נפתלי צבי פרוש

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-09-18 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
נפתלי צבי פרוש
לידה 1823 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1865 (בגיל 42 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1865 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב נפתלי צבי פרוש (פלדמן; תקפ"ג, 1823ח' בחשוון תרכ"ו, אוקטובר 1865) היה מאנשי היישוב הישן בירושלים, אבי משפחת פרוש הירושלמית.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבוברויסק, בלארוס, בשם נפתלי צבי (הירץ) פלדמן, בנו של אליעזר ליפמן פלדמן. אמו הייתה בת הרב אליהו סלוצקי ממיר. אחותה, בתיה, הייתה אשת יעקב ברלין ואמו של הנצי"ב מוולוז'ין.

נישא ללאה, בת אליהו הכהן מבוברויסק ובת בתו של הרב עקיבא אלטשולר מבוברויסק וסלוצק. לאחר נישואיו התגורר בבוברויסק ומשם עבר לסלוצק. הקדיש את זמנו ללימוד תורה ולעבודת השם והתפרנס מחנות קטנה שניהלה אשתו.

כדי להכשיר עצמו לעלייה לארץ ישראל עבר לווילקומיר, שם שהה חמש שנים בפרישות מוחלטת וכונה "הפרוש" ו"הפרוש מווילקומיר". לימים הפך הכינוי "פרוש" (ובהגייה אשכנזית: פֹּרוּשׁ) לשם משפחתו ומשפחת צאצאיו[1].

בשנת תרט"ו (1855) עלה לארץ ישראל עם אשתו ושני ילדיהם והתיישב בירושלים. התגורר ברחוב היהודים שבעיר העתיקה, בקרבת חצר רבי יהודה החסיד. בתקופת מגוריו בירושלים המשיך בפרישותו המופלגת. מדי לילה נהג לומר תיקון חצות בכותל המערבי יחד עם רבי נחום משאדיק.

בחודש אלול תרכ"ה (1865) ערך את צוואתו. כעבור חודשיים, בחשוון תרכ"ו (1865), נספה במגפת הכולרה שפרצה בירושלים. לפי הוראת הרב שמואל סלנט הוכנסה מיטתו לחצר רבי יהודה החסיד. רבי נחום משאדיק הספידו והעיד עליו שבכל שנה סיים את תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי וארבעת חלקי השולחן ערוך. נקבר בהר הזיתים ועל מצבתו נכתב "הרב הצדיק המפורסם". ארבעה ימים לאחר פטירתו נפטר רעהו רבי נחום משאדיק.

בנו שלמה זלמן עמד אז לפני נישואיו, ודודו של רבי נפתלי צבי, יעקב ברלין, נטל תחת חסותו את הטיפול בהוצאות נישואיו וערך את חופתו בביתו.

שני בניו הם: שלמה זלמן פרוש – מייסד גמ"ח שערי חסד ומבוני ירושלים, וגרשון פרוש – מראשי בית החולים שערי צדק.

אילן יוחסין משפחת פרוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי צבי פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרשון פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי צבי פרוש-גליקמן
 
עקיבה פרוש
 
אהרן יעקב פרוש
 
אליהו נחום פרוש
 
יוחנן דוד סלומון
 
חיים יהודה לייב אוירבך
 
שינא גיטל
 
מנחם מנדל פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פרוש
 
מרדכי ליבר פרוש
 
זונדל קרויזר
 
שמואל קלמן מירסקי
 
אברהם
 
נפתלי סלומון
 
המשך ענף זה ראו:
עץ חיים יהודה לייב אוירבך
 
מרדכי ליבר פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם פרוש
 
חיים קמיל
 
 
 
 
 
שרה
 
כתריאל שלמון
 
יוחנן דוד סלומון (סופר)
 
משה מנדלבאום
 
שלום חיים פרוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פרוש
 
אשר טננבוים
 
 
 
 
 
אהוד חבצלת
 
 
 
 
 
 
 
ישראל פרוש
 



לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומש המגידים, שמות עמ' 273 -276.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "פרוש" משמש גם ככינוי לאנשי היישוב הישן בירושלים ההולכים לפי שיטת הגר"א ומבדילם מאנשי היישוב הישן החסידים.