אמהות הלוחמים
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-04-21 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | ||
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אמהות הלוחמים בחסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה בכרם שלום, מרץ 2024 | |
| מדינה |
|
|---|---|
| משרד ראשי | פסגות |
| מייסדים | חנה יסכה גיאת ונאוה שינדל רוזנבלום |
| תקופת הפעילות | 2014–הווה (כ־12 שנים) |
|
idfm | |
אמהות הלוחמים (ע"ר החל מ-2026) הוא ארגון ותנועת מחאה ישראלית של אימהות לחיילים בצה"ל, שהוקם בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן ושב לפעילות מחודשת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. הארגון מאגד אימהות ללוחמים בשירות סדיר ובמילואים, ופועל בקריאה לניצחון צבאי ולהכרעת האויב. פעילות הארגון מתמקדת בהדגשת העיקרון שלפיו חיי לוחמי צה"ל קודמים לחיי אוכלוסיית האויב, ובהפעלת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות שלא לסכן לוחמים בשל שיקולים שאינם מבצעיים, ובהם לחצים מדיניים ובין־לאומיים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנשים שייסדו את הארגון התאגדו לראשונה במהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014, כמסגרת של אימהות ללוחמים שביקשו ליצור גב ציבורי וביתי לבניהם המשרתים בקווי הלחימה. עם סיום המבצע דעכה פעילותו הציבורית, והוא שב לפעילות נרחבת עם תחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, על רקע הלחימה ברצועת עזה והוויכוח הציבורי בישראל סביב ניהול המערכה.
לאורך תקופת הלחימה הצטרפו לארגון אימהות מכל רחבי הארץ, ובהן אימהות ללוחמים יהודים ודרוזים, דתיים וחילונים ומן הזרמים הפוליטיים השונים.[דרוש מקור] לפי הצהרות הארגון ופרסומים תקשורתיים, חברותיו רואות בפעילותן המשך למאבק הציבורי על תנאי הלחימה של הלוחמים ועל מימוש מלא של מטרת הניצחון של מדינת ישראל במלחמה.[דרוש מקור]
מטרות ועקרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הצהרות הארגון, פעילותו נובעת מן המחויבות לביטחון מדינת ישראל לדורות ומתוך הערכה עמוקה ללוחמי צה"ל. הארגון פועל לקידום התפיסה שלפיה על מדינת ישראל לדאוג בכל עת לביטחונם של הלוחמים ולהעדיפו על פני צורכי אוכלוסיית האויב, ולשאוף לעיגון תפיסה זו במדיניות הממשלה ובאופן קבלת ההחלטות המבצעיות.[2]
הארגון מבקר החלטות מבצעיות הנתפסות בעיני חברותיו ככאלה המעדיפות שיקולי תדמית, מוסר בינלאומי או לחצים דיפלומטיים על פני ביטחון הלוחמים. בין העקרונות שמעלות חברות הארגון נמנים הקריאה להכרעה צבאית ברורה במערכות הלחימה, התנגדות להפסקות אש שנתפסות בעיניהן כמסכנות את הלוחמים, ותביעה להטמעת ערכי "ניצחון" ו"הכרעה" במסמכי היסוד של צה"ל.[3][4]
במקביל לפעילות המחאתית, פועל הארגון לחיזוק לוחמי צה"ל ברמה המוראלית והאישית, באמצעות ביקורים ביחידות, תמיכה בפצועים, סיוע למשפחות לוחמים ויוזמות שונות של חיזוק וחיבוק ציבורי ללוחמים.[דרוש מקור]
פעילות ציבורית ומחאתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות הארגון כוללת שילוב של מחאה ציבורית, לובי פוליטי ותמיכה ישירה בלוחמים. חברות הארגון מקיימות מפגשים עם חברי הכנסת ושרים ממפלגות שונות. חברות הארגון מופיעות לעיתים תכופות בוועדות הכנסת, בנושאים הקשורים להתנהלות צה"ל במלחמה בדרישה להעמיק ללוחמים תנאי לחימה מיטביים ולהמשיך במערכה עד להשגת מטרותיה המוצהרות.[דרוש מקור]


נציגות הארגון נפגשו עם גורמים ממלכתיים, ובהם רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג[5] ושגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי,[6] שנערכו כחלק מן המאמצים להעלות את תפיסת העולם של הארגון למודעות הציבורית ולדרגי קבלת החלטות.
בנוסף לפעילות הפרלמנטרית, הארגון נוטל חלק במחאות בשטח, ובהן הפגנות וחסימות הקשורות להעברת סיוע לרצועת עזה ולסגירת אונר"א, לעיתים בשיתוף גופים ותנועות מחאה נוספות.[7][8] פעילות זו כוללת בין היתר הפגנות מול נציגויות זרות ומול מוסדות בינלאומיים, והקמת אוהלי מחאה ומיצגים בעת ביקורי גורמים מדיניים בכירים בישראל.
בנושא עסקאות מול חמאס להשבת החטופים הארגון הצטרף לדרישה לקבל רק עסקה שתאפשר את פירוק חמאס מנשקו ותבטיח את ביטחון ישראל לטווח הארוך.[9]
בחודשים נובמבר 2023 עד אפריל 2024 הקימו חברות הארגון מאהל מחאה מול הכנסת יום בשבוע, בו ביקרו שרים, חברי כנסת ואנשי ציבור להביע תמיכה.[10]
בינואר 2024 הפגינו חברות הארגון מול השגרירות האמריקאית בירושלים בדרישה מנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לעמוד לצד ישראל במלחמה ולא להגביל את חיילי צה"ל, כפי שדרש אז הממשל האמריקאי כתנאי לאספקת חימושים.[11]
במרץ 2024 ביוזמת הארגון ושדולת המילואים התקיים בכנסת כנס בהשתתפות מאות אמהות ללוחמים, לכבוד יום האישה הבינלאומי בהנחית אמילי עמרוסי ובהשתתפות נויה מנדל ונימרוד לב.[12]
במאי 2024 בשיתוף עם ארגון אימהות בחזית וארגוני נשים נוספים קידם הארגון ישיבה של ועדת חוץ וביטחון בנושא הצבת חיילות צה"ל לשמירה על מחבלים בבתי הכלא הצבאיים. בעקבות דרישת הוועדה לשנות את ההתנהלות הזו, בוטלו רבים מצווי המילואים שנשלחו.[13][14][15]
ביולי 2024 הקים הארגון מטה משפטי, המספק סיוע משפטי ראשוני, ייעוץ והכוונה לעורכי דין ללוחמי צה"ל (ולמשפחותיהם) במהלך שירותם, ומקשר אותם עם עורכי דין מתנדבים בתחום המשפט הצבאי, אזרחי ופלילי, כדי לתת מענה לבעיות משפטיות שונות תוך כדי המלחמה.[16]

בספטמבר 2025 הגיש הארגון תביעה בהתאם לחוק חופש המידע בעקבות סירוב פרקליטות המדינה והפרקליטות הצבאית לחשוף חוות דעת משפטית שמנעה מצור על אזורי לחימה. לאחר שבית המשפט דרש מהנתבעים להגיב בתוך יומיים, התביעה נדחתה לאחר שהתקבלה בקשת הנתבעים לפרט את הטעמים הביטחוניים במעמד צד אחד.[17][18]
בדצמבר 2025 הגיש הארגון תלונה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו נגד שדרן רשת 13 אייל ברקוביץ' לאחר שזה השתלח בשורד השבי איתן מור, קרא לו כפוי טובה וטען כי אביו צביקה מור, יו"ר פורום תקווה, לא רצה שיחזור מהשבי.[19]בתלונה טענו שבניגוד לדבריו של ברקוביץ', לוחמי צה"ל הם אלה שלחמו למען החזרת החטופים, ולא המפגינים בכיכרות, וכי הכפשת שורד שבי ובני משפחתו שדרשו להכריע את האויב כדי להשיבו הביתה עוברת את הקו האדום של חופש הביטוי.[20][21]
במרץ 2026 שלח הארגון תגובה לדבריה של אילנה דיין, שדיברה כנגד לוחמים שירו על רכב שלטענתם דהר לעברם, אירוע שבו הרגו הלוחמים זוג פלסטיני ושני ילדיהם.[22] במכתב כתבו חברות הארגון כי ״מדברייך משתמע שחיילים שיורים כדי להגן על חייהם, כאשר רכב מאיץ לעברם 'מנרמלים מוות'. זו אמירה שמטילה על החיילים אשמה מוסרית על עצם זה שהם לא הסכימו למות. ומכאן קצרה הדרך לתפיסה מעוותת האומרת שהמוסריות נמצאת בצד של מי שמוכן להיהרג, ולא בצד של מי שמגן על חייו״.[23]
הארגון פועל בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים בנושאים שונים:
ביולי 2025 הארגון היה שותף למאהל ההכרעה בירושלים ביחד עם פורום תקווה, פורום הגבורה, פורום פצועי המלחמה, צעדת האמהות והמילואימניקים – דור הניצחון.
ארגון אמהות הלוחמים הוא חלק מקואליציית ארגוני המילואים שפועל לקידום הצעות חוק, מגיש ניירות עמדה ומעודד יוזמות לתגמול משרתים, בדגש על לוחמים. בין היוזמות: הטבות מס והנחות למעונות יום למשרתים, העדפה מתקנת ללוחמים בקבלה ללימודים (וספציפית ללימודי רפואה[24]), הגנה משפטית על לוחמים.
מול הפרקליטות הצבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל החריף הארגון את ביקורתו על התנהלות הפרקליטות הצבאית, ובמיוחד על מדיניות הפרקליטה הצבאית הראשית, יפעת תומר-ירושלמי. בנוסח מכתב פתוח ששלחו מאות אימהות לוחמים לפצ"רית טענו הכותבות כי הנחיות משפטיות שונות מגבילות את חופש הפעולה של הכוחות בשטח, מעמידות את הלוחמים בסכנה ופוגעות ביכולתם להתמודד עם מחבלים במהלך הלחימה.[25]בנוסף טענו הכותבות שחקירות הפרקליטות הצבאית הביאו להדחת לוחמים, למצבי פוסט טראומה ואף להתאבדות.[26]
נשות הארגון התייצבו בדיונים בכנסת שעסקו במדיניות החקירות של הפרקליטות הצבאית, ובדבריהם התריעו כי לוחמים נאלצים להתמודד במקביל לסכנות הלחימה גם עם חשש מתביעות פליליות ובירורים משפטיים על אופן תפקודם בקרב.[27] פעילות זו כללה גם פניות משפטיות ועתירות, בהן ביקשו נציגות הארגון לחשוף חוות דעת משפטיות ולהגביר את השקיפות סביב השפעתן של הנחיות הפרקליטות על ניהול המערכה.[28]
בדבריהן בתקשורת טענו חברות הארגון כי הפרקליטות הצבאית המפרשת את דיני המלחמה בצורה מחמירה עלולה ליצור מצב שבו שיקולים משפטיים גוברים על שיקולים מבצעיים ולהרתיע לוחמים בשטח מלפעול בנחישות. מנגד, גורמים משפטיים וצבאיים הדגישו כי תפקיד הפרקליטות הוא להבטיח שהלחימה תתנהל בהתאם לדין הישראלי והבין־לאומי, ובחלק מן הסיקור הוצגה ביקורת הארגון כחלק מהעימות הרחב בישראל סביב גבולות כוחו של הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון.[29]
אל מול החקירות הרבות שנפתחו על ידי הפרקליטות הצבאית מול לוחמים, כינה הארגון את הפרקליטות הצבאית "החזית השמינית", כחזית נוספת שמולה עומדים לוחמי צה"ל בנוסף לשבע החזיתות מול מדינות אויב.[30]
שיח ציבורי וביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעילות הציבורית של הארגון עוררה דיון ציבורי בישראל, ובכלל זה מחלוקת סביב עמדותיו ביחס לסיוע האזרחי לרצועת עזה ולמשקלו של שיקול ההגנה על אוכלוסייה אזרחית במלחמה. לצד תמיכה מצד חלק מן הציבור הרואה בארגון ביטוי לדאגה לחיי הלוחמים ולהצבת גבולות ברורים לאויב, נשמעה גם ביקורת הטוענת שהמסרים שלו מצמצמים את משקלה של אחריותה של ישראל כלפי אוכלוסייה אזרחית בעת לחימה.
נשות הארגון מתארות את עצמן כחוצות מחנות פוליטיים וכמי שמאחדות אימהות ממגזרים שונים סביב דאגה משותפת לבני ובנות השירות. עם זאת, בחלק מן ההתייחסויות התקשורתיות אל הארגון הוא מוצג כתנועת מחאה בעלת קו תקיף כלפי מדיניות הממשלה והמערכת הביטחונית בכל הנוגע לשמירה על חיי הלוחמים ולהגדרת מטרות המלחמה.[דרוש מקור]
ארגון ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון פועל כגוף אזרחי התנדבותי, המבוסס על פעילות חברותיו ללא שכר, ופעילותו מתואמת באמצעות קבוצות תקשורת דיגיטליות, רשתות חברתיות וגיוס תרומות מן הציבור.
הארגון מפעיל מערך דוברות והסברה, מקיים קשר רציף עם כלי תקשורת ומפרסם קריאות ועמדות רשמיות באתר האינטרנט וברשתות החברתיות. לארגון קבוצות של חברות, תומכות ופעילות בתחומים שונים: ביקור לוחמים פצועים, תמיכה משפטית ללוחמים, עבודה מול תקשורת, ניהול רשתות חברתיות, פעילות שטח ועוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמהות הלוחמים- אמהות הלוחמים, באתר "גיידסטאר ישראל"
אמהות הלוחמים, ברשת החברתית פייסבוק
אמהות הלוחמים, ברשת החברתית X
אמהות הלוחמים, ברשת החברתית אינסטגרם
אמהות הלוחמים, ביישום טיקטוק
סרטונים בערוץ של אמהות הלוחמים, באתר יוטיוב- "מצור ואל תעצור": מחאת ארגוני נשים מחר מול בית שר הביטחון, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2025
אמהות לוחמים ב-i24: לעצור את האספקה לחמאס!, ריאיון בערוץ "אמהות הלוחמים", באתר יוטיוב- שלמה פיוטרקובסקי, אימהות הלוחמים נגד הפצ"רית והיועמ"שית: ניסיון שקוף ומביש למנוע דיון, בעיתון מקור ראשון, 28 בספטמבר 2025
- אליה פרג'ון, אמהות הלוחמים בקריאה לממשלה: סגרו את אונר"א, אונר"א = חמאס, באתר חדשות 0404, 27 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אודות, באתר "אמהות ללוחמים"
- ↑ אודות - אמהות הלוחמים, 2024-02-22
- ↑ שיראל דילר, "נחום ברנע כינה אותנו 'אימהות רוצחות'", בעיתון מקור ראשון, 15 בספטמבר 2024
- ↑
חני כהן זדה, אם לחמישה לוחמים: רוח צה"ל מסכנת לוחמים, סרטון בערוץ "אמהות הלוחמים", באתר יוטיוב - ↑ אמהות הלוחמים (2024-08-18), חיי לוחמינו קודמים! פגישה עם אשת הנשיא מיכל הרצוג
- ↑ חנן גרינווד, שגריר ארה"ב: "האו"ם הוא עבריין, ישראל היא השותפה האמיתית שלנו", באתר ישראל היום, 1 ביולי 2025
- ↑ שילה פריד, אמהות הלוחמים הפגינו: לפנות מירושלים את "שגרירת חמאס", בעיתון מקור ראשון, 3 באפריל 2024
- ↑ איציק זוארץ, מפגינים חסמו את מעבר כרם שלום – רק תשע משאיות נכנסו לרצועה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בינואר 2024
- ↑ אמהות הלוחמים (2025-01-20), אסור לעצום עיניים מול מחירי עסקת החטופים
- ↑ אמהות הלוחמים עולות לכנסת: "חיי חיילינו קודמים לאזרחי האויב - לא עוצרים עד הניצחון", באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2023
- ↑ אמהות ללוחמים הפגינו מול הקונסוליה האמריקנית בירושלים: "ביידן, אל תחזק את החמאס", באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2024
- ↑ עטרה גרמן, "לכרות ברית עם הפחד": הכנסת ערכה אירוע הוקרה לאימהות לוחמים, בעיתון מקור ראשון, 11 במרץ 2024
- ↑ סיון חילאי, חיילת מילואים העידה שזומנה שוב לשמור על נוחבות: "מחדל זוועתי, רוצים שאיאנס?", באתר ynet, 23 באפריל 2025
- ↑ אמהות הלוחמים (2024-04-08), אמהות הלוחמים: חיילות נשלחו לשמור על מחבלי נו'חבה בכלא
- ↑ אמהות הלוחמים (2024-06-03), תקציר: ועדת חוץ וביטחון 28.5.24 - גיוס חיילות לשמירה על מחבלים
- ↑ ביני אשכנזי, אימהות ללוחמים יקימו חמ"ל ייעוץ משפטי ראשוני ללוחמי חרבות ברזל, באתר וואלה, 21 ביולי 2024
- ↑ שירית אביטן כהן, "פגיעה בביטחון המדינה": משרד המשפטים סירב למסור חוות דעת על איסור מצור, באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2025
- ↑ שלמה פיוטרקובסקי, המדינה מסרבת לגלות: האם הפצ"רית והיועמ"שית נתנו חוות דעת בנוגע למצור על עזה, בעיתון מקור ראשון, 28 בספטמבר 2025
- ↑ אייל ברקוביץ' נגד שורד השבי: "חוצפה, אבא שלך לא רצה להחזיר אותך" | היום, באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2025
- ↑
ציוץ של אמהות הלוחמים ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 בדצמבר 2025 - ↑ תלונה לרשות השנייה נגד אייל ברקוביץ': "השתלח בשורד השבי", באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2025
- ↑ אילנה דיין: "הם מתו מאש ישראלית, לא לנרמל את המוות סביבנו", באתר אייס, 21 במרץ 2026
- ↑ מור שפייר, אמהות הלוחמים נגד אילנה דיין: "המונולוג שלך מחזק את האויב", באתר ישראל היום, 22 במרץ 2026
- ↑ אמהות הלוחמים (2025-01-28), העדפה מתקנת ללוחמים בקבלה ללימודי רפואה
- ↑ אמהות הלוחמים (2024-07-08), מי שמעמיד לדין לוחמים חייב לעוף!
- ↑ אמהות הלוחמים (2025-07-19), ליאל שוהם הי"ד - לא נשכח ולא נסלח
- ↑ אמהות הלוחמים (2025-01-11), מי שמסכנת את לוחמינו אינה ראויה לתפקידה! להדיח את הפצ"רית
- ↑ אמהות הלוחמים (2024-07-08), אם היועצים המשפטיים היו מחזיקים את דלת הממ"ד 20 שעות, הם היו חושבים אחרת
- ↑ אמהות הלוחמים (2024-08-07), שימו את המשפטנים במקומם, ותנו עדיפות למשרתים!
- ↑ C14 (2025-11-14), "החזית השמינית היא הפרקליטות הצבאית - כובלת את ידיהם של חיילינו"