סיגל גולדין
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-09-06 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
![]() |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
סיגל גולדין (נולדה ב-1970) היא סוציולוגית ואנתרופולוגית ישראלית, מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, וראש המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1993 סיימה גולדין תואר ראשון בהצטיינות בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולגיה, וב-1996 סיימה באותו החוג גם תואר שני בהצטיינות. לאחר מכן כתבה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת נוטינגהאם-טרנט (אנ') וקיבלה תואר דוקטור ב-2002.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריה של גולדין עוסקים בממשקים שבין מגדר, גוף, בריאות, טכנולוגיה, הגירה ומדיניות ציבורית, ומתמקדים בניתוח תהליכים חברתיים ובאופן שבו מוסדות רפואיים, משפטיים וחברתיים מעצבים את חוויות הגוף והמגדר. בין היתר חקרה את הפוליטיקה של טכנולוגיות פריון חדשות בישראל,[1] חוויות גופניות של נשים בגיל המעבר בהקשרים תרבותיים,[2] ובשנת 2010 חקרה עם איתן לוננפלד תפיסות ועמדות של מומחי פריון ביחס למדיניות ההפריה החוץ-גופית בישראל.[3][4][5]
כמו כן התמחתה בתופעות הקשורות ברעב – החל בהיסטוריה תרבותית של רעב בחברות השפע, דרך הפרעות אכילה,[6] ועד הרעב באומנות. גולדין שהתה ארבע שנים בגרמניה כחוקרת בארגון המזון והחקלאות של האו"ם.[7] ב-2022 יצרה עבור yes דוקו את הסדרה התיעודית "עד קצה הגוף" שעסקה בתעשיית הדיאטות ובהפרעות אכילה.[8]
בשנת 2005 החלה ללמד באוניברסיטה העברית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. בהמשך לימדה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, ומאז 2012 היא מלמדת בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2020 ערכה גולדין מחקר עבור משרד הבריאות, שעסק בצרכים של אנשים על הקשת הטרנסית,[9] שהפך למאגר נתונים המשמש את משרד הבריאות וארגוני הקהילה הלהט"בית להבנת צרכים ייחודיים של טרנסג'נדרים בממשק עם מערכת הבריאות. בעקבות המחקר החליטה גולדין להקים מכון מחקר ייעודי, וב-2021 ייסדה את "המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב" במסגרת האגודה למען הלהט"ב בישראל.[10] המכון פועל כיחידה מקצועית עצמאית לקידום מחקר חברתי יישומי בתחומי מגדר, מיניות, בריאות וחברה אזרחית.[11]
ב-2022, מחקר השוואתי בינלאומי בנושא להט"בופוביה בספורט שפרסמה במסגרת המכון סייע לקדם את חקיקת החוק לאיסור אלימות בספורט, הקובע בין היתר כי קריאות אלימות נגד להט"ב במהלך אירוע ספורט ייחשבו עבירה פלילית.[12]
בשנת 2023 פרסמה במסגרת המכון מחקר ראשון מסוגו שערכה עם נאג'י דעאס על להט"ב בחברה הערבית בישראל בו לקחו חלק 167 חברות וחברי קהילת הלהט"ב הערבית בישראל.[13][14] באותה שנה ערכה גולדין מחקר נוסף שבדק עמדות ותפיסות על קהילת הלהט"ב בפילוח לפי נתוני הצבעה למפלגות.[15]
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ערכה מחקר בהשתתפות למעלה מאלף נחקרים בגילאי 16–80 המזדהים כלהט"ב, ממנו עלו קשיים וצרכים ספציפיים של אוכלוסייה זו בצל הלחימה והשכול,[7] וב-2025 ייצגה את המכון בישיבה של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת בדיון על ביטחון הקהילה הלהט"בית.[16][17]
פרסומים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גולדין, ס. (2002). אנורקסיה בישראל או 'אנורקסיה ישראלית'? כמה הערות על 'תסמונת תלוית-תרבות' בהקשר גלוקלי. סוציולוגיה ישראלית, ד(1),.105-136
- גולדין, ס. (2002). מופעי הגוף הכחוש: ההיסטוריה החברתית של נראותו. זמנים: רבעון להיסטוריה, 78, 36–48.
- גולדין, ס. (2008). טכנולוגיות של אושר: ניהול פריון במדינת רווחה מעודדת ילודה. בתוך פערי אזרחות: הגירה, פריון וזהות בישראל (עורכים: י. יונה וא. קמפ), עמ׳ 167–185
- גולדין, ס. וקמפ, א. (2008). זרות ופוריות: הביו-פוליטיקה של הגירת עבודה, גוף ומגדר. בתוך גזענות בישראל (עורכים: י. שנהב, י. יונה), עמ׳ 258–286.
- גולדין, ס. (2020). מאפיינים וצרכים של קהילת הטרנס* בישראל בדגש על נושאי בריאות ורווחה: דוח סיכום מחקר ארצי. תל אביב: מרפאת לוינסקי של משרד הבריאות.
- גולדין, ס. (2022). חסמי נגישות לשירותי רפואה ורווחה בקרב אנשים על הקשת הטרנסית: מיפוי מצב קיים והמלצות להטמעת כלים לשינוי
- גולדין, ס. ודעאס, נ. (2023). להט"ב בחברה הערבית בישראל: מאפיינים, מגמות, פערים וצרכים – לקט נתונים עדכניים ממחקר ארצי
- גולדין, ס. ולב, א. (2023). להט"ב וספורט בישראל: ממצאים מחקר רב-זירתי.
- Gooldin, Sigal, 2008. "Being Anorexic: Hunger, Subjectivity, and Embodied Morality". Medical Anthropology Quarterly, Vol. 22(3), 274-296.
- Gooldin S. (2013). 'Emotional rights', moral reasoning, and Jewish-Arab alliances in the regulation of in-vitro-fertilization in israel: theorizing the unexpected consequences of assisted reproductive technologies. Social science & medicine (1982), 83, 90–98. https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2013.01.002
- Cohn-Schwartz, E., Gooldin, S., Meiry, L., & Bachner, Y. G. (2025). Sexual orientation and internalized homophobia of middle-aged and older gay and lesbian adults: The role of social relationships. The Journals of Gerontology: Series B, 80(6), gbaf048. https://doi.org/10.1093/geronb/gbaf048
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולדין בזוגיות עם הבמאית הדוקומנטרית איילת הלר.[7] היא אם לשני ילדים, שאחד נולד בהורות משותפת עם העיתונאי איציק יושע.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]Forced Feeding and Hunger Strikes - Political, Legal, and Ethical Perspectives, סרטון בערוץ "מרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה", באתר יוטיוב, DECEMBER 30, 2014
Somatic Subjectivity and its Discontents, Dr. Sigal Goldin, סרטון בערוץ "אוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב, דצמבר 2015
- ד"ר סיגל גולדין מתראיינת בתוכנית "סעודה מפסקת" - שיחות על אוכל ורעב בכאן תרבות, 27 בספטמבר 2017
- קיצור תולדות ההיסטוריה של הפרעות אכילה עם ד"ר סיגל גולדין, בעמוד הפייסבוק של שפת האכילה - איילת קלטר, 4 ביולי 2021
נתונים, עובדות והפרכת מיתוסים על הקהילה הלהט"בית בישראל, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב, 15 במאי 2024
- פרסומים אקדמיים של ד"ר סיגל גולדין
סיגל גולדין, ברשת החברתית אינסטגרם
סיגל גולדין, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
יואב כהן, "היתה תקופה שהוצאנו 60 אלף שקל בשנה על גנים, זה מלחיץ", באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2021
- ^ סיגל גולדין, סוציולוגיה של הגוף || בחזית המחקר, באתר פקפוק: עיתון הסטודנטים והסטודנטיות
- ^ סיגל גולדין ואיתן לוננפלד, תפיסותיהם ועמדותיהם של מומחי פריון ביחס לדפוסי שימוש ולמדיניות המימון הציבורית של הפריה חוץ גופית בישראל, באתר המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
- ^ ליאת עיני, "אחרי 17 טיפולי פוריות החלטתי להפסיק", באתר ynet, 29 באפריל 2015
- ^ על השאלה האתית והכלכלית מולה עומדים הרופאים בנוגע לטיפולי הפוריות, בעמוד הפייסבוק של סדר יום עם קרן נויבך, 19 בינואר 2015
- ^ מיטל יסעור-בית אור ודורית סיטון, זרעי האנורקסיה נזרעים כבר בגיל חמש, באתר ידיעות אחרונות, 27 באוקטובר 2006
- ^ 1 2 3 תחיה ברק, "אנחנו צריכים ליפול בקרב, כדי שיכירו בנו כשווים?": כך המלחמה השפיעה על להט"ב, באתר ynet, 24 בינואר 2024
- ^ עד קצה הגוף, באתר Jerusalem Cinematheque – Israel Film Archive
- ^ הדס יום טוב, מחקר חדש: 46% מהטרנסיות ו-57% מהטרנסים השתכרו פחות משכר המינימום ב-2019, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בנובמבר 2020
- ^ גאות וגאים להציג את המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב בהובלתה של ד"ר סיגל גולדין, בעמוד הפייסבוק של האגודה למען הלהטב בישראל, 21 בנובמבר 2021
- ^ גלית חתן, התחרות שבודקת: איזה מותגים הכי מגוונים בפרסום?, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2021
- ^ מערכת WDG, היסטוריה במאבק בלהט"בפוביה בספורט - התבטאות אלימה על רקע נטייה מינית תחשב לעבירה פלילית, באתר WDG, 2022-07-06
- ^ יובל בגנו, המחקר הראשון על להט"ב בחברה הערבית בישראל: 83% בארון, 72% ללא תמיכה משפחתית, באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2022
- ^ ניצן צבי כהן, 80% מהלהט"בים בחברה הערבית חיים בארון, וחסרים עובדים סוציאליים שיטפלו בהם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 ביולי 2023
- ^ ליאור ורוצלבסקי, שר החינוך: אבטל תוכניות שמכפישות את עם ישראל וצה"ל, באתר חדשות 13, 14 בינואר 2023
- ^ ביטחון הקהילה הלה"טבית במרחב הציבורי, באתר הכנסת, 10 ביוני 2025
- ^ אברהם בלוך, זעקת הקהילה הגאה בכנסת: "חוטפים מכות ואין למי לפנות", באתר מעריב אונליין, 10 ביוני 2025
- ^ "חלוץ הקהילה הגאה": העיתונאי איציק יושע פורש מתאגיד השידור, באתר וואלה, 27 ביוני 2023