שרגא רוזנברג
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-10-17 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.

הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 17.10.2023).

שרגא רוזנברג (27 ביולי 1939 - 5 באוגוסט 2003) היה איש ציבור ופעיל חברתי.

הרב שרגא פייביל רוזנברג היה מנכ"ל ויו"ר בחברות ציבוריות רבות, ביניהם החברה הכלכלית טירת הכרמל וזכרון יעקב, רשת הגנים של אגודת ישראל, והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. כן היה יו"ר הנהלת מוסדות סערט ויזניץ בחיפה וחבר מועצת העיר חיפה. היה אף מועמד לתפקיד מנכ"ל חברת עמידר. נפטר ממחלת הסרטן בגיל 64, ביולי 2004.

הולדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרגא נולד בי"ב באב תרצ"ט בעיירה ויזניצא שבחבל בוקבינה, רומניה, לאביו משה ואמו גולדה רבקה. כאשר היה שרגא בן שנה וחצי נפטר אביו ממחלת הטיפוס והוא נותר בן יחיד לאמו. יחד שרדו את תלאות מלחמת העולם השנייה כאשר הם גולים לטרנסניסטריה ושוהים בעיירה מוגילוב. בתום המלחמה עברו לעיר סאטמר שם התחנך שרגא במוסד החינוכי שהקים הרב משה אריה פריינד לילדי הפליטים. עם ההכרזה על הקמת המדינה בשנת 1948 פנו לעלות ארצה ועצרו למשך כשנה בבודפשט, שם גרו בבית הרבי מסקולען, הרב אליעזר זוסיא פורטוגל.

נעוריו בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר עלה שרגא עם אמו לישראל בשנת 1951 נשלחו למעברה בכפר אתא, ושרגא נשלח לירושלים ללמוד בישיבת פרשבורג. לאחר הבר מצווה שלו נשלח לחיפה ללמוד בישיבתו של המקור ברוך מסערט ויזניץ, שקירב אותו מאוד ובשנים הבאות שרגא שימש אותו בנאמנות.

בגיל 18 החל לשרת במסגרת 4 שנות הוראה בבית ספר בצפת.

בגיל 20 התחתן עם לאה אבן ילידת ירושלים.

לאחר נישואיו התמנה למורה בבית ספר בעכו ומאוחר יותר למנהל המוסד.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר אחרי נישואיו קבע את מגוריו ברמת ויזניץ בחיפה

בגיל 30 החל לנהל את אגף הרווחה ברשת הגנים של אגודת ישראל.

במלחמת יום הכיפורים גויס לצה"ל ושירת בחיל השריון בסיני. בקרב החווה הסינית הוצב בגדוד 79 פלוגה ז' 'זיגי'.

שימש כיושב ראש הנהלת מוסדות סערט ויזניץ בישראל, במרכז המוסדות בחיפה.

באפריל 1987 מונה לחבר במועצת העיר חיפה במקומו של אליעזר אלתר. והיה חבר בוועדות השונות שאת חלקן אף ניהל לזמן מה.

במקביל מונה למנכ"ל רשת הגנים של אגודת ישראל, ולצד זאת סמנכ"ל החינוך העצמאי.

שרגא הקים וניהל בהצלחה את החברה הכלכלית טירת הכרמל, ולאחר הצלחתו נקרא להקים חברה דומה גם בזכרון יעקב.

בשיא פעילותו הציבורית נשלח על ידי רבנים ואישי ציבור להגיש את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל חברת עמידר, כמועמדו המועדף של סגן שר השיכון דאז מאיר פרוש. מועמדותו נפסלה בתואנה שלא היה לו די ניסיון בניהול חברות כלכליות בעלות היקף כה רחב וערעור שהגיש לבג"ץ יחד עם חבר הכנסת דאז יונה יהב נדחה .