אומץ (המתים המהלכים)
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-06-12 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
| פרק מ"המתים המהלכים" | |
|---|---|
 | |
| ריק גריימס וגלן רי משתלבים עם המהלכים בזכות מריחה שם דם נגוע על בגדיהם. הסצנה עובדה בנאמנות מתוך הקומיקס. | |
| מספר פרק | 2 |
| מספר עונה | 1 |
| תאריך שידור מקורי | 7 בנובמבר 2010 |
| צפיות | 4.71 מיליון |
| אורך | 44 דקות |
| שפה | אנגלית |
| תסריט | פרנק דרבונט |
| הפקה |
רוברט קירקמן דייויד אלפרט צ'ארלס ה. אגלי גייל אן הרד |
| בימוי | מישל מקלארן |
| כוכבים אורחים |
איירון אי סינגלטון – תיאודור "טי-דוג" דאגלס ג'ריל פרסקוט סיילס – ג'קי |
|
→ פרק קודם פרק הבא ← | |
| דף הפרק ב-IMDb | |
אומץ (באנגלית: Guts; הכותרת יכולה להתפרש גם כמעיים) הוא הפרק השני של העונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה הפוסט-אפוקליפטית "המתים המהלכים" של רשת AMC. את הפרק כתב פרנק דרבונט וביים מישל מקלארן, והוא שודר לראשונה ב-7 בנובמבר 2010.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחנה ניצולים במחצבה מחוץ לאטלנטה, האנשים מנסים לשרוד ולשמור על שגרה. דייל משקיף מגג הקרוואן, איימי ולורי ממיינות פטריות, ולורי יוצאת ליער לחפש עוד. היא מבקשת מבנה קרל להישאר במקום שבו דייל יכול לראות אותו. ביער היא נבהלת מרעשים, אך מגלה שמי שתפס אותה הוא שיין. השניים מתנשקים ומקיימים יחסים, דבר שמרמז על הקשר ביניהם בזמן שריק עדיין לא שב אל משפחתו.
באותו זמן, ריק לכוד בתוך טנק צבאי באטלנטה, מוקף בהמוני מהלכים. צעיר שמדבר איתו בקשר מדריך אותו כיצד לברוח, ומסביר לו שהמהלכים עסוקים באכילת הסוס שלו. ריק לוקח רימון מגופת חייל בתוך הטנק, יוצא דרך הפתח העליון, נלחם במהלכים ורץ אל סמטה. שם הוא פוגש את הצעיר שעזר לו, גלן, והשניים מטפסים לגג בניין כדי להימלט.
גלן מוביל את ריק לחנות שבה מסתתרת קבוצה נוספת של ניצולים. אנדריאה מכוונת אליו אקדח וכועסת עליו, משום שהירי שלו משך המוני מהלכים אל המקום. מוראלס מסביר שהמהלכים כבר מקיפים את הדלתות והחלונות, והקבוצה מבינה שהיא לכודה. ריק מספר שניסה לסמן למסוק שראה, אך האחרים לא שמעו מסוק וחושדים שאולי דמיין אותו.
לאחר שנשמעות יריות מהגג, הקבוצה עולה לבדוק ומוצאת את מרל יורה במהלכים ברחוב. מוראלס וטי-דוג נוזפים בו על שהוא מבזבז תחמושת ומושך סכנה נוספת. מרל מגיב באלימות ובגזענות, מכה את טי-דוג ומכריז שהוא מנהיג הקבוצה. ריק עוצר אותו, מכה אותו בקת הרובה ואוזק אותו לצינור על הגג. כשהוא מחפש עליו נשק, הוא מוצא שקית סמים ומשליך אותה מהגג.
מוראלס מספר לריק שאין אזור בטוח באטלנטה, אבל יש להם מחנה גדול יותר מחוץ לעיר. מאחר שהרחובות מלאים מהלכים, ג'קי מציעה לבדוק אפשרות לברוח דרך הביוב. גלן, מוראלס וג'קי יורדים למרתף, בזמן שריק ואנדריאה נשארים בחנות וטי-דוג נשאר לשמור על מרל. בביוב הם מגיעים למחסום מתכת, אך מגלים מהלך בצד השני ומבינים שגם הדרך הזאת מסוכנת.
בחנות, אנדריאה מוצאת שרשרת עם תליון של בת ים ואומרת שאחותה תאהב אותה ליום הולדתה. ריק אומר לה לקחת אותה, כי בעולם החדש אין עוד משמעות לחוקי גניבה מחנות. לאחר שהקבוצה מבינה שהביוב אינו פתרון, ריק מבחין ברכב מסחרי באתר בנייה סמוך ומציע תוכנית מסוכנת: להשתמש בריח של מהלך מת כדי להסוות את ריחם האנושי.
הקבוצה מביאה גופה של מהלך שנהרג קודם לכן. לפני שריק מבתר אותה, הוא מזכיר לכולם שהיצור הזה היה פעם אדם, והם עוצרים לרגע של מחשבה. לאחר מכן ריק וגלן מורחים על עצמם חלקים מהגופה כדי להתערבב בין המהלכים. לפני שהם יוצאים, ריק נותן לטי-דוג את המפתח לאזיקים של מרל.
ריק וגלן יוצאים לרחוב וזוחלים מתחת לאוטובוס כדי להצטרף להמון המהלכים. בתחילה התוכנית מצליחה, והם מתקדמים לאט בלי למשוך תשומת לב. שאר הקבוצה צופה בהם מהגג בעזרת משקפת. במקביל, במחנה שמחוץ לעיר, איימי דואגת לאחותה אנדריאה ולחברי הקבוצה. לפתע מתקבלת הודעה מקוטעת בקשר: טי-דוג מדווח שהם לכודים בחנות כלבו באטלנטה ומוקפים במאות מהלכים. איימי דורשת לצאת להציל אותם, אך שיין מסרב לסכן אנשים נוספים, והיא כועסת עליו.
באמצע התוכנית של ריק וגלן מתחיל לרדת גשם חזק, ושוטף מהם את הריח שהסווה אותם. אחד המהלכים קולט שהם בני אדם, וריק הורג אותו בגרזן. מיד אחר כך המהלכים סביבם מתחילים לרדוף אחריהם. השניים רצים אל אתר הבנייה, מצליחים לעבור את הגדר ולהגיע לרכב המסחרי. גלן מוצא את המפתחות, וריק יורה במהלכים שמתקרבים. ברגע האחרון הם בורחים ברכב, בדיוק כשההמון פורץ את הגדר.
ריק מבין שצריך להסיח את דעת המהלכים כדי לחלץ את שאר הקבוצה. הוא משתמש במכונית ספורט אדומה מסוג דודג' צ'לנג'ר, שובר את החלון שלה ומפעיל את האזעקה. הרעש מושך את המהלכים הרחק מהחנות, והקבוצה מתכוננת לברוח אל אזור ההעמסה.
בזמן הבריחה, טי-דוג חוזר כדי לשחרר את מרל, למרות כל מה שעשה. אך כשהוא מגיע אליו, הוא מחליק ומפיל בטעות את המפתח לתוך פתח ניקוז. מרל מקלל אותו בזעם, וטי-דוג נאלץ להשאיר אותו אזוק על הגג. לפני שהוא עוזב, הוא נועל את הדלת בשרשרת כדי שהמהלכים לא יגיעו אליו.
ריק מגיע עם הרכב המסחרי אל פתח ההעמסה, והקבוצה נכנסת במהירות ונמלטת מאטלנטה. בתוך הרכב שוררת תחושת אשמה, וטי-דוג מודה שהפיל את המפתח והשאיר את מרל מאחור. אנדריאה שואלת איפה גלן, ואז מתברר שהוא נוהג במכונית הספורט האדומה. הוא דוהר החוצה מאטלנטה כשהאזעקה פועלת, וצועק משמחה לאחר שהצליח לעזור לכולם לברוח.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מככבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקנים שמככבים ומופיעים בכתוביות הפתיחה של אותו פרק:
- אנדרו לינקולן – ריק גריימס
- ג'ון ברנטל – שיין וולש
- שרה ויין קליס – לורי גריימס
- לורי הולדן – אנדריאה הריסון
- ג'פרי דמאן – דייל הורבאת'
- סטיבן יאון – גלן רי
- צ'נדלר ריגס – קארל גריימס
מככבים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקנים שמככבים אך לא מופיעים בכתוביות הפתיחה של הפרק:
- מייקל רוקר – מרל דיקסון
- אמה בל – איימי הריסון
- אנדרו רוטנברג – ג'ים
- חואן פארחה – מוראלס
הופעת אורח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איירון אי סינגלטון – תיאודור "טי-דוג" דאגלס
- ג'ריל פרסקוט סיילס – ג'קי
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הסצנות המרכזיות בו היא הסצנה שבה ריק גריימס (אנדרו לינקולן) והשורדים וגלן הורגים מהלך, מבתרים את גופתו ומורחים על עצמם דם ואיברים פנימיים כדי להסתיר את הריח האנושי שלהם. כך הם מצליחים לעבור בין המהלכים באטלנטה בלי שיזהו אותם מיד. יוצר סדרת הקומיקס ומפיק בפועל של סדרת הטלוויזיה רוברט קירקמן הסביר שהרעיון מתאים לעולם של הסדרה; המהלכים כנראה לא מזהים בני אדם רק לפי מראה, אלא גם לפי ריח. מכיוון שהם רגילים לריח של מוות, אדם חי בולט להם דווקא בגלל שאין לו את אותו ריח. לכן ריק וגלן משתמשים בדם ואיברי מהלכים כדי להסוות את עצמם.
בפרק הופיעו לראשונה כמה דמויות חשובות, בהן גלן רי (סטיבן יאון), אנדריאה (לורי הולדן) ומרל דיקסון (מייקל רוקר)[1][2], בנוסף לאנדרו רוטנברג בתפקיד ג'ים, איירון אי סינגלטון בתפקיד "טי-דוג"[3], ג'ריל פרסקוט סיילס בתפקיד ג'קי[4]. וחואן פארחה בתפקיד מוראלס[5]. רוקר זכה לשבחים מקירקמן, שאמר שהדמות שלו חשובה מאוד לסדרה אף שלא הופיעה בקומיקס המקורי. לדבריו, מרל הוא אחד האנשים הראשונים שהניצולים פוגשים ומבינים שהוא מסוכן גם בלי להיות מהלך. לורי הולדן נבחנה במקור לתפקיד לורי גריימס, אשתו של ריק. לאחר שהתפקיד ניתן לשרה ויין קליס, הולדן לוהקה לתפקיד אנדריאה.
פרט קטן בפרק הוא שעל המשאית הלבנה שריק וגלן לוקחים מופיע השם "Ferenc Builders". השם "Ferenc" הוא שמו הפרטי של יוצר ומפתח הסדרה, פרנק דרבונט.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אומץ" זכה לביקורות חיובית למדי, אם כי חלק מהמבקרים ראו בו פרק פחות מרשים מפרק הבכורה. בשידור הבכורה שלו צפו כ-4.7 מיליון צופים.
לאונרד פירס מ-The A.V. Club העניק לו ציון B-. הוא ציין שהפרק אינו משתווה ברמתו לפרק "ימים עברו", אך עדיין מצא בו לא מעט מעלות. הוא שיבח את השימוש בפילם 16 מ"מ ואמר כי שיטת צילום זו מוסיפה מראה מחוספס, חד ובהיר שמתאים היטב לאווירה הקודרת של הסדרה.
אריק גולדמן מ-IGN דירג את הפרק בציון 7 מתוך 10. גם הוא הרגיש שמדובר בירידה מסוימת לעומת הפרק הראשון. הוא ביקר את הצגת דמותו של מרל וטען שהיא מוגזמת מדי, אך שיבח את הסצנה שבה ריק וגלן משתמשים באיברים פנימיים של מהלך כדי להסוות את עצמם. בעיניו, הפרק תפקד טוב יותר כפרק אימה קצבי ומלא אדרנלין, אך היה פחות עמוק ופחות רגשי מהפיילוט.
מייק ראיין מה-Vanity Fair שיבח את האופן שבו האלימות הגרפית שולבה בעלילה ולא שימשה רק לשם זעזוע. הוא התייחס במיוחד לרגע שבו ריק מזהה את המהלך שביתר כאדם בשם ויין דנלאפ, וטען שהסצנה מזכירה לצופים כי המהלכים היו בעבר בני אדם בעלי חיים וזהות משלהם. ראיין סבר שהסדרה מצליחה לשלב אימה עם פיתוח דמויות, ובכך גורמת לצופה להתעניין הן בסכנה והן באנשים הנתונים בה.[6]
בביקורתו על העונה הראשונה ב-Slant Magazine, סיימון אברמס הצביע על הפרק כדוגמה לעיסוקה של הסדרה במוסר, בגזע ובמאבקי כוח. הוא הדגיש את ניסיונו של טי-דוג להציל את מרל על אף הגזענות שהפגין כלפיו, וראה בכישלון ההצלה המחשה לכך שבעולם הסדרה התנהגות מוסרית ותכנון שקול אינם מבטיחים תוצאה חיובית.[7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Nick Venable published, The Walking Dead Watch: Episode 2, Guts, Cinemablend, 2010-11-08 (באנגלית)
- ↑ Alex Brown, The Walking Dead S1, E2: "Guts", Reactor, 2010-11-09 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Gooden, Tai (2017-12-13). "Six characters on The Walking Dead who deserved better". Syfy (באנגלית).
- ↑ Erik Amaya, The CBR Review: "The Walking Dead: Guts", CBR, 2010-11-05 (באנגלית)
- ↑ Paul Tassi, Who Exactly Is Morales, The Walking Dead's Weirdest Throwback Cameo So Far?, Forbes (באנגלית)
- ↑ Mike Ryan, The Walking Dead Recap: Zombies Were Human Once, Vanity Fair, 2010-11-08 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ The Walking Dead Review: “Guts” – Bureau 42, 2010-11-08 (באנגלית אמריקאית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אומץ באתר Walking Dead Wiki