דייב יעקב (אווסקר)

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-09-24 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 24.09.2023).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 24.09.2023).

דייב יעקב (אווסקר) - (נולד ב-8 בינואר 1985) הוא אמן, מאייר, עורך ופעיל חברתי בתחומי האמנות, השיח הלהט"ב ויוצאי הודו בישראל, הוא בן לקהילת בני ישראל מהודו.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר עפולה בשם דויד, בן בכור לאברהם יעקב (אווסקר) ז"ל ולרחל דיווקר וגדל בנצרת עילית (נוף הגליל של היום) לאחריו נולד אחיו הצעיר שי. דור רביעי בארץ, צאצא למשפחת הקמודן מוכאדם, נשיאי קהילת הבני ישראל מהודו מהמאה ה-18, צאצא לשמואל יחזקאל דיווקר, מקים בית הכנסת שער הרחמים בשנת 1796 ואברהם סהיב דיווקר אחיו של דאדא קמודן דיווקר.

משפחתו מצד אמו הייתה בין ראשוני המתיישבים מהקהילה בירוחם, אבי סבו משה דיווקר נמנה בין מקימי בית הכנסת הראשון ליוצאי הקהילה בעיר "שער הרחמים" בשנת 1962. משפחת אביו עברתה את שם משפחתה מ-אווסקר ליעקב כשעלו ארצה.

אביו אברהם אשר לקה בהלם קרב כתוצאה מחוויותיו במלחמת יום הכיפורים נפטר כשדייב היה בן 12.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד איור אצל המאיירת ליאורה גרוסמן.

פרץ לתודעה הציבורית בשנת 2010, כשהעביר שיעורי דמיון מודרך לתלמידים בביה"ס "גבריאלי" בחיפה, בהם נתבקשו התלמידים לצייר את חלומותיהם. מערכי השיעור הפכו לפרויקט בשם "צייר לי חלום". בהשראת חלומות אלו, רתם 12 אמנים מרחבי הארץ, שעיטרו את קירות ביה"ס בציורי חלומות הילדים, הפרויקט זכה לסיקור ותועד כסרט בערוץ הקהילתי "בריזה צפונית".

באותה שנה יזם והפיק מופע התרמה ברחבי הארץ בשם "מנגינות מהזנב", אשר העלה את המודעות להגנה על בעלי החיים. כל הכנסות המופע נתרמו ל"נח-ההתאחדות הישראלית של ארגוני הגנת בעלי החיים". באמצעות יצירותיו עוסק דייב באספקטים שונים של דיכוי ודן בשיח הפנימי והחיצוני שהם מקיימים.

עבודותיו הוצגו בלמעלה מ-30 תערוכות קבוצתיות ובתערוכת היחיד "Love Me Tender"-מסע בעקבות דמותו של אלביס פרסלי- שהוצגה בגלריית "הסוכה" לאמנות עכשווית, בבנימינה. דייב השתתף באסופות איור והוציא ספר אמן עבור "מרכז חקר אמנות השואה" של יד ושם. הוא הפיק גיליון ל[מוזיאון ארץ ישראל]] ולקח חלק בתערוכה הגאה הראשונה שעמדה בו.

הציג בתערוכת איור קבוצתית במרכז האמנויות העכשווית של מוזיאון חיפה.

בשנת 2016 חבר בשותפות אל המאיירת ליאורה גרוסמן, אשר נבחרה באותה השנה להקים את הביתן הישראלי ביריד ספרי הילדים הבינלאומי שנערך בבולוניה, איטליה. הפי ותפעל את הביתן בשטח מטעם האגף לקשרי תרבות ומדע של משרד החוץ הישראלי.

ב-16.2.2018 הקים יחד עם דנה ברכה את מגזין האמנות החודשי "ג'נדר טאק (Gender Tuck)", המגזין נולד מתוך הצורך בבמה מרוכזת, המנגישה אמנות, שיח על מגדר ותרבות קווירית בישראל. כל גיליון זכה במעל למאה אלף צפיות ומאות שיתופים ברחבי הרשת. בנובמבר 2018, הצטרף לקבוצת "הדור החדש ליוצאי הודו בישראל" בגלגולו הראשון ובמהרה השתלב בפעילות הקבוצה, דבר אשר הנכיח את היותו בן למשפחה יוצאת הודו ומכאן השפיע רבות על עשייתו האמנותית-חברתית. בין היתר חבר לסופר והאמן אליעז ראובן-דנדקר, שנמנה בין מייסדי הקבוצה, אליעז אף הופיע במגזין ג'נדר טאק.

בשנת 2019 התפרסמה הרצאתו "בומביי פינת ירוחם-משבר הזהו של הומוסקסואלים יוצאי הודו בישראל" בבית הגפן בחיפה, באותה שנה יזם, ארגן ונשא דברים בדיון ציבורי שהתקיים בבית אריאלה בתל-אביב, ועסק במשבר הזהות של הלהטב"ים יוצאי הודו בישראל, אירוע אשר סוקר במוסף הגלרייה של עיתון הארץ.

בשנת 2022 לקח חלק בתערוכה על חייו של הזמר מייק ברנט במוזיאון חיפה.

במהלך שנים אלו המשיך בעבודתו כמאייר ועורך ספרים ביניהם "היסטוריה של מהירות" מאת עמית נויפלד, "המדריך לבני ישראלי המתחיל" ו-"הג'אמט א.נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו" מאת אליעז ראובן-דנדקר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר בחיפה עם כלבו עוגי, אותו נוהג לשלב ביצירותיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמית נויפלד, היסטוריה של מהירות, הקיבוץ המאוחד, 2018.
  • אליעז ראובן-דנדקר, הג'אמט-א.נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו, הוצאת קמודן מוכאדם, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]