לדלג לתוכן

ברית ערים תאומות בין המועצה האזורית עמק חפר ומחוז זיגן ויטגנשטיין

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-11-05 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.11.2024).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.11.2024).

ברית הערים התאומות בין המועצה אזורית עמק חפר בישראל ומחוז זיגן ויטגנשטיין בגרמניה היא מיסוד קשרי ידידות ושיתוף פעולה שנוסד באופן רשמי בשנת 1973. קשר זה, שהתפתח על רקע כינון היחסים בין גרמניה לישראל בשנות ה-60, מהווה דוגמה לגישור על פערים וליצירת קשרים בין-תרבותיים.[1][2]

תהליך החתימה על ברית ערים תאומות הוא נוהג הקיים מזה עשרות רבות של שנים בין ערים ברחבי העולם. בישראל קיימות מאות בריתות בין רשויות מקומיות וערים ברחבי העולם. כיום, המגמה העולמית היא ליצור קשרי תאומות על בסיס אינטרסים משותפים, לקידום מטרות קונקרטיות אשר יובילו להתפתחות העיר ולתועלת מוחשית עבור התושב. המודל הרווח של קשרי תאומות הוא קשר דואלי בין שתי ערים בעולם. עם זאת, אין מניעה ליצור קשרי תאומות בין שלוש רשויות או יותר. קשר מסוג זה יכול להעצים ולמנף את שיתופי הפעולה והתועלת המופקת מהם עבור התושבים.[1]

עם כינון היחסים בין גרמניה לישראל בשנות ה–60 החלו לפעול בגרמניה אגודות נוצריות–יהודיות לשיתוף פעולה עם ישראל.[3] האגודה הנוצרית יהודית בזיגן פעלה ליצירת קשר כבר בשנות הששים יחד עם תושב זיגן, הוגו הרמן. הוא עלה לישראל לפני המלחמה והתיישב בבית יצחק, חזר עם תום המלחמה לעיר הולדתו, ופעל ליחד עמם יצירת הקשר עם עמק חפר ופעל לתחזוקה שלו עד ימיו האחרונים.[4][5]

ב-17 באוקטובר 1966 נסעו לראשונה 21 צעירים מזיגן להדסה נעורים שבמחוז עמק חפר .הטיול אורגן על ידי אגודת הנוער המחוזית. במהלך ביקור זה התקיים דיון אינטנסיבי בשאלה כיצד ניתן ליצור מחדש את המגעים עם גרמניה. הגורם המכריע לביקור חוזר הייתה החלטתה האמיצה של ניצולת השואה עדנה עמית ז"ל, שהצהירה על נכונותה לעשות זאת. עדנה עמית היתה מורה למלאכה בהדסה נעורים, והיתה תושבת מכמורת. [4]

באמצע שנות הששים, הזמינה האגודה הנוצרית יהודית לזיגן לראשונה קבוצת מורים העוסקים בחינוך במועצה להכרות ויצירת קשרי ידידות. במהלך ביקור זה הגדירו האחראים על מועצת הנוער המחוזית את המודל להמשך פעילות חילופי הגומלין. ב-1969 יצאה מעמק חפר קבוצת נוער ראשונה למשך חודש, בו ביקרה בארצות שכנות והכירה את חבל זיגן מקרוב. חברי המשלחת גרו באכסניות נוער. בשלב מאוחר יותר התארחו חברי המשלחות בבתים פרטיים, מה שייצר קשר הדוק בין תושבי זיגן לעמק חפר.[6]

מאז, מתקיימים חילופי משלחות של נוער ומבוגרים בין עמק חפר לזיגן באופן מתמיד, וכן ביקורים של משלחות פרלמנטריות. משלחות הנוער מפוקחות על ידי משרד החינוך. כמו כן מתקיים קשר מתמיד עם ארגון קונאקט (ConAct), הרשות הישראלית-גרמנית לחילופי נוער וצעירים בישראל וגרמניה. כך התפתחו קשרי ידידות אשר הפכו את עמק חפר וישראל לידידי אמת של חבל זיגן וגרמניה.[7]

באוגוסט 1973 נחתם הסכם רשמי לשיתוף פעולה, במסגרת ברית ערים תאומות, מה שהעניק לקשר מעמד רשמי ומחייב.[6]

תחומי אחריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה לקשרי חוץ מורכבת מהנהלת המחלקה וממתנדבים והיא מתמקדת בשימור, בחיזוק ובפיתוח הקשר עם מחוז זיגן ויטגנשטיין שבגרמניה. מתפקידי הוועדה לייעץ, ליזום פרויקטים, לקשר בין בעלי עניין למועצה, להוביל ולסייע במיונים ובהכשרות למשלחות, להציע תכנים לביקורי משלחות נוער ומבוגרים ולנהל וללוות משלחות. המועצה מקיימת קשרי ברית ערים תאומות גם עם היילוניאנג שבסין החל משנת 2012, עם טובראו בברזיל החל משנת 2022, ועם בית ג'ן.[8]

פעילויות תרבותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר בין שני העמים יצר קשרים בין להקות ריקוד, מקהלות ואומנים אשר הציגו את יצירותיהם.

בקיץ 2013, במלאת שלושים שנים לקשר, נפתחה בגלריה העירונית זיגן תערוכה קבוצתית הכוללת יצירות בדפוס דיגיטלי של 24 אמנים ישראלים, המתייחסים בעבודותיהם למתח הקיים בין הטבע לתרבות, בין הפראי למבוית, בין הנוף לגוף ובין הטכנולוגי לפסטורלי. את התערוכה אצרה האמנית דליה בר-אמוץ מקיבוץ מעברות.[9] בתערוכה הוצגו יצירות השאולות מתוך פרויקט "גשרלריה", המתקיים בכל קיץ מזה שנים רבות ברציפות, על הגשרים שבפארק נחל אלכסנדר, שבמועצה האזורית עמק-חפר.[10] בתערוכה בזיגן הוצגו יצירות המופקות בדפוס דגיטלי תוך התאמה לחלל הפנימי הנרחב של הגלריה העירונית, כמו גם הקרנת ווידאו על מסכים. כמו כן, הוצגו תמונות המתעדות פעילות יצירתית עם נוער ישראלי ופלסטיני בעמק חפר במסגרת הארגון "ידידי כדור הארץ" ובהפקת דליה בר-אמוץ, יצירת קולאז' שהוצג גם הוא על הגשרים בתערוכה.[11]

בשנת 2012 נחנך פארק זיגן על גדות נחל אלכסנדר, שנבנה ושופץ בשיתוף פעולה בין עמק חפר לזיגן.[12]

אירועי חמישים שנה לקשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 נערך מפגש לציון 50 שנים לקשר בין זיגן לבין עמק חפר. המפגש התקיים באביב בישראל, ובקיץ בזיגן.[13] במפגש זה חברו בני נוער העוסקים בתיאטרון ובמוזיקה, מעמק חפר ומזיגן, ויצרו פרשנות משלהם לאופרת הילדים ברונדיבר.[14] בני הנוער ניגנו, שרו ושיחקו את הטקסט שהם יצרו בעקבות "ברונדיבר" - אופרת הילדים שהוצגה על ידי ילדים יהודים בגטו טרזיינשטט שליד פראג, צ'כוסלובקיה.[15] יצירת המחזה העכשווי על ידי בני הנוער, בימויו והעלאתו בפני קהל גרמנים תושבי זיגן, מדגימה את הקשר המיוחד שנטווה בין תושבי זיגן לבין תושבי עמק חפר. במאים ומוזיקאים גרמנים וישראלים עבדו יחד בשיתוף פעולה עם בני הנוער כדי לתת את הפרשנות האישית שלהם ליחסים שנרקמו בין שני העמים.[16]

השפעה וחשיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית הערים התאומות בין עמק חפר לזיגן מהווה דוגמה לאופן שבו קשרים בין-לאומיים יכולים לתרום לגישור על פערי העבר וליצירת הבנה הדדית. הקשר המתמשך מאפשר לדורות חדשים בשני האזורים להכיר זה את זה, ללמוד על ההיסטוריה המשותפת ולבנות יחד עתיד של שיתוף פעולה ושלום.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מידע כללי, באתר מרכז השלטון המקומי בישראל
  2. ^ כינון יחסים ישראל גרמניה, באתר www.palyam.org
  3. ^ Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit Siegerland (בגרמנית)
  4. ^ 1 2 Kreis Siegen-Wittgenstein, Kreis Siegen-Wittgenstein, Kreis Siegen-Wittgenstein (בגרמנית)
  5. ^ Kreis Siegen-Wittgenstein, Emek Hefer (Israel), Kreis Siegen-Wittgenstein (בגרמנית)
  6. ^ 1 2 ברית ערים תאומות - חבל זיגן ויטגנשטיין - גרמניה, באתר מועצה אזורית עמק חפר, ‏לא צוין
  7. ^ About Us, www.conact-org.de (בגרמנית)
  8. ^ לא צוין, קשרי חוץ, באתר מועצה אזורית עמק חפר, ‏לא צוין
  9. ^ דליה אמוץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, באתר מוזיאון ישראל
  10. ^ אופירה חסיד, גשרים בנחל - פסטיבל אמנות ומוסיקה בעמק חפר, באתר נתניה און ליין, ‏2017-08-20
  11. ^ "ידידי כדור הארץ : כל החדשות והעדכונים - גלובס". Globes. נבדק ב-2024-07-28.
  12. ^ פארק זיגן רשות ניקוז ונחלים שרון - מעצבים את הטבע בשבילנו, באתר רשות ניקוז ונחלים שרון
  13. ^ Wanderausstellung, Wanderausstellung (בגרמנית)
  14. ^ על אופרת ברונדיבר וריאיון עם גרֶטה קלינגסבֶּרג, ניצולת גטו טרזינשטאט, באתר צלטנר | Zeltner, ‏2015-04-07
  15. ^ הנס קרסה, באתר מרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
  16. ^ עלי חפר - גיליון 399 - אוקטובר 2023, באתר user-1723486.cld.bz