אלימלך צוויבל
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-10-19 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 | |
| הרב מיילך שקוד בלימודו | |
| לידה |
10 באוגוסט 1941 י"ז באב ה'תש"א |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 2016 (בגיל 75) י"ט בחשוון ה'תשע"ז |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | רבי מנחם מנדל שניאורסון |
| חיבוריו | חסידות מבוארת |
| בת זוג | ליבא צוויבל |
הרב אלימלך צוויבל (מכונה: רֶבּ מיילך; י"ז באב תש"א, 10 באוגוסט 1941 – י"ט בחשוון תשע"ז, 13 בנובמבר 2016) היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, וגם שימש כחבר הוועד להפצת שיחות. ונחשב לאחד מגדולי המשפיעים וגאונים בחב"ד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב בי"ז אב תש"א בתל אביב.
כבר בילדותו התבלט כמתמיד ושקדן במידה בלתי מצויה אצל ילדים.
נכנס ללמוד כבר מגיל קטן בישיבת תומכי תמימים לוד אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.
לאחר כמה שנים בלוד פעל הרבה עם כמה מחביריו לבקש רשות מהנהלת הישיבה וגם מהרבי מלובביץ' לנסוע ללמוד ב-770 סמוך להרבי ולהסתופף בצילו. ואכן בשנת תשכ"ב היה מתלמידי ה'קבוצה' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית. (ובעקבות 'הקבוצה' הישראלית הראשונה הפך הדבר לנוהל קבוע במסלול הלימודים של תלמידי ישיבות חב"ד).
בזמן לימודיו ב-770 הוא היה נחשב לא' מהעילוים ובעל כשרון גדול, והוא היה א' מהבחורים שהיו מוסרים פלפול בגמרא לשאר התלמידים.
בחורף תשכ"ה נישא לליבא בת הרב זלמן בלסופסקי, ולאחר מכן נתמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר כמה שנים עבר למוריסטון, שם שימש כמשפיע ראשי וכר"מ במשך למעלה מיובל שנים והעמיד והדריך אלפי תלמידים.
נודע כענוותן ושפל שנדיר למצוא.
מאוחר יותר חיפשו הוועד להפצת שיחות לאיש אחד שיש לו ידיעות רבות בכל תחום של תורה לעבור על יריעות ה"לקוטי שיחות" שלא יהיו בו טעויות ושיהיה יותר קל בשביל הרבי להגיה, ולהיות שכבר נודע כבקי וגאון עצום בכל חדרי התורה, ביקשו ממנו לעסוק בעבודה זו.
העוסקים בהוצאת תורת הרבי מלובביץ' לאור, ידעו תמיד שאם מחפשים הם מראה-מקום 'נידח' הוא היה הכתובת.
בנוסף לכך כיהן גם כחבר וועד הפועל של ועד רבני ליובאוויטש, וכן כראש צוות ההיגוי והעריכה למכון חסידות מבוארת.
נפטר בגיל 75 בי"ט חשון תשע"ז, והובא למנוחות למחרתו בכ' בחשון בבית הקברות מונטיפיורי, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'.