נסיונות הפסקת אש במלחמת חרבות הברזל
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-12-27 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| ||
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. |
במהלך מלחמת חרבות הברזל נשמעו דרישות וניסיונות לבצע הפסקת אש בין ישראל לבין חמאס ושאר הצדדים הלוחמים מול ישראל (ובכלל זה הג'יהד האיסלמי הפלסטיני בעזה, חזבאללה בלבנון, והחות'ים מתימן). ארגונים פרו-פלסטיני, ארגוני זכויות אדם, ומדינות רבות קראו לקיים הפסקת אש מיידית, והקריאה "הספקת אש עכשיו" היא קריאה פופאלרית בעצומות והפגנות של ארגונים פרו-פלסטיניים[2].
הנימוקים בעד הפסקת אש הם מספר הקורבנות הגבוה של אזרחים פלסטינים ורצון לקדם עסקאות להשבת חטופים. חמאס הבהיר מצידו כי הפסקת אש היא זמנית בלבד וכי לאחר הפסקה כזו הוא מתכוון לתקוף שוב ושוב את ישראל עד להשמדתה. ישראל מתנגדת להפסקת אש עד להשגת מטרות המלחמה העיקריות. בנימין נתניהו הגדיר מטרות אלה השמדת חמאס, פרוזה של עזה ודה-מיליטריזציה של החברה הפלסטינית. [3]
פרוט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 באוקטובר, בראיון לרשת הטלויזיה הלבנונית LBC אמר בכיר בבחמאס, ראזי חמד, כי חמאס רוצה לחזור את מתקפת אוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד. לטענתו הפלסטינים הם הקורבנות ולכן כל דבר שהם עושים הוא מוצדק. חמד דיבר בשם העם הפלסטיני וטען כי "אנחנו מוכנים לשלם מחיר". וכי "אנחנו נקראים אומה של קדושים מעונים וגאים להקריב קדושים".[1][2]
יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית הסנטור הרפובלקיני מייק ג'ונסון, אמר במהלך נאום בהפגנת תמיכה בישראל כי "הקריאה להפסקת אש היא שערורייה.... ישראל תפסיק את מתקפת הנגד שלה כאשר חמאס יפסיק להיות איום על מדינת ישראל. [4]
בין 24 בנובמבר לבין 1 בדצמבר 2023 התקיימה הפסקת אש בתיוווך קטאר. העסקה כללה הפוגה הדדית בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שחרור אסירים ביטחוניים פלסטינים תמורת שחרור חטופים ישראלים וזרים שנחטפו לעזה (כמעט כולם נשים וילדים), והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההפוגה בלחימה נמשכה 7 יממות ושוחררו במסגרתה 70 ישראלים תמורת שחרור 210 אסירים. בנוסף שוחררו שלא במסגרת העסקה 3 ישראלים בעלי אזרחות רוסית, 23 תאילנדים ופיליפיני שנחטפו מישראל. הפסקת האש הסתיימה בעקבות אי עמידה של חאמס בהבטחה לשחרר קבוצה של כ־19 חטופות ישראליות בהן נועה ארגמני[3] ובשל חידוש הירי של חמאס על ישראל.
ב 8- בדצמבר התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם במטרה להעביר החלטה על הפסקת אש מיידית אך ארצות הברית הטילה וטו על יוזמה זו.[5][6]
ב-24 בדצמבר דווח בתקשורת הערבית כי, מצרים מנסה לקדם תוכנית בת שלושה שלבים לסיום המלחמה. לפי ההצעה בשלב הראשון ישוחררו 40 חטופים בתמורה להפסקת אש בת שבועיים לפחות, ובהמשך תוקם ממשלה פלסטינית טכנוקרטית וישראל תצא מהרצועה.[7] למחרת דווח כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי דחו את ההצעה המצרית שכן הם מסרבים לוותר על השליטה בעזה.[8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hamas Official Ghazi Hamad: We Will Repeat The October 7 Attack, Time And Again, Until Israel Is Annihilated; We Are Victims – Everything We Do Is Justified, MEMRI (באנגלית), ממרי Oct 24, 2023
- ^ Hamas official vows to repeat Israel attacks ‘again and again’ until it’s destroyed, ניו יורק פוטס, 1. בנומבר 2023
- ^ יועץ מיוחד לראש הממשלה, מרק רגב, בראיון ל-חדשות אנ.בי.סי, [1]