החשש מצווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-04-28 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
החשש להוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראליים התעורר בחודש אפריל 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל. אם החשש יתממש יתחייבו 123 המדינות החברות בבית הדין לבצע בפועל את צו המעצר.[1][2]
בית הדין הפלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשונה מבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג (שדן בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל ועוסק בסכסוכים בין מדינות), בית הדין הפלילי הבינלאומי מנהל הליכים נגד אנשים פרטיים. מדינת ישראל מכירה בסמכותו של הראשון (ולכן לקחה חלק בהליך), אך אינה מכירה בסמכותו של השני (בדומה לארצות הברית, הודו, סין, רוסיה, איראן ורוב מדינות ערב). 123 מדינות חברות בבית הדין הפלילי בהאג[2].
בסמכותו של בית הדין הפלילי להוציא צווי מעצר נגד אנשים שהיו אחראים לפשעי מלחמה (הן בכירים בממשלה, והן אנשי צבא). במקרה שבית הדין מוציא צו כזה, מוטל על 123 המדינות החברות בו לעצור את הגורם הזה לכשייכנס לשטחן[2].
ביקורו של התובע בישראל ובעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף חודש נומבר 2023 (7 שבועות מתחילת המלחמה) ביקר התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי בהאג, כרים קאן, בישראל וברשות ההפלסטינית. הוא הוזמן לישראל על ידי משפחות החטופים הישראלים שנסעו להאג כדי להזמין אותו. למרות שמדינת ישראל איננה מכירה בסמכותו של בית הדין, החליטה הממשלה לאפשר את ביקורו בישראל[3].
במהלך ביקורו בישראל טען התובע בראיון ל'הארץ' כי לבית הדין יש סמכות לחקור את אירועי 7 באוקטובר ואת הלחימה המתנהלת מאז בעזה, ושהוא התרשם במהלך ביקורו כי ישנו חשד סביר לביצוע פשעי מלחמה בידי חמאס במהלך המתקפה על יישובי עוטף עזה".[3]
במהלך ביקורו בישראל, ביקש התובע לבקר גם בעזה, אך צה"ל מנע זאת ממנו. התובע טען אז ש"אי אפשר לקבל מצב בו אנשים עם נשק מרגישים שיש להם עכשיו, בגלל המלחמה, רישיון ללכת ולפגוע באזרחים", והוסיף ש"חשוב להקפיד על כללי הדין הבינלאומי במלחמה. אי אפשר לפרש את החוק בצורה כזו בה ילדים לא זוכים להגנה"[3].
צווי מעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
החשש[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2024 דווח כי התובע מתכוון להטיל צווי מעצר בינלאומיים על בכירים בממשלה ובצבא (ובעיקר: נגד ראש הממשלה, שר הביטחון, והרמטכ"ל)[1][4]. בישראל מנסים לבלום את צווי המעצר באמצעות לחץ מדיני ומשפטי[5][2]. ראש הממשלה הודיע שיילחם נגד ההחלטה[6].
השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברמה המעשית בית הדין אינו כופה על המדינות לבצע בפועל את צו המעצר, ויתכן שלא כל המדינות ימהרו לבצע את הצו (במרץ 2023 הוצא צו נגד נשיא רוסיה ואף מדינה לא צייתה בפועל לצו). אולם מדובר בנזק אדיר למעמדה המדיני של ישראל[7][8].
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופסור אליאב ליבליך[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופסור אליאב ליבליך מאוניברסיטת תל אביב, טוען כי האירוע שקיבע במידה רבה את חוסר האמון הבינלאומי כלפי ישראל היו האמירות החמורות מצד בכיריה בתחילת המלחמה. לטענתו: "האמירות האלה מתחברות בשיח הבינלאומי להרס הנרחב בשטח כדי לטעון שלישראל יש כוונה לפגוע באזרחים, לגרש אותם מרצועת עזה או מחלקה, להרעיב אותם, ואפילו להשמיד את הפלסטינים כקבוצה".
ליבליך טוען גם כי "כמעט בכל יום עולים סרטונים ברשתות שבהם חיילים מתעדים אירועים לא תקינים. זה מוביל לחוסר אמון בהצהרות הבכירים על כך שצה"ל פועל בהתאם לדיני הלחימה". ולכן לא רק במישור הפיקודי העליון ישנן בעיות, אלא גם ברמה המעשית בשטח[2].
ד"ר דורין לוסטיג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ד"ר דורין לוסטיג טוענת שאירועים דרמטיים שהתרחשו במהלך המלחמה ("אירועי קצה") כמו פגיעה בשיירות הסיוע, הרס אוניברסיטאות ובתי חולים, אך במיוחד הרג עובדי ארגון הסיוע "המטבח המרכזי העולמי", הם התקריות שבמידה רבה שברו את גב הגמל והיטו את הכף נגד ישראל. לדבריה: "האירועים הללו זיקקו בתמונה ובסיפור את המציאות היומיומית הבלתי נסבלת שחווים תושבי הרצועה"[2].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 גוטמן, מתן (2024-04-28). "מכה מהאג | על המשמעות של צווי מעצר בינלאומיים". Ynet. נבדק ב-2024-04-28.
- ^ 1 2 3 4 5 6 חן מענית ויהונתן ליס, בישראל מנסים לבלום את צווי המעצר, אך לא בטוח שהמאמץ יצליח, באתר הארץ, 28 באפריל 2024
- ^ 1 2 3 תיבון, אמיר (2023-12-02). "התובע הראשי בהאג ביקר בישראל: ישנו חשד סביר לביצוע פשעי מלחמה בידי חמאס". הארץ. נבדק ב-2024-04-28.
- ^ הראל, עמוס (2024-04-28). "האופטימיות סביב עסקת חטופים גוברת, אך בסרט הזה כבר היינו". הארץ. נבדק ב-2024-04-28.
- ^ נתניהו יזומן להאג? כך מתנהל המאמץ למנוע את הוצאת צווי המעצר, באתר www.maariv.co.il, 2024-04-27
- ^ נתניהו יזומן להאג? כך מתנהל המאמץ למנוע את הוצאת צווי המעצר, באתר www.maariv.co.il, 2024-04-27
- ^ גוטמן, מתן (2024-04-28). "מכה מהאג | על המשמעות של צווי מעצר בינלאומיים". Ynet. נבדק ב-2024-04-28.
- ^ בנשימה אחת עם פוטין? ההשלכות ההרסניות שעלולות לפגוע בישראל בבית המשפט בהאג, באתר www.maariv.co.il, 2024-04-28