המהומות בתל אביב ביום כיפור
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-09-26 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. |
המהומות בתל אביב ביום כיפור חלו ב-25 בספטמבר 2023, יום כיפור, י' בתשרי, בשנת ה'תשפ"ד. באירוע התעמתו מפגינים עם משתתפים בתפילה שקיים ארגון 'ראש יהודי' בכיכר דיזנגוף בתל אביב-יפו.
השתלשלות האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת ה'תשפ"א החל ארגון 'ראש יהודי' לארגן תפילות יום כיפור המוניות בכיכר דיזנגוף, בתפילות היו אזורים מסוימים בהם הוצבו מחיצות ניידות לטובת המתפללים החפצים להתפלל בהפרדה.
לקראת יום הכיפורים בשנת ה'תשפ"ד החליט ראש העיר רון חולדאי, בעקבות לחצו של ראש סיעת 'חילונים ירוקים' בעירייה וסגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי[דרוש מקור], לאסור הפרדה מגדרית בזמן התפילות.[1]
בתגובה, ארגון 'ראש יהודי' הודיע כי הוא מתכוון לבטל את התפילות, אך בעקבות לחץ של פניות מצד מתפללים ורבנים, בהם הרב שמואל אליהו והרב יהושע שפירא[דרוש מקור] הוחלט לקיים את התפילות כסדרן, כאשר על הצורה בה הן ייערכו הוטל איפול.
לאחר החלטת העירייה הגיש ה'פורום לחירות וכבוד האדם בישראל' עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד העירייה, אך בית המשפט דחה אותה ואישר את החלטת העירייה.
בפועל, במתחם התפילה לא הונחו מחיצות ובמקום זאת הושמו דגלי ישראל, אשר לפי המשטרה לא הוגדרו כמחיצות.[דרוש מקור]
בטרם החלו התפילות הגיעו מפגינים וניסו למנוע את קיום התפילות על ידי פינוי הכיסאות, צרחות וצפצופים. התפילה הופסקה ועברה לרחוב צדדי סמוך.[2]
התגובות לאירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישי ציבור, שרים וחברי כנסת רבים הגיבו לאירוע ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו שכתב: "עם ישראל ביקש להתאחד ביום הכיפורים בבקשת סליחה, מחילה ואחדות בתוכנו. לתדהמתנו, דווקא במדינת היהודים, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, מפגיני שמאל התפרעו נגד יהודים בעת תפילתם. נראה שאין גבולות, אין נורמות ואין סייג לשנאה מצד הקיצונים משמאל. אני, כמו רוב אזרחי ישראל, דוחים זאת. אין להתנהגות אלימה כזאת מקום בתוכנו".[3]
ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב: "מה שקרה ביום הכיפורים הזה הוא בעיקר נורא עצוב. כל השנים זה היה יום של כבוד הדדי, של התחשבות אחד ברגשות של השני. מי שרצה להתפלל בהפרדה, הלך לבית הכנסת. מי שרצו להתפלל ביחד, הלכו להתפלל יחד בחוץ. אף אחד לא ניסה לכפות על השני את היהדות שלו. עד שהגיעו הנה מבחוץ גרעינים משיחיים וגזעניים שמנסים לכפות עלינו את הגרסה שלהם ליהדות. אנחנו לא זקוקים מאף אחד להוראות הפעלה איך להיות יהודים. חבל שהם הפכו גם את היום הקדוש והנפלא הזה, לעוד יום של מריבה ישראלית".[4]
הנשיא יצחק הרצוג הגיב לאירוע במהלך העצרת המרכזית לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים: "במיוחד בעת הזאת עלינו להפיק לקחים ולהבין היטב שהאיום הפנים-ישראלי הוא האיום החריף והמסוכן מכולם. רק אתמול, בעיצומו של היום הקדוש, חמישים שנים בדיוק אחרי פרוץ המלחמה, ראינו דווקא בעיר העברית הראשונה - דוגמה מטלטלת וכואבת לאופן שבו המאבק הפנימי בתוכנו מסלים ומקצין".[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראש בראש, באתר ערוץ 7
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.inn.co.il - ^ יוני גבאי, בני גנץ: "נתניהו מחולל השנאה הגד.., באתר כיכר השבת, 2023-09-25
- ^ יוני גבאי, אין להם גבולות: מפגינים ביקשו למ.., באתר כיכר השבת, 2023-09-25
- ^ הנשיא הרצוג על המהומות בת"א; "אני נחרד, איך הגענו לתהום הזו?", באתר כיכר השבת
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "המהומות בתל אביב ביום כיפור".