס מכון אבני ראשה ב-2016[14], והוא נטל חלק בדוח האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בנושא קידום החינוך המדעי בישראל (2017)[15].

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רם, א. (2007). "מפתחים ייחודיות, מטפחים קהילה". הד החינוך, כרך פ"א.
  • הכט, י. ורם, א. (2008). "הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי – מהעצמה אישית לאקטיביזם חברתי". בתוך: אלוני, נ. (עורך), דיאלוגים מעצימים בחינוך, ספריית פועלים.
  • רם, א. (2011). "אפקט החממה". בתוך: לוק, ח. (עורכת), מורים נבוני חברה. תל אביב: הוצאת מכללת סמינר הקיבוצים.
  • רם, א. (2012). "מפת הצירים של החינוך הפרוגרסיבי". בתוך: אלוני, נ. (עורך), החינוך וסביבותיו ל"ד. תל אביב: הוצאת מכללת סמינר הקיבוצים.
  • רם, א. (2016). "למידה משמעותית? קודם כל למורים". בתוך: מנדל-לוי, נ' ובוזו-שוורץ, מ' (עורכות), עושים בית ספר: ידע מעשי על מנהיגות פדגוגית. ירושלים: מכון אבני ראשה.
  • רם, א. (2020). "התפתחות או שחיקה". בתוך: פוטרמן, א. (עורך), מכל מלמדיי – מורות ומורים מעוררי השראה. הוצאת משכל.
  • רם, א. (2021). "הסיירות: תכניות ייחודיות להכשרה והשמה של מורים". בתוך: גרנית-דגני, ד. (עורך), שבילים לחינוך מבוסס מקום. הוצאת מכון מופ"ת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. https://wiki.democratic.co.il/wp-content/uploads/attachments/Holon-book.pdf
  2. https://horaa.education.gov.il/governance/
  3. https://horaa.education.gov.il/governance/
  4. https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/547755/
  5. https://meyda.education.gov.il/files/Planning/dmuthabogermismach.pdf
  6. https://che.org.il/wp-content/uploads/2021/05/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9D-23.2.2021.pdf
  7. https://www.haaretz.co.il/family/shanisaginurram/2025-08-11/ty-article-magazine/.premium/00000198-833d-d9af-a1fc-9fbdb9c10000
  8. https://www.themarker.com/weekend/2026-06-19/ty-article-magazine/.premium/0000019e-d95f-db7a-a9bf-dddf80ef0000
  9. https://www.givol.org/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA
  10. https://www.mako.co.il/news-israel/education-q4_2015/Article-dc1ba6b764df051004.htm
  11. https://portal.macam.ac.il/article/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94/
  12. https://edu.gov.il/horaa/MinhalOvdeyHoraa/teaching-support/Pages/EducationStudies.aspx
  13. https://mida.org.il/2018/11/28/%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%98-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%97%D7%9C/
  14. https://avneyrosha.org.il/wp-content/uploads/2025/01/learning-management-eyal-ram.pdf
  15. https://education.academy.ac.il/SystemFiles/22974.pdf