אביתר קיפניס
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-03-12 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
אביתר ("תרי") קיפניס (24 בפברואר 1958 – 7 באוקטובר 2023) היה אמן, מעצב, צורף, ימאי ופעיל חברתי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיפניס נולד בקיבוץ מעגן מיכאל, לאביו דורון (דוני) קיפניס, יליד תל אביב וממייסדי הקיבוץ, ולאמו עופרה, שעלתה מתוניס. אח לאבנר (קיפי), גאיה וצפרא. גדל בלינה משותפת בקיבוץ. בילדותו נדרש להרכיב משקפיים ורטייה בשל עין עצלה. מגיל צעיר התעניין בים, הדריך פעילויות ימיות, ועסק בענפי החקלאות בקיבוץ.[1] לאחר גיוסו לצה"ל שובץ לחיל השריון, אך עבר לחיל הים והתקבל לקורס חובלים. שירת כקצין ים, ולאחר שחרורו עבד כסקיפר והשתתף בהפלגות ברחבי העולם, כולל מחקר על לווייתני זרע באוקיינוס ההודי. במהלך שהותו מחוץ לישראל נעצר בסרי לנקה ובמלדיביים עקב החזקת דרכון ישראלי.[2]
קריירה אמנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיפניס למד צורפות בבצלאל והתמחה בעיצוב תעשייתי. פרויקט הגמר שלו כלל סדרת סכיני מטבח, אשר שימשה את השף ישראל אהרוני. עבד בתיקון שעונים עתיקים ובליטוש מתכות. לאחר נישואיו ללילך, עבר להתגורר בבארי, השתלב בדפוס בארי מפעל הדפוס של הקיבוץ והיה מעורב בהכנסת טכנולוגיות חדשות. השלים תואר שני בקיימות באוניברסיטת חיפה ושימש כמנהל "הילה" בקיבוץ בארי, כפר עזה וזיקים.[1]
התמודדות עם מחלה ויצירה אמנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנותיו האחרונות חלה במחלה אוטואימונית שהגבילה את תנועותיו. במהלך תקופת השיקום בבית החולים תל השומר החל לצייר, ובהמשך המשיך בכך בביתו. ציוריו עסקו בנופי בארי, הים, פליטים ובעלי חיים, והתאפיינו בצבעוניות ובתנועה.[3][4] לאחר הירצחו, אחותו, אמנית הקרמיקה גאיה קיפניס-סמית, ליקטה את עבודותיו ששרדו את האסון, והפיקה קטלוג מקיף של יצירתו. הקטלוג הושק במקביל לפתיחת תערוכה מיצירותיו בגלריה בבית דניאל בתל אביב.[3] כאמן עסק בציור נופי קיבוץ בארי, מקום מגוריו. יצירותיו, שנעשו בצבעי אקריליק, התמקדו בתיאורי נוף כפרי ושלו, אשר שיקפו את סביבתו הקרובה. לאחר הירצחו באירועי ה-7 באוקטובר 2023, ציוריו קיבלו ממד נוסף של הנצחה וזיכרון, כאשר הפכו לעדות אמנותית לנוף שהפך לזירת טרגדיה. יצירותיו הוצגו בתערוכת "השבעה באוקטובר" במוזיאון "אנו", תוך שהן מעניקות מבט אמנותי והיסטורי על המקום דרך פרספקטיבה אישית.[5]
פעילות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד עיסוקו באמנות, הדריך נערים בסיכון בחתירה בקיאקים, תיקן אופניים, והפעיל דוכן חומוס באירועי "פסטיבל דרום אדום". היה פעיל בקיבוץ בתחומי סביבה, כלכלה וקהילה, לרבות בעמותת "פעמונים".[2]
מותו והנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2023 יצא להפלגת תעלות בצרפת עם לילך ואחיותיו, ושב לארץ שבוע לפני מתקפת הטרור על בארי. ב-7 באוקטובר 2023 נרצח בביתו בקיבוץ בארי, יחד עם לילך ומטפלו פול וינסנט קסטלווי, במהלך מתקפת הטרור על הקיבוץ. לאחר ימים של חוסר ודאות, גופתו זוהתה.[1][2]
הותיר אחריו שני בנים, יותם ונדב.[1][2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיא פולת, תרי קיפניס: הקיבוצניק שיצר עד הרגע האחרון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 22 בספטמבר 2024
- יואב בירנברג, תערוכה מציוריו של חבר בארי שנרצח, באתר ynet, 29 בספטמבר 2024
- הגלריה בבית דניאל (אולם רחל), באתר מרכזי דניאל, 15 באוגוסט 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 אביתר (תרי) קיפניס, באתר קיבוץ בארי מעוף+
- ^ 1 2 3 4 yuval saar, לתרי (אביתר) קיפניס ״לא היו תחביבים. מכל דבר הוא עשה מקצוע״, באתר מגזין פורטפוליו, 2023-12-02
- ^ 1 2 יואב בירנברג, תערוכה מציוריו של חבר בארי שנרצח, באתר ynet, 29 בספטמבר 2024
- ^ גיא פולת, תרי קיפניס: הקיבוצניק שיצר עד הרגע האחרון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 22 בספטמבר 2024
- ^ Uncategorized – עמוד 17, באתר המחסן של גדעון עפרת