אל תהיה צודק
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-12-15 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| ||
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
הסיסמה "אל תהיה צודק, היה חכם" נהגתה בשנות השמונים על ידי הפרסומאי אהרן שמי עבור חברת הביטוח הסנה. לפי שהסיסמה התקבעה, שמי ניסה משפטים כמו "זה שאתה צודק - לא תמנע תאונה" ו"תאונות נמנעות על ידי אנשים חכמים, לא על ידי אנשים שצדקו".[1]
הסיסמה זכתה להצלחה רבה אך גם לביקורות רבות, לפיהן המסקנה המתבקשת העולה מן הסיסמה היא לוותר על צדקתך. בשנת 1986, פנה שר החינוך וסגן ראש הממשלה, יצחק נבון, לחברת הסנה בבקשה לשנות את הסיסמה משום שהיא אינה חינוכית ומחטיאה את מטרתה. נבון הציע סיסמה חליפית: "לא די להיות צודק, אתה צריך להיות גם זהיר או לחילופין אדיב".
בעבור הסיסמה העניק לשמי ולחברת הסנה חיים קורפו, בשבתו כשר התחבורה, תעודת הוקרה בשנת 1987. קורפו צוטט בעיתון מעריב כאומר:
"היו שקמו כנגד הסיסמה בשל קריאתה, כביכול, לויתור על הצדק ולא היא! הסיסמה מצביעה על־כך שבתנועה בדרכים, שהכל מתרחש בה במהירות רבה, לא תמיד ניתן לסמוך על הצדק ומוטב על כן לפנות אל ההגיון. " שר התחבורה משבח את הסיסמה שמטרתה הייתה "לתפוס" את לב השומע ולהעלותה מדי פעם במחשבתו. לדעתו, השיגה הסיסמה הישג מרשים ביותר במודעות שעוררה בציבור ובחיקוי שנעשה בה בתחומי חיים אחרים".
הסיסמה הפכה עד מהרה למטבע לשון[2], המצוטט רבות בהתייחס לפרשת השבוע ולפרשת יתרו[3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פתק טיוטה עם הסיסמאות
- ^ תרבות יהודית ישראלית
- ^ הרב יעקב פילבר, פרשת יתרו: אל תהיה צודק, תהיה חכם, באתר סרוגים, 01.02.2018