אדי קאופמן
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-05-11 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

אדי קאופמן
	אין תמונה חופשית
לידה	7 באוקטובר 1941 (בן 82); בואנוס איירס, ארגנטינה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; סורבון ;
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת מרילנד ;
תרומות עיקריות
	חקר והוראת זכויות האדם; חקר ההיסטוריה והפוליטיקה של אמריקה הלטינית

אדוארד (אדי) קאופמן (Edward (Edy) Kaufman; נולד ב-7 באוקטובר 1941 בבואנוס איירס, ארגנטינה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת מרילנד, כיהן כראש מכון טרומן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן נולד בבואנוס איירס שבארגנטינה ובה גדל. בשנת 1960, בבחרותו, עלה לישראל. למד לתואר ראשון בסוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית (1964) ותואר שני במדע המדינה ויחסים בינלאומיים (1967). בקיץ 1963 שהה מספר שבועות בקובה בהזמנת התאחדות הסטודנטים המקומית^[1]^[2]. שימש כיו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל^[3]^[4]. כיו"ר ההתאחדות יזם שבוע מחאה נגד משטר אפרטהייד בדרום אפריקה^[5], ומבצע התרמה להקמת מעונות סטודנטים באתיופיה^[6].

סיים את הדוקטורט בסורבון בפריז בשנת 1970 בנושא: "יחס הצרפתים לרעיון הקמתו של בית לאומי ליהודים בארץ ישראל (1908–1918)" בהנחייתו של פרופ' ז'אן-בטיסט דורסליי. בזמן לימודיו בפריז, שימש כמזכיר ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים, והוחלף בתפקיד על ידי יונה יהב^[7].

שימש כראש "מכון טרומן לקידום השלום" באוניברסיטה העברית, בין השנים 1983–1991, ושוב בין 1996–1998.

בשנת 1984, הקים את מועדון תרבות הדיון - דיבייטינג של האוניברסיטה העברית, במטרה לקדם את תרבות הדיון והשיג ושיח בישראל^[8].

קאופמן הוא מחלוצי המחקר והוראת זכויות האדם במסגרת לימודי מדעי החברה. בעבר כיהן כחבר הנהלה הבינלאומית של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", והקים את סניף הארגון בישראל^[9]. היה בין יוזמי הקמת ארגון "בצלם" בדצמבר 1988^[10], ושימש כיושב ראש הארגון^[11]. בבחירות לכנסת השש עשרה הוצב במקום ה-103 ברשימת מרצ.

בשנת 2003 היה חבר הוועדה הבינמשרדית שהוקמה על ידי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, לעניין הנעלמים בארגנטינה^[12].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית

תנועות מרי וגרילה באמריקה הלטינית, האוניברסיטה העברית, החוג ללימודים ספרדיים, 1971 (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" ).
עלייתם ונפילתם של משטרים צבאיים באמריקה הלטינית, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון (אוניברסיטה משודרת), 1990 (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" ).
זכויות אדם במערכת הבינלאומית, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון (אוניברסיטה משודרת), 2001 (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" ).

באנגלית

The Superpowers and Their Spheres of Influence - Comparative Analysis of United States and Soviet Union Policies in Latin America and Eastern Europe, (London, Croom Helm 1976) and New York, St. Martin's Press, 1977).
(E. Kaufman, Y Shapira and J. Barromi), Israel-Latin American Relations [1948-1973] (New Brunswick, Rutgers University, Transaction, 1979).
Uruguay in Transition: From Civil to Military Rule, (New Brunswick, Rutgers University,Transaction, 1979).
Crisis in Allende's Chile: New Perspectives, (New York, Greenwood Press, Praeger, 1988).
(E. Kaufman, S. B. Abed and R. L. Rothstein) (eds.), Democracy, Peace and the IsraeliPalestinian Conflict, (Boulder, Lynne Rienner Publishers, 1993).
(L. Senkman and S. Sznajder, with E.Kaufman) (eds.),(in Spanish). El Legado del Autoritarismo: Derechos Humanos y Antisemitismo en la Argentina Contemporanea, (Buenos Aires, Grupo Editor Latinoamericano, 1995).
(with Heather L. Beach et al.), Transboundary Freshwater Dispute Resolution: Theory, Practical and Annotated References (Tokyo, United Nations University, 2000).
Human Rights in World Politics (Tel-Aviv, Defense Ministry Publishing House, 2001). (in Hebrew)
(E. Kaufman and J. Davies)(eds.), Track II/Citizens Diplomacy: Applied Techniques of Conflict Transformation, (Rowman & Littlefield Publishers, Lanham, MD, 2002- hard cover and

2003- paperback.)

(with Walid Salem Josep Ramoneda, Pere Vilanova) (eds.) Breaking the Wall -The SocialResponsibility of Academics and Intellectuals at Times of Violent Conflict: An Introspective Search, (Barcelona, The Center of Contemporary Culture of Barcelona, 2005)
(with Walid Salem and Juliette Verhoeven), (eds.), Bridging Across the Divide: IsraeliPalestinian Peacebuilding (Boulder, Lynne Rienner Publishers, 2007)
(with Ana Bourse), De Socios en Conflicto a Socios en la Paz: Metodos y estrategias para

transformar las diferencias en oportunidades para todos, (CRIES, Editorial Icaria, Buenos Aires, 2014 Articles in Journals

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדי קאופמן, מסע בקובה, קול העם, 4 באוקטובר 1963
אדי קאופמן, הסטודנטים הישראליים - בין שני ארגונים, מעריב, 9 במרץ 1967
אדי קאופמן, זכויות האדם והיהודים, עמדה, 1 ביולי 1978
אדי קאופמן, המודל הפוארטוריקני, מעריב, 21 בפברואר 1989

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדף של פרופ' אדי קאופמן באתר אוניברסיטת מרילנד
יזהר באר, "צ'ה גווארה הישראלי" בשירות שב"כ וקג"ב, באתר הארץ, 30 בינואר 2020

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אדי קאופמן, מסע בקובה, קול העם, 4 באוקטובר 1963
^ ישראלי קוטף קפה בקובה, קול העם, 31 באוקטובר 1963
^ יורם פרי, היו"ר שהתפטר, דבר, 30 בדצמבר 1966
^ נבחרו מוסדות התאחדות הסטודנטים, למרחב, 26 במאי 1966
^ הסטודנטים יערכו השבוע מיבצע נגד ה"אפרטהייד", למרחב, 29 במאי 1966
^ התרמה להקמת שכוני סטודנטים באתיופיה, הצופה, 12 במאי 1966
^ יחיאל לימור, יונה יהב -מזכיר הויוג'ס, מעריב, 18 במאי 1970
^ שרה ליבוביץ, בעד, נגד, נמנע, מעריב, 12 במרץ 1984
^ אריה דיין, 'אמנסטי': את מי זה מעניין, כותרת ראשית, 16 באוקטובר 1984
^ מזל מועלם, ח"כים ופעילי שמאל הקימו מכרז מידע על מצב זכיות האדם בשטחים, מעריב, 19 בדצמבר 1988
^ אורי בלאו, כך הפעילה ישראל את סניף אמנסטי בשנות ה-70, באתר הארץ, 19 במרץ 2017
^ מיכאל סולסברי-כורך, 40 שנה לדיקטטורה הארגנטינאית, קרובי הנעלמים דורשים תשובות מישראל, באתר "שיחה מקומית", 3 במרץ 2016

[1] אדי קאופמן, מסע בקובה, קול העם, 4 באוקטובר 1963

[2] ישראלי קוטף קפה בקובה, קול העם, 31 באוקטובר 1963

[3] יורם פרי, היו"ר שהתפטר, דבר, 30 בדצמבר 1966

[4] נבחרו מוסדות התאחדות הסטודנטים, למרחב, 26 במאי 1966

[5] הסטודנטים יערכו השבוע מיבצע נגד ה"אפרטהייד", למרחב, 29 במאי 1966

[6] התרמה להקמת שכוני סטודנטים באתיופיה, הצופה, 12 במאי 1966

[7] יחיאל לימור, יונה יהב -מזכיר הויוג'ס, מעריב, 18 במאי 1970

[8] שרה ליבוביץ, בעד, נגד, נמנע, מעריב, 12 במרץ 1984

[9] אריה דיין, 'אמנסטי': את מי זה מעניין, כותרת ראשית, 16 באוקטובר 1984

[10] מזל מועלם, ח"כים ופעילי שמאל הקימו מכרז מידע על מצב זכיות האדם בשטחים, מעריב, 19 בדצמבר 1988

[11] אורי בלאו, כך הפעילה ישראל את סניף אמנסטי בשנות ה-70, באתר הארץ, 19 במרץ 2017

[12] מיכאל סולסברי-כורך, 40 שנה לדיקטטורה הארגנטינאית, קרובי הנעלמים דורשים תשובות מישראל, באתר "שיחה מקומית", 3 במרץ 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

	אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
	הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.05.2024).	עריכה - שיחה

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.05.2024).