לדלג לתוכן

אברהם ואזאנא (רב בבאר-שבע)

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-01-06 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.01.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.01.2025).
הרב אברהם ואזאנא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מדינה ישראל
השכלה ישיבת בני עקיבא אהל שלמה - באר שבע
ישיבת כרם ביבנה
מקום מגורים באר שבע
מקום פעילות באר שבע והדרום
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק חינוך, פסיקת הלכה, קבלה, הנהגה ציבורית, מחשבת ישראל, ספרות תורנית, החזרה בתשובה
רבותיו הרב לוי סעדיה נחמני, הרב חיים יעקב גולדויכט, הרב אלעזר אבוחצירא, הרב קלמן בר, הרב חיים ירוחם סמוטריץ
תלמידיו הרב גד רווח, דוד בונפלד, אלירן יעיש
בני דורו הרב שמעון כהן, הרב אהרון דרשביץ,
חיבוריו אור הלוי, הוא היה אומר (ב כרכים), צח ואדום
צאצאים הרב אליהו ואזאנא
ראש ישיבת א"ש קודש, ראש תלמוד תורה ארץ הצבי
רב קהילת נווה יוסף חיים
תפקידים נוספים ראש כולל דיינות בית מוריה (לשעבר)

הרב אברהם ואזאנא מרבני הציונות הדתית בעיר באר שבע.

מכהן כרב קהילת נווה יוסף חיים בשכונת נאות לון, עומד בראש תלמוד תורה ארץ הצבי אותו הקים.

נולד בשנת התשל"א בבאר שבע, לאביו הרב אליהו ואזאנא מראשי תנועת המפד"ל בדרום, למד בישיבת בני עקיבא אוהל שלמה "וולפסון", והמשיך לישיבת ההסדר כרם ביבנה בה למד אצל ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדויכט, ואצל הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר שהיה אז ר"מ בישיבה.

משמש כרב קהילת נווה יוסף חיים בשכונת נאות לון בעיר, ועד לשנת תש"ע שימש הרב ואזאנא כראש תוכנית לימודי דיינות בכולל בית מוריה[1], בראשותו של הרב שמעון כהן. ובמשך כמה שנים כר"מ בתוכנית לבעלי תשובה אורות ישראל שעל יד בית מוריה. באלול תשס"ח הקים את תלמוד תורה ארץ הצבי, ובשנת תשע"ז ייסד את ישיבת א"ש קודש כהמשך לתלמוד תורה.

הרב למד קבלה אצל הרב לוי סעדיה נחמני מגדולי המקובלים בירושלים דאז והושפע מאוד מהרב ומדמותו ואף זכה לשמש את הרב והוציא כמה ספרים מתורתו של הרב ומהנהגותיו. בין השאר בשנות לימודיו בכולל בית מוריה, למד אצל ראש ישיבת ההסדר דאז הרב חיים ירוחם סמוטריץ, אביו של השר בצלאל סמוטריץ.[2]

במשך שנים היה נחשב ל'חוזר' של הרב אלעזר אבוחצירא "הבבא אלעזר" בשיעורים המצומצמים שנמסרו למקורבי הרב אבוחצירא בשבתות בביתו.

תלמוד תורה ארץ הצבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהרגיש הרב ואזאנא במחסור בתלמוד תורה ציוני בעיר באר שבע. מקום שיגדל את בני הגרעין התורני בית מוריה לתורה ומאידך יחנך לציונות ובנין הארץ ברוחו של הרב קוק. הקים הרב ואזאנא את תלמוד תורה "ארץ הצבי" הקרוי על שם ספרו של הרב צבי יהודה קוק. על פי חזונו תלמוד התורה יהיה בן 8 כיתות, שכבות א - ח. והתלמידים יחונכו לערכי תורה וציונות, אהבת העם והארץ ברוח ישיבת מרכז הרב והרצי"ה.

לאחר דין ודברים מול העירייה הוקם התלמוד תורה במקלט תחת ביתו עם 15 תלמידים. בשנת תשס"ט קיבל התלמוד תורה מבנה בבית הספר ממ"ד חזון עובדיה בעיר. במבנה זה למדו התלמידים במשך שנה וחצי. בשנה השניה לתלמוד תורה לאחר היבחרו של רוביק דנילוביץ' לראש העיר, הוצא התלמוד תורה מהמבנה והתלמידים והמלמדים נדדו בין בתי הכנסת בעיר. בכסלו תש"ע הוסכם עם רשת מעין החינוך התורני על כניסת התלמוד תורה כאגף תורני בבית הספר אוצר החיים בנים בשכונה ד' בבאר שבע. שם קיבל התלמוד תורה קומת כיתות. בסוף שנת הלימודים תשע"ד - השנה השישית לתלמוד תורה הוצא צו סגירה על ידי שר החינוך דאז שי פירון. ולאחר מאמצים מול עיריית באר שבע ומשרד החינוך חזר התלמוד תורה לנתיב תורני בתוך בית הספר הממ"ד חזון עובדיה.לאחר הערמת קשיים מצד משרד חינוך בפתיחת כיתה ז' בתוך בית ספר יסודי, הוצאה כיתה ז' והסתובבו יחד עם הרב ששימש כמחנך הכיתה בבתי כנסת בעיר, ההורים קיימו הפגנה במשרדי העירייה. בסופו של דבר נחתם הסכם עם רשת ישיבות בני עקיבא וחטיבת הביניים הוקמה כמסלול תורני בתוך הישיבה. לימים דבר זה סלל את הקמת ישיבת א"ש קודש.

כיום התלמוד תורה מונה כ130 תלמידים.

הדרכה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשב לרבו של ראש עיריית באר שבע לשעבר דוד בונפלד.

בשנת 2023 לקראת הפריימריז במפלגת הציונות הדתית תמך בתלמידו אלירן יעיש[3].

חברי מועצת העיר בבאר שבע מתייעצים עמו, ומקבלים את ברכתו. ביניהם: יוסי דלויה לשעבר סגן ראש העיר וראש הליכוד באר שבע. גדי מאזוז ראש עוצמה יהודית בעיר, ויאיר תורתי ראש הציונות הדתית בעיר.

הרב מעביר שיעורים ברחבי העיר בקהילות השונות ובאירועים כערבי זיכרון, ימי עיון ולימוד ועונה לשאלות הלכתיות.

  • אור הלוי - שערים ללימודי הקבלה לאורו ותורתו של הרב לוי סעדיה נחמני זצ"ל.
  • הוא היה אומר (ב' חלקים) - סיפורים הנהגות ושמועות מפי הרב לוי סעדיה נחמני זצ"ל.
  • צח ואדום - פרקי מחשבה על היחס שבין הקודש לטבע, והופעת הקודש כטבעיות החיים בכלל ובפרט מתורת הרב קוק[4].

הרב ואזאנא קיבל הסכמה לספריו מהראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. ומהרבנים: הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יהודה דרעי זצ"ל רבה של באר שבע, הרב שמעון כהן, והרב שר שלום נחמני.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אברהם ואזאנא נשוי לרבנית עופרה לבית קדוש. להם כעשרה ילדים. בנו הרב אליהו אברך במרכז הרב בעמח"ס העונה לאליהו. חתנו הרב לוי גונן ר"מ בישיבת רחובות.

  1. ^ בית מוריה בוגרים., באתר גרעין תורני בית מוריה
  2. ^ הרב חיים ירוחם סמוטריץ' – ויקישיבה, באתר www.yeshiva.org.il
  3. ^ מתמודדי הפריימריז, באתר מפלגת הציונות הדתית
  4. ^ ספר צח ואדום, באתר הספרייה הלאומית