פינוי צפון רצועת עזה

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-11-04 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 5.11.2023).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 5.11.2023).

ב-13 באוקטובר 2023, הורתה מדינת ישראל על פינוי צפון רצועת עזה לכל היישובים מצפון לוואדי עזה (לרבות העיר עזה) לדרום הרצועה. זאת במסגרת מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר. ההוראה ניתנה במסגרת מנהלת התיאום והקישור שעידכנה את האומות המאוחדות במטרה למנוע פגיעה בתושבים במהלך המלחמה. צה"ל נתן ההוראה לתושבים כאולטימטום ל-24 שעות במסגרת ההכנות לתמרון קרקעי במרחב זה, אשר מאכלס מאות אלפי תושבים. למרות זאת, חמאס אשר שולט ברצועה קרא לתושביו להימנע מפינוי וטען כי הוראות צהל הן ""תעמולה מזויפת" שנועדה לגרום לנכבה שנייה[1]. בנוסף על כך, ארגון האומות המאוחדות הזהיר מאסון הומניטרי שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול (בדגש על פינוי בתי החולים)[2][3]. למרות אזהרות חמאס, עד ה-14 באוקטובר דווח על לפחות כמה עשרות אלפי תושבים שנענו לאזהרה והתפנו דרומה[4]. עד ה-15 באוקטובר כבר מאות אלפי תושבים התפנו דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך כביש סלאח א-דין החוצה את הרצועה.[5].

עוד ביום מתן האזהרות, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון קירבי טען כי ישראל לא התייעצה עם הממשל האמריקני בנוגע לפינוי וביצעה זאת על דעת עצמה. במקביל הממשל האמריקני הביע דאגה למצב ההומניטרי ברצועה ובצפונה[6]. גם הארגון Human Rights Watch פירסם כי הוא מודאג בנוגע למצב, וגינה את הוראת הפינוי בטענה שאינה חוקית. הארגון טען שהוראת הפינוי הישראלית אינה אפקטיבית ואינה באמת מגנה על תושבי עזה, יוצרת בהלה ועלולה להביא לפינוי בכפייה אשר מהווה פשע מלחמה[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חלבי, עינב; זיתון, יואב; רויטרס (2023-10-13). "צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור"". Ynet. נבדק ב-2023-11-04.
  2. ^ עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה
  3. ^ ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-10-13
  4. ^ חלבי, עינב (2023-10-14). "הבריחה ההמונית מעזה, והכעס שמופנה לא רק לישראל: "חמאס הביא עלינו נכבה"". Ynet. נבדק ב-2023-11-04.
  5. ^ והסוכנויות, עינב חלבי (2023-10-15). "בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד"". Ynet. נבדק ב-2023-11-04.
  6. ^ ארצות הברית: "ישראל לא התייעצה איתנו לגבי פינוי צפון רצועת עזה", באתר www.maariv.co.il
  7. ^ מה כל כך מדאיג בהוראה של ישראל להתפנות בעזה? | Human Rights Watch, ‏2023-10-16