אביעד אלפסי
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-07-08 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
'סיווג: רב' אינו ערך חוקי
 | |
| לידה |
כ"ב בחשוון ה'תשס"ד (גיל: 20) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | אלפסי |
| השכלה |
|
| השתייכות | זרם חרדי לאומי |
| תקופת הפעילות | מ-תשס"ד |
| עיטורים | |
| זוכה פרס "הצעיר המבריק" לשנת תשפ"ב | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
אביעד יצחק אלפסי (נולד ב-כ"ב בחשוון ה'תשס"ד) הוא זוכה פרס "הצעיר המבריק" לשנת תשפ"ב, ראש מערך המשכתבים בהוצאת "חוסן ישועות", וכיהן בעבר כיו"ר וועדת התלמידים בשנת תשפ"א.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד כבן בכור להוריו בירושלים בבית החולים "שערי צדק" הוריו התגוררו באותה עת ביישוב קרני שומרון. אביו עסק בלימודיו בישיבת ההסדר ביישוב ואמו עסקה בהוראה. כעבור כ-3 שנים עברה משפחת אלפסי שכבר גדלה בעוד בת אחת לירושלים והם התגוררו בשכונת קרית משה במשך שנים בודדות.
אלפסי הושפע מרוחות ציוניות שרווחו במשפחתו. בין היתר טקס ברית המילה שלו התקיים בבית נשיא המדינה בירושלים. היה זה טקס ברית המילה הראשון שהתקיים במקום.
תקופת הלימודים
לאחר מספר שנים עבר אלפסי יחד עם משפחתו להתגורר ברובע היהודי בירושלים. אביו למד באותה עת בישיבת "לנתיבות ישראל" הממוקמת ברובע היהודי המתחדש ואימו כיהנה כאם-בית במדרשת הרובע. אלפסי החל ללמוד בתלמוד-תורה "מוריה" בעיר העתיקה, שם למד במשך כל שנות בית הספר היסודי. בבר המצווה שלו השתתפו בין היתר נשיא הדור הרב צבי ישראל טאו, הראשון לציון והרב הראשי לירושלים הרב שלמה משה עמאר, ראש ישיבת לנתיבות ישראל הרב ישעיהו דורון והרב אלי בזק.
באב תשע"ט הגיש את מהדורת החדשות הטובות ברדיו קול חי וכך הפך למעשה למגיש החדשות הצעיר ביותר, כך לפי אתר רדיו קול חי.[1]
בשנת תשע"ט עם סיום לימודיו בתלמוד תורה מוריה, החל אלפסי ללמוד בישיבה קטנה לאומית במעלה חבר שבדרום הר חברון שם למד במשך 4 שנים.
בתקופת לימודיו בישיבה הקטנה במעלה חבר כיהן במספר תפקידים רשמייים ומכובדים בישיבה בין היתר כיהן בין השנים תשע"ט-תשפ"א כמנכ"ל גמ"חלב, גמ"ח שעוסק בדאגה ללומדים בעיקר בהבאת חלב לשם הכנת שוקו וקפה. בנוסף היה עורך בכיר בעלון הישיבתי שיצא בשנת תש"פ. כמו-כן היה חבר בצוות המטבח ביישוב מעלה חבר וכיהן כדובר הצוות. בשנת תשפ"ב הגיע אלפסי לכהונה הרמה של מנכ"ל וועדת הבחירות המרכזית לוועדת התלמידים לשנה זו ואף נבחר מטעמה לכהן כיו"ר וועדת התלמידים לשנת תשפ"ב.
בשנת תשפ"ג החל אלפסי את לימודיו בישיבת "הר המור" בשכונת הר חומה בירושלים והחל את לימודיו בשיעורו של הרב משה שטרנברג בנו של ראש הישיבה הרב עמיאל שטרנברג. שנה לאחר מכן, החל ללמוד בשיעורו של הרב אריאל כהן חתנו של ראש הישיבה. אלפסי, הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת הר המור ונחשב לתלמיד קרוב מאוד של רבני הישיבה. הוא נחשב למעיין ובקיא גדול.
בבוקר שמחת תורה היה אלפסי יחד עם עוד רבים מחבריו בעיר עכו על-מנת לשמח את תושבי העיר בחג, מכיוון שאלפסי הינו אדם דתי הוא התוודע לחדירת המחבלים רק בהמשך היום אז עזר לראש המכינה בעיר לאסוף את התלמידים ולהתפלל להצלחת המלחמה. בשבוע שלאחר מכן עסק אלפסי שבין היתר פועל גם בארגון מד"א בעשרות פעולות חסד ועשייה ובין היתר הקים קו טלפון בו מידע על התנדבויות שונות המיועדות למתנדבים אשר אין ברשותם ווצאפ, אלפסי נסע גם-כן בשיירה לעיר שדרות בשביל להביא אוכל ומוצרים חיוניים לתושבי העיר שעדיין היה חשש בה ממחבלים. בהמשך המלחמה נסע אלפסי מאות קילומטרים לבסיסים בכל רחבי הארץ בשביל להביא בחינם לחיילים שבקשו - חוברות של הספר "לאמונת עתנו ד'" בהוצאת חוסן ישועות, וחוברות נוספות.
תפקידו בהוצאת חוסן ישועות
לאחר פעילותו בעניין חלוקת החוברות לחיילים במלחמת חרבות ברזל, החליט בטבת התשפ"ד מוטי סרור העומד בראש ההוצאה למנות את אלפסי לתפקיד ראש מערך המשכתבים בחוסן ישועות והוא מכהן בתפקיד זה עד היום.
השקפה
אלפסי סבור שיש לדבוק ללא פשרות בתורת הרב קוק ובנו הרצי"ה וכיום - בממשיך דרכם הרב צבי ישראל טאו. הוא תומך במפלגת "נעם" ואף השתתף בלא מעט כנסים ואירועים של המפלגה. בבחירות הארציות ובבחירות לעיריית ירושלים היה בין פעילי השטח המשפיעים ביותר ובין היתר הוא הקליט יחד עם זמרים נוספים את ג'ינגל המפלגה. אלפסי זכה לשבחים מיוחדים מצד יו"ר המפלגה סגן השר אבי מעוז ומצד חבר מועצת העיר ירושלים אלדד רבינוביץ' בראיונות שערך עמם. אלפסי הוא בעל השקפה דתית ימנית.
חיים אישיים
אביו הוא הרב דוידי אלפסי, אשר משמש כאחד הרמי"ם הבולטים בישיבת בני רחל שבמתחם קבר רחל בבית לחם. אימו, הרבנית מוריה אלפסי מלמדת באולפנת "עטרת רחל" ומשמשת כמדריכת כלות נחשבת מאוד בציבור הדתי-לאומי. לאביעד אלפסי מספר אחים הרואים בו מודל לחיקוי ולהשראה. אחיו של סבתו הינו נשיא המדינה השמיני של מדינת ישראל משה קצב וכן עו"ד ליאור קצב. סביו מצד אמו הוא הרב יגאל קוטאי המכהן כראש ישיבת ההסדר המאירי וכיו"ר הקרן למורשת חברון. דודתו היא חן אריאל שבעלה הוא נכדו של הרב יעקב אריאל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפרים דוד, טוקר הגשים חלום: מגיש החדשות הצעיר ביותר • צפו, באתר רדיו קול חי, 2018-07-23