מנחם נחום שניאורסון
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-12-23 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה |
| לידה | ה'תקנ"ח |
|---|---|
| כינוי | רבי נחום מניעז'ין |
| מדינה | רוסיה |
| מקום מגורים | ניעז'ין |
| מקום פעילות | ניעז'ין, ליובאוויטש, האדיטש |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | משפיע |
| רבותיו | האדמו"ר הזקן, האדמו"ר האמצעי |
| תלמידיו | שניאור זלמן אהרן שניאורסון |
| שם השושלת |
משפחת שניאורסון  |
| אב | האדמו"ר האמצעי |
| אם | הרבנית שיינא |
| צאצאים | שניאור שניאורסון, חנא חיקע מניעז'ין, לוי יצחק שניאורסון מניעז'ין, רבי מרדכי דוב, משה זלמן מטשימישליע, רבקה ראסי' |
  | |
רבי מנחם נחום שניאורסון היה בנו בכורו של האדמו"ר האמצעי רבי דובער שניאורי. נולד בשנת ה'תקנ"ח[1] ונקרא על שמו של האדמו"ר רבי מנחם נחום מצ'רנוביל.[2]
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בליאדי וחונך שם על ידי סבו האדמו"ר הזקן. בזמן מלחמת רוסיה–צרפת (1812) ברח האדמו"ר הזקן מליאדי ורבי מנחם נחום הנהיג את מסע הבריחה[3]. נישא בשנת ה'תקע"ב עם בתו של רבי זלמן ריבלין משקלוב, את השידוך ביצע האדמו"ר הזקן כשרבי מנחם נחום עוד היה ילד.[4] בזמן פטירת האדמו"ר הזקן בכפר פני (רו') לא היה אף אחד מבניו לידו ולא ידעו היכן לקוברו ורבי מנחם נחום הכריע לקוברו בהאדיטש על פי מה ששמע ממנו[5].
עם הכתרתו של אביו האדמו"ר האמצעי למלאות את מקום סבו האדמו"ר הזקן כאדמו"ר חסידות חב"ד, היה הוא יד ימינו במשך 15 שנות הנהגתו. בשנת ה'תקע"ה עבר בעקבות אביו האדמו"ר האמצעי להתגורר בעיירה לובביץ'. בשנת ה'תקפ"ה נאסר יחד עם אביו בעקבות האשמה שהוא אסף סכומים אדירים וחילקם לבני משפחתו, בכתב האישום נכתב שרבי מנחם נחום קיבל אלף רובל מתוך זה. על פי המקובל בכתבי החסידים, לפני פטירתו של האדמו"ר האמצעי רמז לבנו רבי מנחם נחום על קבלת נשיאות חב"ד והנהגת החסידים[6].
לאחר פטירת אביו בניעז'ין (בה נקבר), עבר רבי מנחם נחום לגור בעיר זו. עם פטירתו, הציע לו הצמח צדק לרשת את מקומו ולהיות האדמו"ר של חסידות חב"ד, מסופר כי מחמת ענוותנותו לא הסכים לקחת על עצמו את התפקיד.[7]
לעיתים היה אומר מאמרי חסידות, והמאמרים שהיה אומר היו קצרים. כן היה מספר סיפורי צדיקים בדיוק, ובפרט מה שראה אצל סביו אדמו"ר הזקן ואביו אדמו"ר האמצעי ומה ששמע מחסידים.[8] מדי שנה בחג הגאולה של האדמו"ר הזקן – י"ט כסלו היה מספר את סיפור המאסר והגאולה מתחילתו ועד סופו עם כל הפרטים.[9] מסיפורים אלו נותר בידינו רק המעט שסיפר אדמו"ר הריי"צ ונכתב בספריו "ליקוטי דיבורים" ו"ספר השיחות". הרב זלמן אהרן שניאורסון (הרז"א) כתב ספר בכתב יד ובו למעלה מ150 עמודים של סיפורים ששמע מרבי נחום[10], מחברת זו ככל הנראה לא שרדה.
הדפיס את הספר "תורת חיים" על התורה מאביו האדמו"ר האמצעי.[11]
עם התפלגות החסידות לאחר פטירת האדמו"ר הצמח צדק, תמך בנשיאות של רבי יהודה ליב שניאורסון - האדמו"ר מקאפוסט.[12]
בשנותיו האחרונות התגורר לתקופות ממושכות בהאדיטש (מקום קברו של האדמו"ר הזקן) והיה חוזר לסירוגין לביתו בניעז'ין[13] בשנת ה'תרכ"ד נסע ללובביץ' לבקר את גיסו האדמו"ר הצמח צדק שם גר במשך מספר חודשים ולאחר מכן עבר לגור למשך תקופה ממושכת בהאדיטש.[14]
נפטר בניעז'ין ושם נקבר.[15]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזיווג ראשון היה נשוי לבתיה בת זלמן ריבלין משקלוב, מחסידיו של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. ילדיהם[16]:
- בנו: הרב שניאור שניאורסון (אשתו בזיווג ראשון ראדע פריידא בת אדמו"ר הצמח צדק)
- בתו: חנה חיקא (בעלה בזיווג שני הרב ישראל נח מניעז'ין)
- בנו: רבי לוי יצחק מניעז'ין.
אשתו מזיווג שני הייתה אחייניתו מרת שרה פריידא[17] בת האדמו"ר רבי יעקב ישראל טווערסקי מצ'רקאסי. ילדיהם:
- רבי מרדכי דוב טברסקי, האדמו"ר מטומשפאל
- רבי משה זלמן טברסקי מטשמילה.
עצי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעץ משפחתו לילדיו מאשתו הראשונה לבית ריבלין: עץ משפחת שניאורסון, לעץ משפחתו לילדיו מאשתו השנייה: עץ משפחת טברסקי ענף צ'רקס-שניאורסון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק אדמו"ר האמצעי פרק ז.
- הרב עמרם בלוי, מנחם משיב נפש מחב"ד לטשערנוביל - היכל הבעל שם טוב, גיליון כה עמוד 97 ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי מנחם נחום באתר 'הצאצאים'
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שנת פטירת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, ראה היכל הבעש"ט, גיליון כה עמוד 94, יצחק קמניצקי, קיצור תולדות חב"ד. בספר תולדות משפחת הרב מליאדי כותב שנולד בשנת ה'תקמ"ט (דבר שלא מתיישב הן עם תאריך נישואיו שלו ותאריך נישואי אביו), ראה גם ברשימות היומן מהרבי מליובאוויטש, עמוד שד.
- ^ בהוראה מיוחדת מהאדמו"ר הזקן, הרבי מליובאוויטש.
- ^ אדמו"ר הריי"צ, ליקוטי דיבורים.
- ^ ספר מגדל עז.
- ^ ספר בית רבי, פרק כב (במהדורת מעיינותיך עמוד 319). ספר "המסע האחרון", עמוד 184
- ^ החוקר הרב עמרם בלוי, מנחם משיב נפש מחב"ד לצ'רנוביל, היכל מנחם כו, עמ' קב, קג
- ^ "התמים", דף קכ"ח, עמוד א'
- ^ אדמו"ר הריי"צ, התמים, חוברת ד.
- ^ הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים. הרבי מליובאוויטש, תורת מנחם, חלק לב, עמוד 265. הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים, מועדים, י"ט כסליו.
- ^ אדמו"ר הריי"צ, לקוטי דיבורים, עמוד 313.
- ^ דף השער של הספר.
- ^ היכל הבעל שם טוב, גיליון טז. גיליון כה.
- ^ האדמו"ר, רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי הריי"צ, שיחת י"ט כסלו, ה'תרצ"ג, ריגא, ספר לקוטי דיבורים, חלק א, ליקוט ב, עמוד 20.
- ^ שמעון טיקוצקי, המבשר תורני, גיליון 425, עמוד 22.
- ^ אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות ה'תש"ה, שיחת ליל ב' דראש השנה (עמוד ח במהדורה המתורגמת של הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.)
- ^ לוי גרוסמן, שם ושארית, עמוד 45.
- ^ הרב מנחם שמואל סלונים, תולדות משפחת הרב מלאדי, עמוד 69.