אשר אהרנפלד
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-12-02 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| ||
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה |
הרב אשר אהרנפלד | |
לידה |
4 ביולי 1947 (בן 76) ט"ז בתמוז ה'תש"ז אוראדיה, ממלכת רומניה |
---|---|
מדינה | רומניה, הונגריה, ישראל |
מקום פעילות | רומניה הונגריה |
תחומי עיסוק | רב עיר |
תפקידים נוספים | שוחט ומוהל |
רבותיו | הרב משה הלברשטאם |
חיבוריו | ראו להלן |
בת זוג | טובה אהרנפלד |
הרב ד"ר אשר זעליג אהרנפלד (נולד ב־4 ביולי 1947, ט"ז בתמוז תש"ז באורדיא, רומניה) הוא רב ישראלי, אשר מכהן כרב ואב בית דין בדברצן, שבהונגריה, בעבר כיהן כרב בצה"ל וכרב הראשי לרומניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשר אהרנפלד נולד ברומניה להורים ניצולי שואה, אביו, הרב שלום אהרנפלד היה מצאצאי הרב שמואל אהרנפלד החתן סופר.[דרוש מקור] למד לימודים תיכוניים בעיר מגוריו ולאחר מכן למד בישיבה שנשארה לפליטה בעיר ארד אצל ראש הישיבה הרב שלמה זלמן מילר.[דרוש מקור]
לאחר מאמצים רבים מול השלטון הקומוניסטי עלתה המשפחה לישראל. עם עלייתו לישראל בשבט תשכ"ד (1964) המשיך את לימודיו בישיבת כפר חסידים, שם התיישבו הוריו בשנים הראשונות לעלייתם ובזמן לימודיו בישיבה הוסמך לשוחט ולמוהל.[דרוש מקור]
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירת כלוחם בצה"ל בין השנים 1965–1968 תחת יחידת נח"ל אשר איגדה את העולים החדשים המצורפים. במסגרת היחידה לחם במלחמת ששת הימים. שירת כלוחם גם במלחמת יום הכיפורים תחת יחידת מילואים.[דרוש מקור]
בהמשך שירת כאיש קבע ובמילואים ברבנות הצבאית והגיע לדרגת רס"ן[1].
לימודים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סיום שירותו הצבאי החל את לימודיו לתואר ראשון במדעי המדינה בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1985 קיבל תואר מאסטר מהאוניברסיטה העברית, עבודת המאסטר שלו עוסקת בגיור בתקופת בית שני (גרים בתקופת הרומאים).[דרוש מקור]
בשנת 1988 אושרה עבודת הדוקטור אותה כתב גם כן באוניברסיטה העברית, הדוקטורט עוסק גם הוא בנושא גיור בתקופת בית שני, ע"פ מקורות תלמודיים.[דרוש מקור]
לימודים רבניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל ללימודיו האקדמיים למד בכולל "יגדל דוד" (של חסידות רוז'ין) בתל אביב.
עם נישואיו בשנת תש"ל (1970) עבר להתגורר בירושלים, בה המשיך בלימודיו בכולל "חסד לאברהם" אצל הרב משה הלברשטאם, הוסמך לרבנות בתשל"ג (1973) במסגרת הכולל וכן על ידי הרבנות הראשית (היכל שלמה) ונתמנה לרב בית כנסת בשכונתו. בנוסף לימד בישיבת קריית נוער, ירושלים ובישיבת תורת חיים בעיר העתיקה עד לשנת 1978 בה התגייס שוב לצה"ל לרבנות הצבאית.
במקביל לשירותו ברבנות הצבאית השלים לימודיו לדיינות ונסמך לדיינות על ידי הרבנות הראשית והרב משאש רבה של ירושלים.
רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברבנות הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1978 התגייס שוב לצה"ל ושירת כרב צבאי לבקשתו של הרבצ"ר הרב גד נבון. בתפקידו הראשון ברבנות הצבאית היה רב אזור סיני בפיקוד הדרום בתקופת פינוי האזור בעקבות הסכם השלום עם מצרים.
בהמשך קודם לסגן הרב הצבאי של פיקוד הדרום[1], תפקיד בו שירת 5 שנים. לאחר מכן נתמנה לרב מחוז חיפה ברבנות הצבאית.
שירת ברבנות הצבאית עד לשנת 1988 ולאחר מכן במילואים בתפקידים שונים ובהם ייצוג צה"ל מול גופים אזרחיים, בתפקיד הממונה על כשרות הבשר בצה"ל ובמוסדות המסונפים כגון חברת שקם, ומפעל הבשר של משרד הביטחון, כל זאת בשליחות המדינה בארגנטינה.
רבנותו בהונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989 עם סיום שירותו ברבנות הצבאית הוזמן לכהן כרב בדברצן, הונגריה[2].
עם חזרת בית הספר האורתודוקסי לקהילה שימש גם כרב בית הספר, כמו כן היה שותף להקמת בית הספר האורתודוקסי הראשון מאז מלחמת העולם השנייה בבודפשט "מסורת אבות"[3], בתפקידיו אלו ובסיוע בני קהילות מהתפוצות חינך את הנוער היהודי לערכי מורשת ישראל ובעקבות כך רבים מהם לא התבוללו וכן עלו לישראל. רבים מהם דתיים.[דרוש מקור]
בקדנציה זו כיהן כרב בדברצן עד לשנת 1992.
רבנותו ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תום כהונתו כרב בדברצן הוזמן על ידי משלחת הג'וינט שכללה את מנהיגי יהדות רומניה ובהם הרב הראשי רוזן לכהן כרב ואב בית דין בוקרשט[3], אשר הקהילה בה מנתה כעשרים אלף איש ללא הנהגה רבנית. לאחר לבטים קיבל על עצמו את התפקיד בשנת 1993.
בתקופת כהונתו בבוקרשט פעל לחיזוק היהדות בבוקרשט ועקב היותו של הרב הראשי לרומניה הרב רוזן בא בימים, גם ברומניה כולה.
כיהן בתפקידו כרב ברומניה עד לשנת 1996.
חזרתו לרבנות דברצן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 עם תום כהונתו ברומניה שבו מנהיגי הקהילה בדברצן ובקשו כי יחזור לכהן כרב הקהילה עקב התדרדרות במצב הקהילה שהחלה בעקבות הגירה מאסיבית של הדור הצעיר של הקהילה למדינות אחרות באירופה, אשר התאפשרה עם אמנת שנגן.
למרות קשיים רבים עקב היותו הרב האורתודוקסי היחיד בהונגריה בימים הללו הצליח לרומם את הקהילה (בשנת 2007 הוקם בד"צ דברצן) ובכך הפכה דברצן לקהילה היחידה בהונגריה אשר מפקחת על כשרות, מפעילה בית דין פעיל העוסק בגיטין וקידושין, גיורים ועוד.
תפקידים נוספים כרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חבר מרכז רבני אירופה משנת 1990 ואילך.
- השתתפות בעיתון הקהילה הרומנית Revista cultului msik.
- חבר אגוד קהילת הונגריה משנת 1990.
- יסוד בד"צ דברצען בשנת 2007.
- כיהן כיו"ר מוסדות "חסדי שלום" להכשרת יוצאי ברית המועצות ביהדות.
- פרסום מאמרים בנושא החגים בעיתון סומבוט (בעברית "השבת") היוצא לאור בבודפשט.
כמרצה באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימש כפרופסור בסמינר לרבנים שליד האוניברסיטה היהודית בבודפשט ולימד שם תלמוד בשנים 2005–2006.
משמש כמרצה אורח באוניברסיטת דברצן בנושאי יהדות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי לטובה ואב לשלושה.
בנו רב סרן זאב אהרנפלד שירת כאיש קבע בחיל המודיעין והיה ראש תחום לוגיסטיקה ביחידתו. נפל בעת מילוי תפקידו ביום ב' בחשוון תשע"ט (11.10.2018). בן שלושים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים, הותיר אחריו בן ובת.
אחיו, הרב אברהם אהרנפלד, מכהן כרבה של אורדיה[4].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבראשית עד וזאת הברכה - על התורה, סיפורי חסידים ותשובות בהלכה, יצא יחד עם מחשבות אברהם, ביאורים על התורה ועוד מאת זקנו, הרב אברהם מרק, הוצאה לאור ירושלים; קרן חסדי שלום תשס"ב
- דברי אשר - דרושים לתורה ולמועדים, תשובות בהלכה ועוד, הוצאה לאור ירושלים; קרן חסדי שלום תשס"ג-תשע"ו.
- חגים וזמנים ביהדות-על המועדים.
- ברשות ושו"ת ב' חלקים.
- חגי אבותינו בלע'ז (הונגרית).
- מצוות האשה ביהדות – בלע'ז.
- הלכות אבלות – בלע'ז.
- תולדות יהודי דברצען (150 שנות יהדות).
- גרים בישראל בתקופת הרומאים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרנפלד באתר איחוד הקהילות בהונגריה.
- על קהילת דברצן, באתר בית התפוצות.
- הרב אהרנפלד במגזין "צוות", עמ' 45.
- הרב אהרנפלד בריאיון למגזין מרכז רבני אירופה-קהילות, עמ'8.
- אתר הקהילה היהודית בדברצן.
- הרב אהרנפלד באתר הקהילה היהודית בדברצן.
- הרב אהרנפלד בקבלת תעודת הוקרה מאיגוד רבני ארופה ומנהיגי קהילות לרגל 40 שנות רבנות.
- הרב אהרנפלד בריאיון לאתר החדשות ynet.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הרב חינאל פרבר, איש "צוות", רב צבאי בעבר, מחזק את הקשר היהודי-ישראלי בהונגריה, רוח צוות, דצמבר 2008, עמוד 45
- ^ קהילת דברצן, באתר בית התפוצות
- ^ 1 2 גיליון קהילות, עמוד 8
- ^ מקור