דוד ביטון (היסטוריון)

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-08-25 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 25.08.23).

ד"ר דוד ביטון הוא היסטוריון וראש התוכנית ללימודי יהדות בקריה האקדמית אונו, אב לארבעה ונשוי לתמר (תמי) ביטון, מייסדת המדרשה התורנית לנשים "באר"[1] בירוחם ובאשדוד. השניים כתבו יחד את הטור "פרשיות השבוע" של ספר דברים במוסף "יהדות" בעיתון "מקור ראשון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של ביטון עלו לישראל ממרוקו בשנת 1963 עם ארבעה ילדים, והתיישבו בירוחם. בארץ נולדו להם חמישה ילדים נוספים. דוד, שנולד בשנת 1966, הוא השביעי במשפחה. אחיו הצעיר של דוד הוא השר מיכאל ביטון, אשר כיהן בעבר כראש מועצת ירוחם.

דוד ביטון למד בירוחם עד כיתה ו', ואז יצא ללמוד בישיבה חרדית בבאר יעקב. בהמשך, בכיתה ט', עבר ללמוד בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר־שבע, אך בשל קשיי הסתגלות עבר לאחר שנה ללמוד בתיכון דתי בדימונה.

עם סיום לימודיו של ביטון הוא התגייס לצנחנים. בזמן שירותו שכל את אחיו אבי, שנפטר בעת מילוי תפקידו במהלך שירותו הצבאי.

לאחר שירותו הצבאי רכש ביטון השכלה אקדמית ולמד לתואר ראשון ושני לימודי מזרח־תיכון והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך, עבד במערכת החינוך בירוחם בתפקידים שונים ובמשך 12 שנים. בתוך כך, הוא היה שותף בהקמת בית המדרש "ממזרח שמש"[2] – בית מדרש למנהיגות חברתית בהשראת מורשת יהודי המזרח, והיה המנהל הראשון של "מורשה", רשת בתי ספר שמבקשת לחזק את הזהות המסורתית בזרמי החינוך הממלכתיים. במהלך כתיבת הדוקטורט הקים ביטון בירוחם מכינה קדם־צבאית אשר שמה דגש על חיזוק את המסורתיות המזרחית, ובהמשך היה שותף בייסוד תוכנית "אלול מן המזרח"[3], תוכנית אלול לצעירים עם דגש מסורתי מזרחי. התוכנית התרחבה למסגרת גדולה יותר בשם כולנא[4], הכוללת היום גם תוכנית לבוגרי צבא, מסלול אקדמי בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, ומסעות זהות לצעירים במרוקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]