אמנון טיטינסקי (דמות)כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-04-24 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

אמנון טיטינסקי

תוכנית טלוויזיה	״קופה ראשית״ (2018–הווה)
הופעה ראשונה	״שלי מהבית״ (21 בפברואר 2018)
הופעה אחרונה	״עצמאות כוכבה״ (22 באפריל 2026)
יוצרים	יניב זוהר ונדב פרישמן
גילום הדמות	דב נבון
מידע
סטטוס	חי
גיל	72
תאריך לידה	1954
מין	זכר
מקצוע	פרופסור להיסטוריה בטכניון
תואר	פרופסור להיסטוריה
דת	יהדות
דמויות קשורות
משפחה	סוניה טיטינסקי (רבקה גור)
אויבים	כוכבה שביט (קרן מור)

יוצרי וכוכבי "קופה ראשית", דב נבון (מימין) מגלם את אמנון טיטינסקי

אמנון טיטינסקי הוא דמות בדיונית מתוכנית הטלוויזיה הקומית "קופה ראשית" של תאגיד השידור הישראלי ("כאן 11"). הדמות מגולמת על ידי השחקן דב נבון והופיעה לראשונה בפרק הבכורה "שלי מהבית" ששודר ב-21 בפברואר 2018. טיטינסקי הוא אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הסדרה, ומופיע כמעט בכל פרק כלקוח קבוע בסניף "שפע יששכר" ביבנה.

ביוגרפיה בדיונית

אמנון טיטינסקי, הוא דמות פרי עטם של יוצרי הסדרה יניב זוהר ונדב פרישמן אשר ביססו אותה על תצפיות בסופרמרקטים. הוא עוסק כפרופסור להיסטוריה בטכניון. הוא נולד ב-8 ביולי 1954, וכשהיה ילד, ב-15 ביוני 1960, עזב אביו את הבית – אירוע שמוצג כגורם מרכזי לכעס ולתסכול שהוא נושא עמו. אמנון הוא רווק מזדקן המתגורר עם אמו, סוניה טיטינסקי (רבקה גור).

אישיות ומאפיינים

באופיו, טיטינסקי הוא אבטיפוס של הלקוח הטרחן, המאופיין כקמצן, אגואיסט, עצבני, קטנוני, ממורמר ועקשן, אשר חש נרדף על ידי הממסד והמערכת. דמותו מתאפיינת בגישה של חסכנות קיצונית וקמצנות כרונית, אותה הוא מצדיק כעניין של עיקרון ואידאולוגיה באמצעות ביטויים כמו "בן לשושלת טיטינסקי". התנהלות זו באה לידי ביטוי בחיפוש שיטתי אחר מבצעים, ניצול טעויות במחיר, עמידה על קבלת הנחות וזיכויים, וניהול ויכוחים ממושכים על סכומים פעוטים. בין אמירותיו המזוהות ביותר ניתן למצוא את המשפטים "חינם מרגש אותי" ו"אני המשה רבנו של ההנחות". כחלק מאורח חייו, הוא נוהג במכונית ישנה מסוג סובארו ג'אסטי בצבע ירוק.

את סגנון חייו הוא מיישם מדי יום כשהוא מגיע לסופרמרקט כדי לרכוש מוצרים בסיסיים בכמויות מזעריות במיוחד, כגון גביע לבן בודד, כנף עוף בודדת או מיץ עגבניות זול. את רכישותיו הוא נוהג לשלם במטבעות כסף קטן בלבד, אותם הוא שומר בקפידה בתוך שקית הנמצאת בפאוץ' המחובר לחגורתו. אירוע בולט וחריג הקשור לדמותו התרחש בפרק הסיום של העונה החמישית, בו טיטינסקי הובל לאשפוז וכמעט מצא את מותו. אירוע זה התרחש לאחר שכוכבה נתנה לו 40 שקיות של אגוז ברזילאי, על אף שהוזכר פעמים רבות במהלך הסדרה כי אכילה של יותר משני אגוזים ביום עלולה לגרום להרעלה ולסכנת חיים.

מערכות יחסים

מערכות היחסים של אמנון טיטינסקי מתאפיינות בדינמיקה של קונפליקט תמידי. במוקד הסדרה עומד הקשר עם כוכבה שביט, המבוסס על עימות מתמיד והקנטות הדדיות. בעוד כוכבה יוזמת משחקים על חשבונו, דוגמת "ג'עג'ע את האמנון", הוא מצדו מנסה לערער על סמכותה המקצועית. מערכת היחסים עם אמו, סוניה, היא תלותית ומורכבת, ומתנהלת תחת צל של השפלות מצדה, לצד מגורים משותפים וסמיכות על שולחנה. אל מול מנהלת הסניף, שירה שטיינבוך, נוצר מתח סביב דרישותיו הצרכניות הבלתי סבירות, שלעיתים קרובות מביאות אותה לאובדן עשתונות חרף ניסיונותיה לשמור על שירותיות.

בפרק ״אבא של טיטינסקי״ בעונה השלישית התגלה כי אביו האמיתי של אמנון עזב את הבית ב-15 ביוני 1960. לפי דבריו, נראה כי אמנון אהב את אביו מאוד כילד, ולאחר שעזב אותו הצטבר בו כעס. בשניים מפרקי הסדרה סוניה נהפכת לבת זוגו של מרדכי צ'יבוטרו (יעקב בודו), אשר לתקופה קצרה שימש לטיטינסקי דמות אב. לאחר ריב בין השניים, סוניה נפרדת מצ'יבוטרו ולאחר מכן נראה כי לאמנון הצטבר כעס נוסף על אביו בעקבות כך.

עדות לאופיו התועלתני ניתן למצוא בסיפור משפחתי צדדי הקשור לדודתו הנכה. טיטינסקי לקח על עצמו את הטיפול בה, החלטה שעשויה הייתה להיראות כגילוי נדיר של חמלה או אלטרואיזם משפחתי. עם זאת, הסדרה חושפת במהרה כי המניע הבלעדי להתגייסותו היה התחנפות צינית שמטרתה להבטיח את שמו כיורש הבלעדי לדירתה בבעלותה. באופן המהווה עונש פואטי לחמדנותו, לאחר מותה התברר כי הדודה הורישה לו לא יותר מאשר אוסף גפרורים ישן וחסר ערך.

במהלך הסדרה נחשפים פרטים על חייו האישיים. הוא יצא בעבר עם חפצי אלוני, אותה הוא מחשיב כאהבת נעוריו, וניהל רומן קצר עם הקופאית כוכבה שביט (בגילומה של קרן מור) לאחר שזו סברה בטעות כי זכה בלוטו.

ניתוח

במרכז הווייתו הקיומית של טיטינסקי הבוגר עומדת אמו, סוניה טיטינסקי, המגולמת על ידי השחקנית רבקה גור. הדינמיקה בין השניים מתוארת כרעילה, מסרסת ומונעת התפתחות אישית. על אף גילו המופלג, אמנון ממשיך להתגורר עמה באותו בית, מתפקד כמעין משרת ושליח שלה, וסופג ממנה באופן תדיר עלבונות קשים והקטנה פומבית. האם מתוארת כאישה קרה, אשר רודה בבנה באכזריות ומונעת ממנו כל ביטוי של חום אמהי או מגע פיזי. משפטים מכוננים כמו "חבל שאני לא יכולה לקבל עליך זיכוי", או סירובה לניסיון חיבוק מצדו. אלו אינם רק רפליקות קומיות, אלא חושפים מנגנון התעללות רגשית שיטתית שעיצבה את אישיותו מסוגרת.

היעדרו של האב מהווה ציר טראומטי נוסף. אביו הביולוגי של אמנון נטש את הבית המשותף ואת המשפחה ב-15 ביוני 1960, תאריך המקועקע בזיכרונו של אמנון ומצביע על כך שהיה אז בן שש בלבד. מהלך הנטישה קטע באחת מערכת יחסים שאותה חווה אמנון הילד כחיובית ומלאת אהבה. הנטישה הפתאומית והבלתי מוסברת, ללא פרידה או הכנה, המירה את רגשות החיבה העזים של הילד בכעס עצום, מרירות וטינה עמוקה המלווים אותו כל חייו. החסר בדמות אב מנחה ניסה להתמלא לזמן קצר באמצעות מערכת יחסים שניהלה אמו סוניה עם מרדכי צ'יבוטרו (יעקב בודו), המאבטח בסופר, אשר נכנס למשבצת "האב החורג". אך גם תקווה זו נכזבה, כאשר הזוגיות התפרקה, צ'יבוטרו עזב, ובאמנון נותר משקע נוסף של כעס, נטישה ואכזבה מדמויות סמכות גבריות.

הניתוח התרבותי של "קופה ראשית" מעלה כי הסדרה מתפקדת כסאטירה חברתית, כאשר דמותו של טיטינסקי משמשת ככלי מרכזי לניפוץ מוסכמות של ייצוגים עדתיים ומעמדיים בישראל. מאמר ביקורת שהתפרסם במגזין "Time Out", מצביע על ביקורת על "ישראל הראשונה". במוקד הביקורת עומדת ההשוואה בין דמותו של טיטינסקי לבין שירה שטיינבוך. טיטינסקי ממוצב "לוזר". הוא גבר מזדקן, בודד, החי תחת סינרה של אמו, סופג בקביעות השפלות מנחת זרועה של קופאית חסרת אמצעים, נוהג בגרוטאה ומתנהל באובססיביות עלובה. אך למרות כל אלה, טיטינסקי אינו מתנצל ואינו מתבייש במי שהוא. הוא גאה באורח חייו הקמצני והאנוכי, ומבחינתו הפנימית הוא "תמיד מנצח". הוא מוצג לעיתים כניגוד לדמותה של שירה שטיינבוך, המייצגת בשיח התרבותי את ההגמוניה הישראלית. בעוד טיטינסקי מאופיין באנוכיות גלויה ונטולת התיימרות, שירה נתפסת כמייצגת מצג שווא של נאורות וצדקנות הפועלת מתוך תחושת עליונות מוסרית ומעמדית. זה המתבטא בניסיונותיה "להנדס" סדר חברתי ושוויון לפי ערכיה האישיים, תוך התנשאות על עובדי הסופרמרקט המייצגים את "ישראל השנייה". הביקורת התרבותית מדגישה כי למרות יומרותיה המוסריות, שירה לוקה באותן תכונות שליליות המיוחסות לטיטינסקי, אך היא עוטפת אותן במעטה של "התייפיפות" ומוסר כפול. לעומתה, טיטינסקי מוצג כחלק מגלריה של דמויות אשכנזיות בסדרה (לצד שוני וצ'יבוטרו) אשר חוסר הצורך שלהן להצטדק או "לזייף" קבלה חברתית נתפס כאותנטיות מסוימת.

הוקרה

דב נבון, השחקן שגילם את הדמות אמנון טיטינסקי, זכה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריה שחקן משנה בסדרה קומית על תפקידו ב"קופה ראשית".

מחוץ לסדרה

בשנת 2025 נבחרה דמותו של טיטינסקי להוביל את הקמפיין הפרסומי של קבוצת "פז" עבור אפליקציית "Yellow". הבחירה בדמות התבססה על אופיו של טיטינסקי כחסכן אובססיבי, המזוהה עם ניסיונות בלתי פוסקים להוזיל עלויות בעת קניות ברשתות השיווק, תכונה שנועדה להדהד את המסר השיווקי של הקמפיין בנושא צבירת נקודות וחיסכון כספי בבתי עסק ובסופרמרקטים. במסגרת הקמפיין, שנוהל על ידי משרד הפרסום "מקאן", הופיע טיטינסקי לצד "מירב העז, הדמות המזוהה עם המותג, כשהוא מביע התלהבות מהיכולת לקבל "כסף בחזרה", ומהאפשרות לממשו עבור מוצרים המזוהים עם הדמות בסדרה "קופה ראשית", כמו מעדני "לבן", כשנעשה שימוש ב-2,320 גביעי לבן, וכן בחטיף ה"דפדקים". הקמפיין זכה להצלחה במדדי הפרסום ודורג כ"פרסומת השבוע" של אתר "Ice".

ראו גם

• קופה ראשית
• קופה ראשית – הסרט
• דב נבון