הבשורה על-פי לוקאס פרק כ"ד

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-08-16 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
טקסט עתיק מתוך פפירוס 75 עם בשורת לוקס כ"ד 53-51 ובשורת יוחנן א' 16-1.

לוקס כ"ד הוא הפרק העשרים וארבעה והאחרון בבשורת לוקס בברית החדשה. מחבר הבשורה המכילה פרק זה אנונימי, אך המסורת הנוצרית הקדומה מאשרת באופן חד משמעי, שהמבשר לוקס הוא מחברה של בשורה זו כשם שהוא גם מחברו של ספר מעשה השליחים[1]. פרק זה מתעד את גילוי תחייתו של ישו על ידי תלמידיו, הופעותיו בפניהם ועלייתו לשמיים[2].

הטקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט המקורי נכתב ביוונית קוינה. פרק כ"ד מחולק ל-53 פסוקים.

עדויות מכתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר כתבי יד מוקדמים המכילים את הטקסט המופיע בפרק זה הם:

  • פפירוס 75 (175-225 לספירה)
  • קודקס ותיקנוס (325-350 לספירה)
  • קודקס סיניטיקוס (330-360 לספירה)
  • קודקס בזאה (400~ לספירה)
  • קודקס וושינטוניאנוס (400~ לספירה)
  • קודקס אלכסנדרינוס (400-440 לספירה)
  • קודקס אפראמי רסקריפטוס (450~ לספירה; פסוקים 6-1, 46-53)

בוקר תחייתו של ישו מהמתים (כ"ד: 12-1)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוק 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל־הַקֶּבֶר וַתְּבִיאֶינָה אֶת־הַסַּמִּים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן נָשִׁים אֲחֵרוֹת".

המלומד פרדריק פארר, מפרש ב"מקרא קיימברידג' לבתי ספר ומכללות", שהמילים "ועמהן נשים אחרות" הן כנראה תוספת מאוחרת, שאינן מהוות חלק מהטקסטים המקוריים בכתבי היד של קודקס סינאיטיקוס, קודקס ותיקנוס, קודקס אפראמי רסקריפטוס או קודקס רגיוס[3].

פסוק 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הנשים שבאו אתו מהגליל" כללו את "מרים המגדלית, יוחנה, מרים אם יעקב והאחרות".

"וְאֵלֶּה הֵן אֲשֶׁר הִגִּידוּ אֶל־הַשְּׁלִיחִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֹחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְהָאֲחֵרוֹת". (לוקס כ"ד 10).

סיומה של בשורת לוקס ותחילתה של בשורת יוחנן באותו עמוד של קודקס ותיקנוס (300–325 לערך)
עמוד 41v של כתב יד אלכסנדריה (בערך 400-440) המכיל את סיומה של בשורת לוקס.

שמותיהן של נשים אחדות המוזכרות בבשורות הקנוניות. אולם רק הבשורה על פי לוקס מזכירה את יוחנה, מה שעשוי לרמז על כך שלוקס קיבל את המידע המיוחד שלו מ"אחת (ככל הנראה יוחנה) או יותר מאותן נשים"[4]. לפי בשורת לוקס ח' 3-1: מרים המכונה מגדלית, יוחנה היא אשת כוזא סוכן הורדוס, ושושנה ונשים אחרות ששמן לא הוזכר, ואשר תוארו כנשים ששירתוהו מתוך נכסיהן.

בעוד שהבשורות לפי מתי, מרקוס ויוחנן מזכירות את שמותיהן של הנשים שנכחו בעת הצליבה, לוקס מתייחס אליהן רק כאל "הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל" (לוקס כ"ג 49), אך מזכיר את שמותן בסוף הסיפור על ביקור הנשים בקבר הריק (לוקס כ"ד 10)[4]. שני הקטעים עם שמותיהן של מספר נשים לצד אזכור "שנים העשר" ו"השליחים" בהתאמה ( לוקס ח' 1–3 ולוקס כ"ד 10) "יוצרים תכלית ספרותית" שמתייחסת לחלק העיקרי של שירותו של ישו (למעט חלקו הקדום ביותר)[5][6].

פסוק 12[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיָּרָץ אֶל־הַקֶּבֶר וַיַּשְׁקֵף וְלֹא־רָאָה כִּי אִם־הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים שָׁם וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתּוֹמֵם עַל־אֲשֶׁר נִהְיָה".

פסוק זה ופסוק 34, "וְאֹמְרִים אָכֵן קָם הָאָדוֹן מִן־הַמֵּתִים וְנִרְאָה אֶל־שִׁמְעוֹן", רומזים על כך שפטרוס הלך לקבר (לבדו), בעוד שמשמעו של פסוק 24 : "וַיֵּלְכוּ אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ אֶל־הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַנָּשִׁים וְאוֹתוֹ לֹא רָאוּ", מרמז על כך שיותר מאדם אחד הלך לקבר[7].

המקום המקובל כגן הקבר

חוקר המקרא האמריקאי קים דרייסבך קובע כי המושג ביוונית (οθονια [othonia]), המתורגם לאנגלית כ"בדי פשתן", היא "מילה בעלת משמעות לא ברורה..." כנראה שהתרגום (של דליטש) לעברית, "תכריכים", הוא המתאים יותר. אותה מילה משמשת בתרגום דליטש גם בבשורת יוחנן י"ט 40.

הדרך לאמאוס (כ"ד 35-13)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטע בבשורת לוקס כ"ד 35-13, מתאר את הופעתו של ישו בפני שניים מתלמידיו אשר הלכו בדרך מירושלים לכפר אמאוס, שהיה במרחק של כששים ריס (סטדיה) כ-12-10.4 ק"מ (תלוי בהגדרת ה"ריס") מירושלים. שמו של אחד מן התלמידים היה קליופס (פסוק 18), בעוד שמו של השני לא הוזכר.

פסוק 36[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עוֹדָם מְדַבְּרִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיֵשׁוּעַ עַצְמוֹ עָמַד בְּתוֹכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם".
"שָׁלוֹם לָכֶם" שתורגם מיוונית "(εἰρήνη ὑμῖν) eirēnē hymin[8], והוא ביטוי של ברכת השלום מקובל בעברית (מתי י' 12, לוקס י' 5[9][10]).

תיאור זה תואם לתיאור ביוחנן כ' 19, המציין את העובדה ש"דלתות הבית אשר נקבצו שם היהודים נסגרו מיראת היהודים"[9][10].

עליית ישו השמיימה (כ"ד:53-50)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר עיקרי: עליית ישו השמיימה

פסוק 51[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וַיְהִי בְּבָרֲכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה׃

המילים "וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה" אינן נכללות בחלק מהטקסטים העתיקים של הבשורה[11].

פסוק 53[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומה (המפורש) של בשורת לוקס בקודקס בריקסיאנוס מהמאה ה-6.
"וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ מְהַלֲלִים וּמְבָרֲכִים אֶת־הָאֱלֹהִים אָמֵן.

בשורת לוקס מסתיימת היכן שהחלה[12], בבית המקדש.

גרסת תרגום המלך ג'יימס מסתיימת במילה "אמן", בעקבות נוסח הברית החדשה המקובל, אך מהדורות ביקורתיות מודרניות של הברית החדשה אינן כוללות מילה זו, וכך גם תרגומים מודרניים לאנגלית בעוד שבנוסח תרגום דליטש לעברית מילה זו אכן מופיעה. בעותק כתב יד של תיאודור בזה, ישנן מילים שהוספו לאמור:

הבשורה על פי לוקס הקדוש פורסמה חמש עשרה שנים לאחר עלייתו של ישו[13],

מסורת המוכרת גם לבישוף הביזנטי בן המאה האחת-עשרה תיאופילקט מאוהריד[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשורת לוקס פרק כ"ד התרגום של המלך ג'יימס, Luke 24 King James Bible - Wikisource
  • English Translation with Parallel Latin Vulgate
  • Online Bible at GospelHall.org (ESV, KJV, Darby, American Standard Version, Bible in Basic English)
  • Multiple bible versions at Bible Gateway (NKJV, NIV, NRSV etc.)
  • Bauckham, Richard (2017). Jesus and the Eyewitnesses (2nd ed.). Wm. B. Eerdmans Publishing. ISBN 9780802874313.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Holman Illustrated Bible Handbook. Holman Bible Publishers, Nashville, Tennessee. 2012.
  2. ^ Halley, Henry H. Halley's Bible Handbook: an Abbreviated Bible Commentary. 23rd edition. Zondervan Publishing House. 1962.
  3. ^ Farrar, F. W., Cambridge Bible for Schools and Colleges on Luke 24, accessed 27 July 2018
  4. ^ 1 2 Bauckham 2017, p. 131.
  5. ^ ללוקס יש תכלית נוספת גדולה יותר המשתמשת בשמעון פטרוס "גם כתלמיד הראשון וגם כתלמיד האחרון שייקרא בבשורתו" (לוקס 4:38; לוקס 24:34), בדומה למרקוס.
  6. ^ Bauckham 2017, p. 131
  7. ^ Meyer, H. A. W., Meyer's NT Commentary on Luke 24, translated from the German sixth edition, accessed 14 February 2022
  8. ^ לוקס כ"ד 36
  9. ^ 1 2 Meyer, Heinrich August Wilhelm (1880). Commentary on the New Testament. Luke 24. Translation by Peter Christie from Meyer's sixth edition. Accessed February 14, 2019.
  10. ^ 1 2 Ellicott, C. J. (Ed.) (1905). Ellicott's Bible Commentary for English Readers. Luke 24. London : Cassell and Company, Limited, [1905-1906] Online version: (OCoLC) 929526708. Accessed 28 April 2019.
  11. ^ אך הן כן מופיעות בתרגום דליטש.
  12. ^ בשורת לוקס א' 9
  13. ^ Gill, J., Gill's Exposition of the Entire Bible on Luke 24, accessed 28 July 2018
  14. ^ Theophylact of Ohrid, Preface to the Gospel of Matthew, accessed 28 July 2018