נאום ספרטהכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-09-15 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

"נאום ספרטה" הוא נאום שנשא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ב-15 בספטמבר 2025 בכנס החשב הכללי בירושלים. בנאום זה, נתניהו הציג תמונת מצב מדאיגה של בידוד מדיני הולך וגובר של מדינת ישראל, בעקבות ההתמשכות של מלחמת חרבות ברזל. בנאום נתניהו קרא למדינה לאמץ גישה של "סופר-ספרטה" כדי להתמודד עם האתגרים הללו. הנאום עורר תגובות חריפות במערכת הפוליטית והכלכלית בישראל, והצית דיון ציבורי נרחב על עתידה המדיני והכלכלי של המדינה.

נאום "סופר-ספרטה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו חורג מעבר לדיון פוליטי או כלכלי גרידא. הוא מהווה ביטוי לתפיסת עולם כוללת בנוגע למקומה של ישראל בעולם, ומשליך על היבטים נוספים של החברה והמדינה. ניתוח מעמיק של הנאום מגלה מספר משמעויות נוספות שלא זכו לתשומת לב רחבה בעת נישא הנאום.

הבידוד המדיני: הגורמים וההשלכות

בנאומו, נתניהו ציין כי ישראל נמצאת במצב מדיני מאתגר על רקע מלחמת חרבות ברזל. לדבריו, הסיבות לכך נעוצות במספר גורמים:

• השפעת מיעוטים מוסלמיים באירופה: נתניהו טען כי המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט משמעותי וקולני, המפעיל לחץ על ממשלותיהן בנושא עזה. לטענתו, מיעוטים אלו "מכופפים" את הממשלות המקומיות ו"שוללים את הציונות", מה שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל.
• המהפכה הדיגיטלית וניצולה על ידי אויבים: נתניהו האשים את המהפכה הדיגיטלית, ובמיוחד את השימוש בבינה מלאכותית, בכך שהיא מנוצלת על ידי יריבי ישראל, כולל "מדינות אויב כקטאר וסין". הוא טען כי מדינות אלו משקיעות סכומי עתק במדיה החברתית כדי להשפיע על השיח העולמי ולהטיל "מצור תקשורתי" על ישראל, מה שמוביל לבידוד.
• הגבלות על ייצוא וייבוא: כתוצאה מהלחצים המדיניים, נתניהו הזהיר מפני מחסומים מסוימים בסחר העולמי. הוא ציין כי המצב עלול להגביל את יכולתה של ישראל לייבא חלקי נשק, ולכן יש צורך בפיתוח תעשיות נשק מקומיות.

הבידוד המדיני: לא רק סנקציות כלכליות

בעוד שהנאום התמקד בהשלכות הכלכליות של הבידוד, בעיקר בהקשר של סנקציות והגבלות על סחר, הניתוח המדיני הרחב יותר מצביע על כך שהבידוד אינו מסתכם רק במישור זה. הנאום של נתניהו בכנס החשב הכללי ובאירוע נוסף לאחר מכן שנערך במשרד החוץ הצביע על איום רחב יותר של "מצור תקשורתי" הממומן על ידי מדינות אויב כמו קטאר וסין. חרם זה אינו פוגע רק בכלכלה, אלא גם בלגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית ובאמון הציבורי בה. דבריו מצביעים על תפיסה שבה המאבק על הנרטיב והעובדות הוא מאבק אסטרטגי קריטי, המהווה חזית חדשה במלחמה.

מהות ההשוואה בין אתונה לספרטה: מעבר לדימוי

השימוש של נתניהו בהשוואה בין אתונה לספרטה אינו מקרי. נתניהו ידוע כחובב היסטוריה, והוא מבקש ליצור מטפורה מורכבת:

• אתונה ייצגה את התרבות, הדמוקרטיה והפתיחות, תכונות שישראל משבחת ומבקשת להדגיש בפני העולם.
• ספרטה ייצגה חוסן צבאי, משמעת והסתפקות עצמית, תכונות שאותן נתניהו טוען שישראל חייבת לאמץ.

התוספת של הקידומת "סופר" ל"ספרטה" מעצימה את הדימוי ומדגישה את האופי הקיצוני של הצעד המוצע, כאילו ישראל נדרשת להתעלות אף מעבר למודל הקשיח של ספרטה. ההשוואה רומזת למלחמה הפלופונסית, שהסתיימה בניצחונה של ספרטה על אתונה, ובכך מחזקת את המסר כי במאבק על הקיום, הדמוקרטיה והתרבות חייבות להתיישר עם דרישות החוסן והעצמאות.

כלכלת "סופר-ספרטה"

נתניהו סיכם את תפיסתו במשפט הציורי "אנחנו הולכים להיות אתונה וסופר-ספרטה. אין לנו ברירה".

כמענה למצב המדיני המאתגר, נתניהו קרא לישראל להסתגל למה שהוא כינה "כלכלה עם סממנים אוטרקיים". אוטרקיה היא מונח כלכלי המתאר מצב של הסתפקות עצמית, שבו מדינה או חברה מייצרת את כל צרכיה ואינה תלויה בסחר חיצוני. נתניהו הודה כי המונח שנוא עליו, שכן הוא רואה עצמו כחסיד של השוק החופשי, אך טען כי המצב הנוכחי אינו מותיר ברירה.

הנאום הפוליטי הדגיש את הצורך בכך ש"נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה". אתונה מסמלת את עיר המדינה היוונית שהייתה ידועה בתרבות, בפילוסופיה ובדמוקרטיה שלה, ואילו ספרטה סימלה חוסן צבאי, משמעת ותלות מועטה בסחר חיצוני. נתניהו התכוון כי על ישראל לשלב את היצירתיות והקדמה של אתונה עם החוסן והעצמאות של ספרטה. הוא חזר על אמירתו בנאום נוסף בפני מחוקקים אמריקנים, בו הדגיש כי ישראל תיאלץ לעבוד על עצמאותה ולייצר בעצמה את צרכיה הביטחוניים.

התגובות לנאום

דבריו של נתניהו עוררו סערה פוליטית וכלכלית. בבורסה בתל אביב נרשמו ירידות בעקבות דבריו על כלכלה אוטרקית. פוליטיקאים מהאופוזיציה תקפו בחריפות את הדברים:

• יאיר לפיד: ראש האופוזיציה טען כי אמירתו של נתניהו על כלכלת בידוד היא "אמירה מטורפת". הוא האשים את הממשלה הנוכחית בבידוד המדיני וטען שזו תוצאה של מדיניות כושלת ולא גזירת גורל. לטענתו, "אפשר אחרת" וישראל יכולה לחזור להיות מדינה מצליחה ומוערכת.
• רם בן ברק השווה בציוץ חריף את עתידה של ישראל לצפון קוריאה.
• מירב בן ארי תהתה מדוע אין בממשלה אף אחד עם "חוליות בגב" שיוכל לומר לנתניהו כי הוא "הורס את המדינה".
• יאיר גולן: יו"ר מפלגת העבודה טען כי נתניהו מונע משיקולים אישיים וכי הוא "מקריב את המדינה, את הכלכלה, את עתיד הילדים... בשביל לשמור על הכיסא שלי".
• גדי איזנקוט: השר וחבר כנסת לשעבר מהמחנה הממלכתי, הדגיש כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות מבודדת ולנהל משק אוטרקי. הוא קרא לנתניהו להניח את המפתחות במידה ואינו יודע לפתור את המצב, וטען כי נגרם "נזק" שיהיה קשה לתקן.

הביקורת על הנאום לא הגיעה רק מהמערכת הפוליטית. פורום הייטק למען ישראל, הכולל מנכ"לים בכירים, הזהיר כי ההייטק, מנוע הצמיחה המרכזי, תלוי בקשרים בינלאומיים ובאמון משקיעים. כל פגיעה בקשרים אלו מערערת את החוסן הלאומי ומסכנת את היתרון הטכנולוגי והצבאי. הם טענו כי ישראל "מידרדרת אל עבר מציאות מסוכנת של הסתגרות".

השלכות חברתיות ופוליטיות פנימיות

מעבר להשלכות המדיניות והכלכליות, הנאום עורר דיון פנימי נוקב על מהותה של החברה הישראלית. מבקרים טענו כי התפיסה של "סופר-ספרטה" עלולה להוביל לפירוק פנימי ולפגיעה בסולידריות. החזון, על פי ביקורת זו, מתעלם מהצורך בשותפות ובחלוקת הנטל, ומקבע מצב שבו מעטים נושאים בנטל הביטחוני והכלכלי עבור הרוב.

תגובות של חברי אופוזיציה ואנשי הייטק הדגישו את הסכנה שבהרס היתרונות היחסיים של ישראל, כמו הכלכלה הפתוחה והחדשנית, וההידרדרות למציאות של הסתגרות ואובדן יכולת תחרות בינלאומית. הטענה כי הבידוד אינו גזירת גורל אלא תוצר של מדיניות, מהדהדת את הדיון הציבורי על אחריות המנהיגות לאתגרים הניצבים בפני המדינה.

הנאום, אם כן, אינו רק הערכה כלכלית פסימית, אלא הצהרה אסטרטגית המציבה את ישראל על נתיב של התכנסות פנימה וחיזוק החוסן העצמי, גם במחיר של יחסי חוץ מורכבים ושינוי עמוק באופי החברה.

ראו גם

• ספרטה
• אתונה
• בידוד דיפלומטי
• כלכלה אוטרקית
• סנקציות
• מלחמת חרבות ברזל