איטלה מסטבאום
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-07-27 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
איטלה מסטבאום פילצר (נולדה ב-1937) היא ציירת, מאיירת ומעצבת במה ישראלית רוסית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה במוסקבה בשנת 1937 לאביה חיים שהיה פסל. בזמן מלחמת העולם השנייה גלתה עם משפחתה לסברדלובסק, ולאחר המלחמה שבה למוסקבה.
בשנת 1956 למדה במחלקה לאמנות שימושית במוסקבה[1].
בשנת 1967 למדה בקורסים לאמנות עיצוב תפאורה לטלוויזיה המרכזית במוסקבה.
בסוף שנות ה-80, במקביל להתפרקות ברית המועצות גילתה את הציונות, עליה שמעה בעיקר מבת דודתה שהייתה ציונית אדוקה. בעלה ובנה החלו תהליך חזרה בתשובה, ערכו ברית מילה והחלו לפקוד את בית הכנסת.
איטלה נכנסה לוועד המנהל של המוזיאון היהודי העממי במוסקבה, שם הציגה את יצירותיה שעסקו ביהדות.
היא ארגנה הופעה בעברית לסירובניקים, אך סוכני ק.ג.ב. פשטו על המקום לפני המופע ועצרו את המארגנים[2]. בעקבות המקרה פוטרה איטלה ממקום עבודתה, אירוע שחיזק את רצונה לעלות ארצה.
בפברואר 1990 עלתה לארץ, והתגוררה בירושלים. בעקבות בעלה שהיה ציוני ורצה לגור במקום חלוצי, עברה לגור בהתנחלות דולב. איטלה ובעלה היו לזוג המבוגר הראשון שנקלט ביישוב.
בשנת 2005 זכתה בפרס זיתי ירושלים[דרוש מקור] בזכות תרומתה לנושאים יהודיים.
לאחר ביצוע ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון, ביקשה לעודד את רוח המתיישבים וציירה על תחנות האוטובוס ביישוב[3]. כמו כן ציירה סדרת ציורים בשם "האדמה נרעדה מכאב" המתארים את העקירה מהגוש.
ספרים שציירה ואיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בין מלחמה לשלום, 2002 (רוסית).
- עולמו של היהודי, מאת בוריס גולקו (רוסית).
- לכל אחד ירושלים שלו, מאת לאה אלון (רוסית).
- לבדי עם ירושלים, מאת לאה אלון (רוסית).
- שלש רופאות אמיתיות, מאת מנוחה פוקס (עברית).